היום חוזרים הביתה. שבועיים מדהימים באירלנד באים לסיומם. אבל לפני שאנחנו מתחילים את המסע הביתה, יש לנו עוד בוקר אחרון בדבלין.
אנחנו מתחילים אותו בטיול דרך הטמפל בר עד טריניטי קולג', המוסד החינוכי הוותיק באירלנד, שהוקם ב-1592 ונראה בדיוק כמו שאוניברסיטה בריטית אמורה להיראות - בניינים מרשימים ומכוסי מטפסים ירוקים, מסודרים בקווים ישרים מסביב למדשאות ירוקות וכיכרות עמוסות סטודנטים. יש כאן סיורים מודרכים קצרים (כחצי שעה) שיוצאים מהכניסה המקושתת, אבל אנחנו נהנים סתם לשוטט במדשאות ולספוג אווירה.
מכאן אנחנו משוטטים קצת ברחובות ועושים קניות אחרונות ברחוב גרפטון (Grafton), מדרחוב הקניות הכי מפורסם של דבלין.
אנחנו ממשיכים לשוטט ומגיעים ל- George's Street Arcade, מרכז הקניות העתיק בדבלין שהוקם בשנת 1881 כדי לשמש מרכז קניות. לפי וויקיפדיה (האירית) זה המבנה הראשון באירופה שהוקם במטרה לשמש מרכז קניות. המקום מאכלס כיום כ-40 חנויות של אומנים, אמנים, קוראים בקלפים ודוכני מזון. כיף של מקום.
כל שנותר הוא לאסוף את המזוודות ולחזור הביתה. אבל לפני שחוזרים, כרגיל, סיכומים ותובנות:
אז מה היה לנו בשבועיים המדהימים האלה?
טיול בדרום אירלנד עם עיירות קטנות, חופים מקסימים והמון בירה וויסקי.
טיול בטבעת קרי עם נופים מדהימים, אוכל משובח (גם בירה וויסקי), הפלגה לאיים והמון ציפורים ומצוקים.
טיול רגלי מקסים בין הכפרים והעיירות של חצי האי דינגל (עם בירה וויסקי, אתם כבר מבינים.....).
ביקור בצוקי מוהר שהוא לדעתנו ביקור חובה לכל מי שמגיע לאירלנד.
יומיים בדבלין שהתגלתה כעיר נחמדה וידידותית.
מה למדנו?
האירים הם עם מסביר פנים ומאוד ידידותי.
הנהיגה כאן לא קלה, ולא בגלל הצד הלא נכון, יותר בגלל הכבישים הקטנטנים. למרות זאת, האירים נהגים ממש אדיבים ומומלץ בחום לטייל כאן עם רכב.
השפה האירית בלתי מובנת לחלוטין, אבל האנגלית של האירים ממש מובנת. שלא כמו אצל שכניהם מסקוטלנד או וויילס, כאן הצלחנו להבין כמעט כל מה שאמרו לנו. אלא אם כן הם היו ממש שיכורים, או מצפון דבלין.
האוכל באירלנד מעולה. אמנם לא מצאנו פשטידת רועים, אבל הופתענו מאוד לטובה מאיכות האוכל. במיוחד כשזוכרים שאצל השכנה ממזרח, ששלטה כאן מאות שנים, עדיין לא למדו להכין אוכל טוב.
הקפה מצויין. האירים, להבדיל משכניהם הבריטים, עושים אחלה קפה. גם התה מצויין, אבל זה לא מפתיע.
הוויסקי באירלנד משובח. טוב, זאת לא היתה ממש הפתעה, מלבד לחגית שפתאום התחילה לאהוב וויסקי. כנראה שהזיקוק המשולש בכל זאת עושה משהו.
הגיניס מצויינת, וכמו שאמרנו בתחילת המסע, עד שלא שתיתם גיניס באירלנד, לא באמת שתיתם גיניס.
זהו להפעם. תודה שקראתם. ואם הגעתם עד כאן, אני מניח שנהנתם לקרוא את הבלוג הזה, אז בבקשה תעשו follow ושתפו עם חברים.
להתראות בהרפתקה הבאה
.jpeg?width=818&height=1604)
.jpg?width=64&height=64)
.jpg?width=818&height=1604)