ליום הרביעי
חגית הבריאה. מזל שזה היה קצר.
היום אנחנו מבקרים בפארק איסלו, פארק של הרי אבן חול מדהימים. הנוף כאן מרהיב. למדריך שלנו קוראים הארי, ובתחילת דרכו הוא היה פורטר - הארי פורטר. הוא מראה לנו את הצמח הכי מיוחד של הפארק – רגל פיל, או פאכיפודיום. יש כאן 9 מינים שונים של פאכיפודיום, שלכולם גזע דמוי רגל של פיל ופריחה צהובה או לבנה. חלקם גם קוצניים מאוד.
הנוף פשוט נפלא, עם סלעים בכל מיני צורות שהמקומיים נותנים להם שמות – סלע הקרוקודיל, סלע הנסיכה, סלע החלון, ועוד רבים. צריך הרבה דימיון כדי לראות את הצורות השונות, אבל זה משחק משעשע.
השבט המקומי - בארה - קובר את מתיו כאן בהרים, בהתחלה בקברים זמניים, ליד השבילים, ורק אחרי כמה שנים בקברים קבועים, משפחתיים, הנמצאים גבוה על ההרים. כל הפארק מלא קברים, וליד אחד מהם יש אפילו ארון קבורה (ריק כמובן) כדי שהתיירים יוכלו לראות איך השבט קובר את מתיו.
הארי מספר לנו (וגם מצייר לנו דגם בחול) על מנהגי הקבורה של השבט שלו - הם בונים אחוזת קבר משפחתית, הכניסה תמיד במערב, הגברים נקברים בקיר במזרחי, הנשים והילדים בצפוני, ובדרומי קוברים מי שלא קשור קשרי דם למשפחה. ילדים שנפטרו לפני ברית המילה (בין שנה לשנתיים) לא נקברים עם המשפחה.
אחרי כ-5 שעות הליכה בהרים, בנוף עוצר נשימה ובין המון צמחי פאכיפודיום, אנחנו מגיעים לאתר הפיקניקים. כאן מחכה לנו ארוחת צהריים בטבע, עם צלחות וסכום אמתיים, אוכל מעולה, כולל קינוח וקפה, במחיר של פלאפל ושתיה - 35₪ לאדם. מסביבנו למורי זנב טבעת לרוב, ושיפקה אחד (בהתחלה חשבנו שזה למור ששכח לקחת ריטלין) שממש מדגים למה הוא נקרא הלמור המרקד.
אחרי ארוחת הצהריים אנחנו עולים כ- 2 ק״מ בתוך קניון הררי, בנוף טרופי של שרכים וטחבים, עד הבריכות – הכחולה והשחורה. ממש כיף כאן, מים זורמים מכל ההרים, למורים מסביב, המון בריכות ומפלים. מיכלי אפילו התרחצה בבריכה השחורה.
ס״ה הלכנו היום כ-14 ק"מ. היה מדהים, ואנחנו חוזרים למלון ויושבים לנוח מעט מול שקיעה מדברית קסומה.
ארוחת הערב, הפעם גם חגית מצטרפת, היא שוב חוויה נהדרת.
סיום נפלא ליום נפלא.
לילה טוב מאיסלו.
