מי שעוקב אחרי הבלוג הזה, ושוב תודה רבה רבה לכולכם, יודע שאנחנו בדרך כל כובשים פסגות בהימליה או בהרים גבוהים אחרים, או לפחות נוסעים למקומות אקזוטיים כמו איסלנד. אז מה אנחנו עושים בדרום צרפת? שאלה טובה. זה התחיל בשאלה תמימה של חגית: "מה אנחנו עושים ליום הנישואין שלנו?". צריך להבין שהשנה אנחנו חוגגים 25 שנות נישואין. ואז באה השאלה הפחות תמימה: "אולי נצא לשוט על תעלות באירופה?". חוכמה גדולה. לי, שהדבר הכי אהוב עלי, כמעט, זה הפלגה, רק צריך להגיד משפט כזה ואחרי שעה יש לנו הזמנה לסירה על תעלת מידי הידועה שבדרום צרפת, כרטיסי טיסה והזמנה למלונות לפני ואחרי השבוע על המים. הפעם נצא רק חגית ואני, כי עידו לא כל כך חבר של מים. הוא מקיא ברגע שהוא רואה תמונה של סירה, אז ויתרנו לו. חוצמזה, יום נישואין חוגגים בשניים.
את ההזמנה של הסירה ביטלנו אחרי שאמנון (חבר שעובד איתי ב- Fair Plant, וזה הזמן לעשות לנו לייק בפייסבוק) הודיע לנו שבן דודו – ברונו, ואשתו – מרטין (אליה נגיע מיד) – הם שכנים של מי שמפעיל את הסירות על תעלת Garonne שהיא חלק מתעלת שני הימים, בדיוק כמו ה"מידי", והם כבר יזמינו לנו סירה וידאגו לנו להכל. גם את המלון ביטלנו, אחרי שאמנון הודיע לנו שמרטין מתעקשת לארח אותנו, והיא תבוא לאסוף אותנו במרמנד כשנגיע ברכבת מבורדו. אם אמנון אומר, מי אנחנו? ביטלנו, שמנו את מבטחנו במרטין, אותה לא ראינו מעולם, ויצאנו לדרך. אחרי לילה בפריז וקצת לחץ ברכבת (להחליף רכבת בבורדו בשמונה דקות זה קצת מאתגר) אנחנו מגיעים למרמנד ועוד לפני שאנחנו יורדים מהרכבת אנחנו רואים אישה קטנה וקופצנית מנפנפת לנו וקוראת: "אלון, אלון". ככה הכרנו את מרטין, אישה מדהימה שאירחה אותנו בביתה והזמינה גם חצי שכונה להכיר אותנו, טוב, לא חצי, רק את מי שמדבר אנגלית, וזו שכונה קטנה כי היא נמצאת בתוך יער והשכן הקרוב הוא רק שמועה. אירוח כזה לא חווינו כבר שנים, אנחנו לא רגילים שמסיעים אותנו לכל מקום, למעגן הסירות, לסופר לערוך קניות להפלגה, למאפייה לקנות לחם ולשוק, סתם כי זה כיף. מרטין אפילו לקחה אותנו למרתף היינות הסודי שלהם (מאות רבות של בקבוקי יין מסודרים במדפים לפי יקבים ושנים) לבחור את היינות לארוחת הערב. כמובן שלנו לא היה מושג מה לבחור, אז ג'ורג', השכן התורן, בחר עבורנו 4 בקבוקים, כולם מאזור בורדו כמובן, עם ייצוג לשלושת אזורי היין החשובים של בורדו – סנט אמיליון, Grave ו- Medoc. תשאלו למה ארבעה בקבוקים? שאלה מצוינת. אז מסתבר שבארוחה רצינית בצרפת, במיוחד ביום שישי, כשלא הולכים לעבודה למחרת, חייבים לפחות בקבוק יין לכל מנה. בקבוק למתאבנים, בקבוק למנה הראשונה, בקבוק לעיקרית ובקבוק לגבינות שאחרי. חוץ מג'ורג' ואן מארי (השכנים דוברי האנגלית) הגיעו גם מורגן (הבת של ברונו ומרטין) עם החבר התורן שלה, שהיה היחיד שלא דיבר אנגלית מסביב לשולחן, ובעיקר עזר למרטין במטבח. אה, שכחתי לספר שברונו בכלל בדרום אמריקה והפיל את כל האירוח על מרטין. הייתה ארוחה מהממת, ורק מחמת הקוראים הטבעוניים, שאני יודע שיקראו את הבלוג הזה, אני לא אפרט מה אכלנו. את נושא אזורי היין של בורדו למדנו מברונו, שאחרי שני בקבוקים פטפט אנגלית שוטפת למרות הטענה הראשונית שהוא לא ממש מדבר אנגלית. אחרי הבקבוק השלישי היינו חייבים לשנן גם את שמות הכפרים החשובים באזור בורדו, אז עכשיו אתם מבינים מאיפה הידע הרחב באזורי יין שהפגנתי לפני כמה שורות.
הבוקר קמנו למזג אוויר נפלא, קצת קריר וקצת מטפטף, אבל אחרי הקיץ האחרון זה ממש שינוי מרענן. בילינו כמה שעות בבית המהמם של מרטין וברונו, ובשתיים בדיוק התייצבנו במעגן. קצת ניירת, מעמיסים ולדרך.
תעלת Garonne היא החצי המערבי של תעלת "שני הימים" המחברת את האוקיינוס האטלנטי עם הים התיכון. היא מתחילה בבורדו ומסתיימת בטולוז, שם היא מתחברת לתעלת DU Midi. התעלה, שאורכה 188 ק"מ, זורמת לאט, שדרות העצים משני הצדדים יוצרות מסגרת של ציור.
תוסיפו את שדות התירס מסביב, הבתים העתיקים בחוות שלאורך הדרך, הפרות והעיזים באחו והכרמים אחרי הבציר ואתם בתוך ציור של ואן גוך. לאורך התעלה יש מנעלי מים (water locks) שבהם עולים (או יורדים, תלוי בכיוון השייט) וזו חוויה אמתית כי צריך להפעיל אותם לבד. נרחיב על מנעלי מים בהמשך, אבל מה שחשוב לזכור (טיפ) זה שהם נסגרים בשש בערב, לא עובדים קשה מידי בצרפת. אחרי שעתיים של שייט שקט ומהפנט ומנעל מים אחד ב-La Mas-D'Agenais אותו צלחנו בקלות, הגענו למנעל המים בכניסה לכפר קטן בשם וילטון ושם נתקענו. המפעילה (צרפתייה כמובן) החליטה לסגור את המנעל בחמש, ולא עזר כלום. אפילו כמה מקומיים שניסו לעזור לא הצליחו לבטל את רוע הגזירה. טוב, שלפנו חבלים ובקבוק יין. קשרנו את הסירה ליתדות שתקענו בגדת התעלה וישבנו לשתות יין צרפתי ולכתוב את הבלוג. ארוחת ערב היום נבשל בסירה המאובזרת לבישול גורמה צרפתי.
לילה טוב מהזקנים (חלק מהם) בדרום צרפת.