היום חוזרים הביתה. עצוב, אבלהכיף הגדול של הביקור כאן מפצה על עצב העזיבה. חגית היתה קצת חולה הלילה, כנראה יותר מידי אוכל איטלקי זה גם לא טוב, אז היום עושים הכל לאט. אחרי ארוחת בוקר אחרונה אנחנו נפרדים מהדירה המפנקת שלנו ויוצאים לטיול אחרון ברחובות ונציה.
מתחילים בשוק ריאלטו שהיום הוא חי ותוסס יותר מבביקור הקודם, אולי כי זה סוף שבוע. אנחנו ממשיכים לגשר ריאלטו, אולי המפורסם בגשרי ונציה, וחוצים אותו הלוך ושוב. לאורך הגשר נמצאות חנויות רבות, רובן של מזכרות לתיירים, ואנחנו נהנים להתבונן באוסף העצום של שטויות שאנשים קונים. לא זול כאן, אחרי הכל זו אחת הנקודות הכי מתויירות בונציה, אבל המסחר תוסס.
קצת תמונות למזכרת, עוד קצת שיטוט ברחובות הקטנים, ואנחנו מתיישבים לקפה אצל דניאלה, בבית קפה מסעדה בשם "לחם יין". דניאלה, שהוא גם המלצר וגם השף וגם הבעלים, מספר לנו שהמקום חוגג השנה 20 שנה, והוא מקווה שהתיירים יחזרו, כי השנתיים האחרונות היו ממש קשות. הקפה הופך לארוחה קטנה, ואנחנו יושבים אצל דניאלה עד שמגיע הזמן לתפוס את מונית עלי-לגונה חזרה לשדה התעופה.
לא נלאה אתכם בתלאות הדרך הביתה, רק נציין שלקח לנו יותר מ-24 שעות, ולמזוודות שלנו זה לקח כמעט שבוע. יחד עם זאת, היה כיף גדול, העיר הזאת ממש נעימה ובילינו כאן כמה ימים מקסימים. אין לנו ספק שנחזור לוונציה, אפילו בקרוב.
להתראות בהרפתקה הבאה, נקווה שזה לא ייקח שנתיים.
לתחילת הטיול
