הבוקר אנחנו מתעוררים לקול דפיקות הגשם בחלון. איזה כיף להתעורר לקול גשם באוגוסט!!! אנחנו יוצאים היום לתור את העיירות הקטנות שמסביב למריאנסקה, ומתחילים בחודובה פלאנה (Chodová Planá), עיירה קטנה עם מבשלת בירה – חודובר – או בעצם מבשלת בירה עם עיירה קטנה מסביבה. עיירה ציורית, על שפת אגם קטן, עם כנסייה גדולה ובתים צבעוניים, ובעיקר עם מבשלת בירה. זוהי מבשלת בירה משפחתית הקיימת לפחות משנת 1573, שהפכה לקומפלקס תיירותי של ממש, הכולל את המפעל, בית מלון שלושה כוכבים ומסעדה. המלון, או סלאדקה (U Sládka), ממוקם במרכזה של העיירה הקטנה ומציע לאורחיו חדרים נוחים וספא בירה עם אמבטיות בירה, מסאז'ים עם בירה ומוצרי קוסמטיקה המבוססים על בירה. קונספט מעניין, אבל אנחנו מוותרים.
אנחנו מטיילים קצת בעיירה, ונכנסים לסיור קצר במבשלת הבירה, בעצם במערה (כיום מסעדה) שבה הייתה ממוקמת המבשלה בתחילת דרכה, כולל המעיין ממנו שאבו את המים לבירה. בכניסה למבשלת הבירה אנחנו פוגשים קבוצת רוכבי אופניים גרמניים שבאו לבקר כאן, והם מפנים אותנו לבית קברות יהודי קטן ביער הסמוך. כאן אני זקוק לכם, קוראי היקרים, כי דוקטור גוגל לא יודע דבר על בית הקברות הזה. מישהו מכם אולי יודע משהו על בית הקברות היהודי של חודובה פלאנה? קבורים שם עשרות רבות של יהודים. הקברים ישנים מאוד, את רוב המצבות קשה מאוד לפענח, אבל יש שם כתובות מהמאה ה-18. ניסיתי, ללא הצלחה, לחפש קצת מידע על הקהילה שהייתה כאן, מאיפה הגיעו? מה עשו כאן ומתי נעלמו? כיום אין בחודובה פלאנה יהודים, אבל על פי בית הקברות והמצבות המפוארות שבו, הייתה כאן קהילה עשירה פעם. אשמח אם מישהו כאן יוכל לעזור לי להבין את הסיפור הזה.
מכאן אנחנו ממשיכים ל"בצ'וב נאד טפלאו". עיירה נוספת שבמרכזה טירה עצומה. הטירה הוקמה במאה ה-14 ובמשך השנים נוספו בה מבנים כמו מגדל פעמונים, אורוות וארמון קטן. היא ממוקמת על גבעה טרשית ומסביבה גנים מטופחים. אנחנו נכנסים לסיור בגנים של הטירה הצופים על העיירה (הכניסה בחינם), אבל מוותרים על הסיור המודרך בצ'כית. אחרי הביקור בטירה (ובשירותים הנקיים שלה) אנחנו ממשיכים לסיור קצר ברחוב העתיק של בצ'וב, כולל ביקור בכנסייה ובבית העיריה.
ועכשיו, לעיר הכי מפורסמת המערב צ'כיה – קרלובי וארי. במערב צ'כיה ישנן עיירות מרפא רבות, אבל קרלובי וארי (Karlovy Vary), או בגרמנית - "קרלסבד", היא הגדולה והמפוארת שבהן. העיר ממוקמת בעמק מתפתל שבמרכזו זורם נהר קטן ומסביבו גבעות מיוערות. יש כאן מין תחושה של אריסטוקרטיות המתאימה לימים בהם אנשי האצולה של אירופה היו מבלים כאן את זמנם. כמו בדרזדן, אנחנו מעיפים מבטים מסביב, מצפים לראות שיירת משרתים מלווה איזה נסיך, או כרכרה מורידה רוזנת בפתח מלון. אגב כרכרות ומלונות, קרלובי וארי מלאה בהם, כמו גם בגנים ירוקים ופורחים.
סיור בשדרה המרכזית של קרלובי וארי תוקף לכם את כל החושים – העיניים מתרוצצות בין הבניינים שחזיתותיהן צבועות בשלל צבעים ומקושטות בפסלים ועציצים, האוזניים מצטלצלות לקול פרסות סוסי הכרכרות ונגינת הילדים על פעמוני הנחושת השטוחים הפזורים כאן, האף מלא בריח האופטלקי – הואפל המקומי הדקיק שנאפה ונמכר כאן בכל פינה, ושלבסוף גם אתם (כמונו) תישברו ותמלאו את פיכם בו.
שתי שכבות עגולות של ואפל דקיק ממולאות שוקולד, ריבה, דבש ועוד על מיני מתוקים, איך אפשר לוותר... אנחנו עולם ויורדים בשדרה, חוצים את הנהר על הגשרים העתיקים ומצלמים בלי סוף. לאורך השדרה מצויות מזרקות מים הנובעים מהמעיינות בהם התברכה העיירה. ליד כל מזרקה מצוינת טמפרטורת המים, ויש כאן מזרקות ב-40 עד 65 מעלות. חם!! כדי לשתות מן המים מוכרים כאן ספלי חרסינה מעוצבים, עם קש מובנה, וניתן למלא אותם במזרקות ולשתות מים "בריאים". ברור שקנינו ספל. אני לא יכול להבטיח את נושא הבריאות, אבל טעמתי מ- 3-4 מעיינות והמים האלה ממש, אבל ממש מ-ג-ע-י-ל-י-ם !!!
אני ממש מקווה שהם בריאים..... כדי להעביר את הטעם קנינו אופטלקי עם נוטלה. באחד הרחובות אנחנו מבחינים בהתקהלות. הולכים לבדוק מה זה, ומגלים שני בחורים שעוברים ברחוב ומציעים פטריות יער למכירה. יש להם כל מיני סוגים, ולפי ההתלהבות שבה במקומיים קונים מהם, נראה שאלה אכן פטריות מאכל. היו שם כמה פטריות עצומות, אבל המקומיים קונים בעיקר את הקטנות. למדנו משהו. מפעם לפעם אנחנו עוצרים ליד פסל גבוה עשוי מ..... חול. כן, יש כאן תצוגת פסלי חול. כנראה שבגלל שלצ'כיה אין בכלל חופים, החליטו לעשות את תחרות הפיסול בחול השנתית בקרלובי וארי. נחמד. יש כאן כמה עבודות ממש יפות – הקיסר וילהלם המשהו, כל מיני טירות, ועוד. זה מוסיף איזה נופך צעיר לעיירה ה"בוגרת" הזאת.
עיר חמודה קרלובי, אנחנו עוד נחזור.
בדרך הביתה למריאנסקה אנחנו מנסים לעצור בעוד כפר קטן – לוקט – המפורסם בטירה מימי הביניים. אני אומר מנסים, כי רוב העם הצ'כי הגיע לשם לפנינו ואין מקום חניה במרחק של קילומטר מהכפר (אני לא מגזים, חונים גם ביערות מסביב). הטירה נראית יפה, אז למרות שאנחנו מוותרים, ננסה לחזור לכאן מחר.
לילה טוב מצ'כיה
.jpeg?width=64&height=64)
.jpeg?width=818&height=1604)
.jpeg?width=818&height=1604)
