הנסיעה לסלפוס עוברת במהירות ואחרי כמה ניסיונות אנחנו מתארגנים במלון קטן בשם Fosstun ברחוב הראשי של העיירה. יוצאים לקניות בבונוס (כמובן) ואנחנו מארגנים את האוכל לפי ימים וארוחות. ארבעה ימים עם כל הציוד על הגב אומר שלא לוקחים הרבה אוכל. מזל שלא צריך לסחוב גם מים.... פסטות, אורז, קוסקוס, קצת לחם והמון פירות יבשים. אנחנו חוזרים למלון ואורזים את התרמילים. כל אחד עם תרמיל, הבנים עם כ- 10 ק"ג והבנות עם חמישה-שישה. לא רק האוכל סובל, גם הבגדים. חוץ ממה שעלינו אנחנו מורשים לקחת (עידו מחלק את ההרשאות) עוד סט בגדים וסט בגדים טרמיים ואת חליפות הגשם. אני מגניב עוד זוג גרביים ומרגיש אשם.... לא ברור לי למה? אני זה
איך שאנחנו מוצאים חנייה, ממש ליד הכנסיה, אנחנו רואים מולנו משרד נסיעות שמסומן בשלט גדול של טוריסט אינפורמיישן. נכנסים. הבחורה שעובדת כאן מסבירה לנו שזה לא מרכז מידע אלא משרד נסיעות, אבל היא איסלנדית, והיא נורא נחמדה אז היא שואלת איך היא יכולה לעזור, ומה התוכניות. אחרי שהיא מסבירה לנו מה אפשר לראות ברייקיאוויק, היא מציעה לנו לרכוש אצלה כרטיסים לאוטובוס למחר. היא אומרת שבחברה היותר זולה -; טרקס -; יש סיכוי שהאוטובוס יהיה מלא, ואז הוא אפילו לא יעצור בסלפוס. טיפ -; נסיעה באוטובוס באיסלנד היא סיפור יקר. הכרטיס מרייקיאוויק ללאומנלאגר (שלוש שעות נסיעה) עולה כחמישים יורו לכל כיוון. שווה לנסוע בטרקס. המחיר נמוך בכ- 15% מרייקיאוויק אקסקרז'ן, והשירות שלהם ממש מצוין. רצוי גם לרכוש כרטיסים מראש, במיוחד בעונה. כיוון שאנחנו סגורים על התוכנית קנינו כרטיסים (אין עמלה, המחיר הוא מחיר המחירון של החברה) גם להלוך וגם לחזור. אפשר כבר לספר שזה היה רעיון ממש טוב, כי האוטובוס ללאומנלאגר היה כמעט מלא.