זקנים חסרי מנוח 2013 -; איסלנד -; אל השממה
קמנו לבוקר מטפטף. בכלל, איסלנד נורא מטפטפת, וזה בקיץ. או לפחות העונה בשנה שהאיסלנדים קוראים לה קיץ..... היום אנחנו יוצאים לבחון את יכולות הג'יפ שלנו. אנחנו עוזבים את מבטחי כביש מספר 1 ועולים לרמה של צפון מערב איסלנד. התוכנית היא להמשיך בדרך מספר 50 לכיוון צפון מערב, ואז לקחת את דרך 523 מזרחה ובדרכים הרריות להתחבר לדרך 35 שחוצה את איסלנד מצפון לדרום ועמה נרד דרומה עד גלפוס שבמשולש הזהב. עוד לפני העלייה לרמה אנחנו נתקלים במפעל האנרגיה הגאו-טרמית הראשון שלנו. זה המקום לספר קצת על הנושא ששמענו עליו, אבל לא ממש הפנמנו. המדינה הזאת יושבת ממש ממש קרוב למגמה של כדור הארץ. מספיק לקדוח קילומטרים ספורים ומגיעים למגמה. זה אומר, שהאיסלנדים מקבלים קיטור ע"י קידוח פשוט. אנחנו צריכים לקדוח למעמקי הים, לשאוב גז טבעי, להעביר אותו בצינורת של אלפי ק"מ, ליצר ממנו חשמל בתחנות כוח, וכל מה שהאיסלנדים צריכים לעשות זה לקדוח קצת באדמה. זה הוגן? כל איסלנדי שרוצה, קודח לו חור באדמה והוא מסודר מבחינת מים חמים (זוכרים שאמרנו שהמים החמים מריחים מגופרית, זה למה), חימום הבית, ג'קוזי, וכד'. המדינה מייצרת מהקיטור חשמל שמחירו מגוחך. זאת גם הסיבה שאיסלנד הפכה לאחרונה ליצואנית אלומיניום מעובד. מסתבר שעלות האנרגיה בעיבוד האלומיניום גבוהה ביותר. האיסלנדים קונים עפרות אלומיניום, מעבדים את החומר ומייצאים אותו. סטארט-אפ מטורף!!! בתחנה הזאת יש קידוח שממנו שואבים את הקיטור לצינור ענק שמוביל אותו לאן שהוא, ומסביב מעיינות מים רותחים, קיטור, גייזרים קטנים, בקיצור -; ברוכים הבאים לגיהינום.
מכאן אנחנו ממשיכים למפל הראשון שלנו, בעצם שני מפלים בעצירה אחת -; Hraunfoss ו- Barnafoss. איסלנד מלאה מפלים, והיפה הוא, שכל מפל נראה אחרת. אין שני מפלים זהים. ה- Hraunfoss(פוס שה מפל באיסלנדית, אז כל המפלים הם משהו-פוס) הוא מפל מאוד ייחודי כי המים יוצאים מקיר של בזלת, ולכן הם זורמים בזרמים יחסית דקים, אבל המון. הוא לא נראה סוער, אבל זורמים בו כשישים קוב בשניה!! ה-Barnafossהוא מפל קצת יותר "רגיל", אבל יש מעליו גשר סלע עצום וסיפור איסלנדי על ילדים שנפלו למפל מגשר הסלע. כיוון שגשם, ורוח, וקר, אנחנו מבלים קצת במפל ונמלטים.
התחנה הבאה היא מערות הבזלת, אבל זה כבר אחרי שאנחנו יורדים מהכביש לדרך עפר המוגדרת לרכבי 4X4 בלבד. לא רכבי סופר-ג'יפ, אלא סתם 4X4. הדרך מהממת!! נופים הרריים אפורים שרק מבט מקרוב מגלה את הסיפור האמתי. כל האפור הזה הוא טחב!! כן, טחב אפור ולפעמים שחור מכסה את כל הרמה. משטחי ענק של טחב רך ונעים. ממש כיף לקפוץ עליו (כשלא יורד גשם).
את מערות הבזלת Surtshellir - מצאנו קצת אחרי הירידה לדרך העפר. מערות ארוכות ומפותלות העוברות מתחת לשדה של אבני בזלת שחורות. מקום סוריאליסטי לחלוטין. אפשר להיכנס בקצה אחד ולצאת בקצה אחר. ההליכה קצת מורכבת כי כל הרצפה מכוסה אבני בזלת חדות. הכי חשוב זה לא ליפול.... טיפ -; חובה להביא פנסים, חושך מצריים שם למטה!!
ממשיכים הלאה בדרך המדהימה הזאת ונכנסים עמוק יותר ויותר אל תוך הרמה האיסלנדית. בדרך אנחנו פוגשים זוג דייגים שבדיוק תפס דג ענק. כששאלנו אם יש הרבה דגים בנהר הם מראים לנו את הסל המלא ואומרים: "הנחל שלנו מלא דגים". אנחנו מדברים על "Hvita" אחד הנהרות הגדולים של מערב איסלנד, והם קוראים לו "הנחל שלנו".
בהמשך פגשנו קבוצת איסלנדים שהיו עסוקים באיסוף של צמחים בשדה. לא התאפקנו, עצרנו לברר מה הם אוספים. אז מסתבר שיש כאן צמח שנראה כמו אצה, הוא גדל רק בהרים ורק בעונה הזאת, והמקומיים מבשלים אותו ועושים ממנו סוג של תבשיל. המוח הקרימינאלי שלי לא מאפשר לי לקבל שחבר'ה מגיעים עם רכב 4X4 עד מרומי הרמה האיסלנדית רק כדי לאסוף עשב לתבשיל...... אבל אולי זה רק אני.
הדרך מתחילה להיות יותר ויותר קשה. אנחנו אמורים לעבור עוד 50 ק"מ כאלה וזה לא נראה טוב. למרות שבמפה הדרך מסומנת כדרך לרכבי 4X4 רגילים. אחרי איזו שעה של נהיגה אתגרית אנחנו פוגשים טור ג'יפים שמגיע מולנו. זה מועדון טיולי השטח של רייקיאוויק שיצא למסע ברמה. המדריכה שלהם מתחננת, אבל ממש מתחננת בפנינו שנסתובב ונחזור, כי הם כבר נאבקים בדרך הזאת שש שעות (זוכרים? 50 ק"מ). הם נאלצו להזיז אבנים ולארגן את הדרך מחדש בכמה מקומות. אנחנו זקנים מידי מכדי להתעקש, מסובבים את הג'יפ ויוצאים עם הטור של האיסלנדים חזרה לכיוון מערב. הדרך ממשיכה להיות קסומה. באור הערביים (שנמשך כאן עד 10 בלילה) היא עוד יותר מעניינת.
במקום להמשיך מזרחה החלטנו לעלות צפונה ולבלות את הלילה ב- Laugarbakki. כיוון שלקראת ערב שוב החל גשם, ואנחנו כבר זקנים בשביל עוד לילה באוהל רטוב, החלטנו ללכת על מלון. מצאנו חדרים במלון -; Edda ב- Laugarbakki. מלון חמוד עם חדרים נקיים אבל עם מקלחות משותפות. לא נורא, המקלחות מצוחצחות, המים רותחים, אם כי נודפים ריח חזק של גופרית (כרגיל), וארוחת הערב מדהימה!!! הזמנו דגים, כמובן, וקיבלנו הרינג כבוש בשלוש צורות -; בצל, חרדל ואוכמניות (כן, אוכמניות). היה מהמם. הקוד שקיבלנו למנה עיקרית היה מעולה. והמלצר שקיבלנו לכל הארוחה היה מקסים. ילד ג'ינג'י שכבר בשאלה הראשונה שלנו הסביר לנו שהוא צאצא של עבדים אירים שהובאו לאיסלנד לפני כמה מאות שנים (את זה לא ידענו). הוא סיפר לנו על איסלנד, על אשתו הישראלית של הנשיא, על שמות ושושלות, בקיצור, העביר לנו את הערב בנעימים. אני חייב להסביר משהו בנקודה הזאת -; כשאני אומר "שאלנו" או "בדקנו" או "חקרנו" אני מתכוון "עידו שאל/בדק/חקר". כי עידו לא יכול לראות ג'ינג'י באיסלנד בלי לשאול אותו מי זה אבא שלו.... כיוון שבאנו מאוחר היה לג'ינג'י המון זמן בשבילנו. טיפ - אם אתם בונים על מסעדות באיסלנד תזכרו שבתשע (גג) סוגרים כאן מטבחים!!! אחרי ארוחה מצוינת בליווי יין איסלנדי סביר אנחנו הולכים לישון. כיוון שהגענו עד כאן, אנחנו עולים מחר לחצי האי Vatnsness שם נמצאות כמה מושבות כלבי ים שניתן לראות ממש מקרוב. הזקנים תמיד הופכים באגים לפיצ'רס.
בפעם הבאה -; כלבי ים!!!
איסלנד 2013 -; זקנים חסרי מנוח !!!
