הבוקר אנחנו הולכים לטייל בגיהינום, או לפחות בגרסת איסלנד שלו. אזור אגם מיוואתן הוא אחד האזורים הכי פעילים מבחינה גאותרמית. המאגמה של כדור הארץ נמצאת ממש קרוב לפני השטח, מה שמביא להיווצרות תופעות מעניינות. אנחנו מתחילים באתר Dimmuborgir, אתר של תצורות לבה שנוצרו באחת מההתפרצויות של הר הגעש Hverfjall שנמצא ממש לידנו ובולט מעל הסביבה השטוחה. באותה התפרצות נפלט מההר זרם אדיר של לבה שחורה, ויצר שטח עצום של סלעים בעלי צורות שונות ומגוונות, כולם שחורים.
אנחנו מטיילים בפארק, מתפעלים מהצורות הבלתי אפשריות וממגוון הפטריות הצומחות כאן בכל צורה וצבע.
מכאן אנחנו ממשיכים לפארק קטן בשם Hofoi, הנמצא ממש על שפת האגם ומפורסם בעופות המים הרבים המקננים בו. בכניסה לפארק יש בניין שירותים קטן, נקי ומצוחצח למרות שאין כאן צוות מקומי והכל בחינם, ולידו שלט המבהיר בצורה גרפית איפה צריך לעשות מה.
עופות מים רבים לא ראינו, אבל הפארק ממש יפה, השבילים מסודרים ונוחים, ויש הרגשה של שלווה באוויר.
התחנה הבאה היא אתר Krefla, המצוי על כביש צדדי היוצא מכביש מספר 1 אנחנו חולפים על פני מפעל גדול הפולט ענני אדים לוהטים, ומגיעים לאתר תחנת הכוח קרפלה. במרכז המבקרים של האתר אנחנו לומדים איך מייצרים חשמל באיסלנד ומקנאים באיסלנדים שבעצם מקבלים את החשמל שלהם מהאדמה. יש כאן הסברים על התחנה הנוכחית שמספקת את רוב תצרוכת החשמל האיסלנדית, תוכניות הרחבה, ואפילו קפה.
ממשיכים ללוע הר הגעש הנמצא מעל התחנה ועושים סיבוב מסביב לבריכה שבתוך הלוע. מקום הזוי. מצד אחד בריכה של מים חמים, ומצד שני גושי קרח ענקיים. תחליטו. חם או קר??
לסיום אנחנו ממשיכים לאתר הגיאולוגי המיוחד המצוי על כביש מספר 1. אתר המלא בריכות בוץ שחור, מבעבעות ורותחות. מזרחות קיטור וכן שפכי לבה טריים ביותר מההתפרצות הגעשית האחרונה שהתרחשה במקום לפני פחות מ-20 שנה. צריך ללכת בזהירות, כי לפי השילוט כל נקודה כאן עלולה להתפרץ בזרם קיטור אדיר בכל רגע. ממש מפחיד. השלטים מסבירים שצריך ללכת רק על קרקע יבשה, כי לפני התפרצות הקיטור ניתן להבחין ברטיבות על פני הקרקע. לכו בזהירות....
אחרי יום שלם בגיהינום אנחנו יוצאים דרומה. כיוון שלא נוכל לראות הכל, החלטנו לקצר טווחים ולרדת לחוף הדרום מזרחי של האי. הנסיעה היא ברובה על כביש מספר 1, אבל בנקודה מסוימת, לפי המלצת רפי (תודה), אנחנו יורדים לכביש צדדי (901) ועוצרים לקפה בחווה ציורית בשם Modrudalur. כמה בתים עשויים מחמר עם גגות עשב. תחנת דלק ובית קפה. מקום הזוי אבל הקפה מעולה והעוגות גם.
אנחנו ממשיכים ל- Egilsstadir, בירת מזרח איסלנד, ועוצרים לארוחת ערב בתחנת הדלק המקומית. היום הוא יום "אכול כפי יכולתך פיצה", ואנחנו מנסים את יכולתנו. אנחנו לא מצליחים להתמודד עם כל תושבי העיר שבאו לאכול כפי יכולתם, אבל הפיצה טעימה ואנחנו נהנים.
קצת אחרי היציאה מ- Egilsstadir הופך כביש מספר 1 לדרך עפר. כן, הכביש העיקרי של איסלנד הוא דרך עפר באזור הזה. אנחנו מטפסים לגובה 600 מטר והכביש נעלם. לא, לא באמת, רק שהערפל הכבד ששורר כאן פשוט לא מאפשר לראות יותר ממטר או שניים קדימה. הנסיעה איטית כי בשלב מסוים מתחילים לרדת ויש לנו תהום לצד הדרך. לאחר שעה של זחילה בערפל אנחנו מצליחים להגיע אל מתחת לענן.
![myvatn10]()
מכאן זה כבר עניין של עוד שעה עד שאנחנו מוצאים חדרים ב- B&B קטן וחביב לא רחוק מהעיירה Hofn, אליה אנחנו רוצים להגיע מחר. בעלת המקום מזהירה אותנו שבחצות תהיה הפסקת חשמל, אבל החשמל יחזור בבוקר. נראה. אנחנו מסיימים להתארגן בזריזות והולכים לישון עייפים אך רצוצים.
מכאן זה כבר עניין של עוד שעה עד שאנחנו מוצאים חדרים ב- B&B קטן וחביב לא רחוק מהעיירה Hofn, אליה אנחנו רוצים להגיע מחר. בעלת המקום מזהירה אותנו שבחצות תהיה הפסקת חשמל, אבל החשמל יחזור בבוקר. נראה. אנחנו מסיימים להתארגן בזריזות והולכים לישון עייפים אך רצוצים.
בפעם הבאה -; מי ביקש קרח?
איסלנד 2013 -; זקנים חסרי מנוח !!!
.jpeg?width=64&height=64)
.jpeg?width=818&height=1604)
.jpeg?width=818&height=1604)
