ה"זקנים" במדגסקר - קיץ 2018 - היום העשירי

ליום 8+9
 הבוקר יורדים דרומה לאזור אנקרנה. אחרי ארוחת הבוקר אנחנו נפרדים בעצב ממלון סוארז ויוצאים לתור את השוק היומי בדיאגו. פלאבי לא ממש הבינה שהכוונה שלנו היא ממש להסתובב בשוק. כן, ברגל, בין הדוכנים. אבל בסוף אנחנו מצליחים להסביר לה ואחרי שארמונד מוצא חנייה, לא פשוט, אנחנו פוסעים לנו בין דוכני השוק.

יש כאן הכל - ירקות, פירות, בשר, דגים, כלים וטקסטיל. הכל טרי והמבחר גדול, אבל האיכות די בינונית. כמות העלים הירוקים - חסות שונות, פאקצ׳וי, גרגיר נחלים, תרד - ממש מפתיעה, עוד משהו שאינו אופייני לאפריקה.

 מכאן אנחנו ממשיכים לשוק נוסף, הפעם השוק השבועי בעיירה קטנה בדרך דרומה. גם כאן אנחנו יוצאים לתור את השוק, כי אנחנו ממש אוהבים שווקים. כאן הכל הרבה יותר זול מדיאגו, ופלאבי אומרת שחלק מהסחורה בשוק בדיאגו מגיעה מכאן, אז ברור שיותר זול. אנחנו קונים עוד כמה סלסלות קש. חייבים לתמוך בכלכלה המקומית.

 כביש שש - מטאנה לדיאגו - מתאפיין בקטעים ארוכים של דרך משובשת וביניהם קטעים של דרך משובשת ביותר, ומפעם לפעם קטעים בלתי נסבלים בעליל. וזה הכביש הראשי של צפון מדגסקר. איך אומרים אצלנו – כביש שש, הכי איטי שיש – כל מי שיש לו תלונות על כביש שש שלנו, שיבוא לכאן.

 ממשיכים דרומה לשמורת הצינגי האדום, פארק קטן ממש על החוף המזרחי של האי. רואים מכאן את האוקיאנוס. נוסעים 16 ק״מ בדרך עפר (חצי שעה כל כיוון) עד לשמורה. נסיעה לא קלה, אבל שווה כל ק"מ!! הצינגי הן תצורות אבן יפהפיות, שנוצרו בתוך הנחל הקניוני ע״י סחף של הרוח והגשם. התופעה התגלתה כאן בשנת 2000. האבן היא אבן חול, והצינגי האלה, לעומת אלה שנראה בהמשך שהם מאבנים קשות, הולכים ונהרסים עם השנים ע"י הסחף. אז כדאי לכם להגיע בהקדם.

מ ד ה י ם לא מתאר את זה. גם התמונות לא ממש מעבירות את ה-WOW. למרות שהאדום שולט, יש כאן כל מיני צבעים, על פי המינרלים שבאבן - אדום, כתום, לבן, צהוב. אנחנו יורדים לנחל לגעת בצינגי. פשוט וואו!!

קשה לי להיפרד, אז הינה עוד אחד.

ממשיכים לכפר קטן על אם הדרך - Anivorano - לארוחת צהריים ב״מסעדה״ מקומית בשם Snake 17. מגישים כאן בשר תנין, אבל היום נגמר. מואנה, הבעלים/טבחית/מלצרית, מאוד חביבה, ומתרוצצת מסביבנו בנסיון להנעים את הארוחה. האוכל טעים וברקע מוסיקה מערבית. 100₪ לארוחת צהריים לארבעה.

 המלון שלנו - אנקרנה לודג׳ - הוא 12 בקתות נחמדות ומאובזרות היטב המפוזרות בתוך החורש. מיטות אפיריון נוחות ונעימות. מים חמים. חשמל 24/7, אבל מזגן רק על הגנרטור, משש עד עשר בערב. הבאג היחיד - אין אינטרנט וגם אין תקשורת סלולרית. אנחנו בהדממה (אולי בעצם זה לא ממש חיסרון). האוכל לעומת זאת, מצויין. 8.5 בסולם ה״זקנים״.

אז ארוחת ערב ולישון. מחר יום ארוך.

לילה טוב מאנקרנה לודג'

ליום ה-11