לחצו כאן אם אתם רוצים לחזור ליום התשיעי
את הבוקר הלפני אחרון שלנו בזנזיבר אנחנו מבלים בטיול בעיר. הולכים לשוק להשלים קצת קניות. עוברים עוד פעם בסמטאות כדי לראות שלא פספסנו אף אחד. קונים עוד כמה מסכות ושטויות אחרות. אנחנו תומכים נלהבים של כלכלת סטון טאון. נראה לי שנקבל את תואר יקירי העיר.....
כיוון שזה היום האחרון שלנו, מחר זה יום טיסות, החלטנו לשוט לאי הצבים. בעצם זה לא אי הצבים, זה אי הכלא, אבל כיום הצבים יותר מפורסמים מהכלא. האי Changuu (הידוע גם כ-Kibandiko) הוא אי קטן הנמצא כשישה קילומטרים מצפון-מערב לסטון טאון. הוא ממש קטן - 800 מטר אורכו ו- 230 מטר רוחבו. בעברו שימש האי בית כלא לעבדים מורדים (אלה שלא הסכימו שייקחו אותם לעבדות). בתקופת השלטון הבריטי (סוף המאה ה-19) הוא שימש כתחנת הסגר למקרי קדחת צהובה וכולרה. בשנת 1919 קיבל מושל זנזיבר זוג צבי ענק ממושל איי סיישל. אלה צבי Aldabra שמהר מאוד התרבו והפכו לאחת האוכלוסיות הגדולות בעולם של צבים אלה. במהלך השנים, לאחר שגני המושל הפכו קטנים מידי, הוחלט להעביר את הצבים לאי. כיום הם האטרקציה הגדולה של אי הכלא – אי הצבים. עשרות רבות של צבי ענק עצומים, ומאות צבים צעירים מסתובבים בשטח השמורה ומחפשים תשומת לב. הם ממש שמחים לכל ענף ירוק (צריך לשאול את השומר אם אפשר להאכיל אותם) ומתמכרים לליטופים.
אנחנו שוכרים "קפטן" עם סירת מנוע קטנה ושטים לאי הצבים. כשאנחנו מגיעים לאי קורא לנו השומר של שמורת הצבים "בואו, בואו, יש זיווג". צב עצום רוכב על צבה לא פחות גדולה, וצועק בקול. הוא גם נושך אותה בצוואר, או לפחות מנסה. יופי, אפשר למחוק מרשימת "דברים שעוד לא ראינו" את הצבים המזדווגים.
אנחנו מאכילים את הצבים, מלטפים אותם ונהנים. צבי האלדבארה יכולים להגיע לגיל 200 שנים ויותר, אבל בשבי הם לא מחזיקים כל כך הרבה שנים. צב בוגר יכול לשקול 300 ק"ג. מפלצת.... אחרי טיול קצר באי (הכלא הוא היום מלון) אנחנו חוזרים לסירה שלנו ויוצאים לשנירקול קצר ליד האי. יש כאן כמה ריפים נחמדים ואנחנו מבלים שעה בשנירקול. בן השאר, אנחנו רואים להקת דגי שרביטן ענקיים ששוחים ממש לידנו.
חזרה לסטון טאון לארוחת צהריים קלה ומנוחה, לפני מסע הקניות האחרון שלנו. זוכרים את המסכה שלא קנינו בטנזניה? כי רצו 130$? אז כאן קנינו אתה ב-15$, ובלי התמקחות יותר מידי נוקשה. קפה אחרון ב"טמבו" מול שקיעה מהממת. וארוחת ערב בסגנון סוואהילי-פרסי במסעדה של מלון Hurumzi. המסעדה נקראת "בית התה" והיא נמצאת על גג ה-Hurumzi. היא משקיפה על גגות סטון טאון והנוף מדהים. האוכל נהדר, השירות ידידותי ואמרו לנו שהזמרת שהנעימה את זמננו נמצאת שם מפעם לפעם. התפריט הקבוע טעים מאוד עם מבחר של דגים, קארי ומנה צמחונית. נהנינו. החיסרון היחיד הוא המחיר. ארוחה לשלושה בזנזיבר ב- 100 $ זה מחיר קצת גבוה. אבל אנחנו כאן בשביל להינות, ואכן היה ממש מעולה.
זהו. נגמר. מחר חוזרים הביתה
