ספארי צלילות באיים המלדיבים - היום השישי

ליום החמישי
 בוקר היום השישי (כן, גם היום קמים בשש) ואנחנו חייבים לקבל החלטה – אין כאן הרבה אתרים מעניינים בקרבת הספינה, ואם רוצים להגיע שוב ל- Manta Point זה שוב שעה וחצי עם הדוני לכל כיוון. אחרי דיון קצר אנחנו מקבלים את המלצתו של הוגו, ולוקחים איתנו ארוחת בוקר על הדוני. נצלול שתי צלילות ב- Manta Point, ואת ארוחת הבוקר נאכל על הסירה בין הצלילות.

את Manta Point אנחנו מכירים, אז אין הרבה הכנות, מתלבשים וקופצים למים. כאן המקום להרחיב טיפה על המנטה (באדיבות ויקיפדיה). מנטת השונית (Manta alfredi), היא מין של מנטה שחיה בימים הטרופיים בכל רחבי העולם, ובין ה"בטאים" (כלל הדגים השטוחים בעלי ה"כנפיים") היא השנייה בגדלה, לאחר קרובתה מנטת הענק (הנפוצה באוקינוס האטלנטי). אורכה הממוצע של מנטת השונית הוא 3–3.5 מטר (המקסימום עולה על 5 מטר) ומשקלה 900–1,500 ק"ג. יש לה 2 זיזים גדולים בקדמת פניה, לפני הפה הענק בעל המסננות, שעוזרים לה לכוון את הפלנקטון הצף בים לעבר פיה. היא יכולה לשחות בעזרת כנפיה הגדולות במאמץ מזערי. צבעה של המנטה שחור עד אדום כהה והבטן לבנה. בניגוד לקרובתה הענקית, מנטה זו נפוצה סביב שוניות אלמוגים ובקרבת החוף ולא באוקיינוס הפתוח. היא נפוצה סביב הימים האינדו-פסיפים למיניהם. המנטה נפגעה מהאדם, בעיקר על ידי דיג, פגיעה מרשתות והרס השוניות, בהן היא מוצאת את מזונה, וכיום היא בסכנת הכחדה.

אנחנו צוללים בעיקר בעומק 18 מטר ומחפשים מנטות. הריף עצמו ממש מדהים, עם המון אלמוגים ודגים בכל צבע, גודל וצורה.

אמנם לא קיבלנו הצגה, אבל ראינו מנטות, איגל ריי, כרישים, סטינג ריי וצב. שני האחרונים הוטרדו קשות ע״י אור. לדעתי, כשנמריא מכאן הביתה תעלה מהמים אנחת רווחה של כל הצבים והדגים שהוטרדו השבוע ע"י אור.

ארוחת בוקר על הסיפון העליון של הדוני – למטה דוחסים לנו את המיכלים – עם שתייה קרה על חשבון הבית (להמתקת הגלולה).

אחרי האוכל אנחנו נחים קצת ויורדים שוב ל- Manta Point. לא אלאה, אבל גם הפעם אנחנו מקבלים הצגה של מנטה אחת במחול ליחיד. מרהיב!!!

וגם הפעם היתה לנו צלילה מקסימה, עם המון דגים, כמה כרישים וכמובן צב. אמנם צב קטן, אבל זה לא מונע מאור לרדוף אחריו בשמחה.

חזרה לספינה לארוחת צהרים קצרה כי הוגו רוצה להספיק היום 4 צלילות. אנחנו (חגית ואני) מחליטים לוותר, כי אנחנו לא בטירונות, וההפלגה על הדוני, עם רעש ועשן דחיסת המיכלים, קצת עייפה אותנו. אז אנחנו הולכים לנוח, כששאר הקבוצה (הרוב לפחות) יוצאים לצלילה ב- Kudaran Thila – אתר בו צללנו לפני יומיים.

אחרי ארוחת הערב אנחנו יוצאים לצלילת לילה באתר - Dhigurah Reef - בעומק 17 מטר. זו צלילה די מאולצת, כי לא ניתן להגיע מהנקודה בה אנחנו תקועים לאתרי צלילת לילה מומלצים. אנחנו צוללים לאורך הריף בין הסלעים ואלמוגי המניפה, רואים קצת זהרונים ודגי לילה אחרים, וחוזרים לספינה. טוב, לא כל הצלילות יכולות להיות +10.…

ליום האחרון והביתה