ליום ה-15 - מעוספיא לצומת אורן
טוב, אז לא הצלחנו לצעוד אפילו קטע אחד בקיץ, זאת לא סיבה להפסיק לעקוב אחרינו. באמת רצינו, אבל בין הנסיעות שלי לאתיופיה לנסיעות של משפחת שכטר לדרום אמריקה, פשוט לא היה מקום לשביל. הנה חזרנו, ואנחנו באמת מתכוונים לסיים את השביל הזה יום אחד. בתקווה ששר התיירות מר יריב לוין לא יחליט להזיז את השביל שלנו ממקומו מסיבות לא רלוונטיות. זה השביל שלנו (ההולכים בו) כבוד השר. אנא אל תיגע בו.
היום אנחנו צועדים עם חולצות השביל המשודרגות שמיכלי הכינה לנו. כשהתחלנו לצעוד בשביל רצינו להכין לנו חולצות הליכה, אבל לא היה ברור כמה נצליח להתמיד, אז החלטנו שרק אחרי 10 מקטעים נכין חולצות. לקח קצת זמן לעצב ולהכין אותן, אבל היום אנחנו חונכים אותן בקטע 16 של שביל.
גם היום מתחיל ב"בום" – יוצאים מהרכב בחניון אורן, מעמיסים תרמילים, ומתחילים לטפס. אין משחק מוקדם, ישר ....... נכון, זה לא הר תבור, אבל גם כאן יש איזה 200 מטר של טיפוס כמעט אנכי, מלא מדרגות.
מראות מישור החוף ממרום הכרמל יפהפיים, המוני רקפות ונרקיסים מקבלים את פנינו, ואנחנו מעפילים לכרמל (שוב). ההליכה נעימה, מזג אוויר נח של תחילת החורף, ואנחנו מתחילים ליהנות מההליכה. אחרי שיא הגובה (178 מ') אנחנו עוצרים למנוחה קלה למרגלות מערות האדם הקדמון מעל נוף עתלית.
מכאן השביל מתחיל לרדת לכיוון עין הוד. אנחנו עוברים בגן הפסלים המקסים שהוקם כאן ע"י תושבי המקום, ועוצרים לארוחת בוקר קלה ליד בית הקברות של הישוב. יש כאן ספסלים ושולחנות פיקניק, ואפילו ברז מים לטובת המבקרים והצועדים בשביל. אנחנו ממשיכים לתוך הכפר. מקום יפה, עין הוד, בכל פינה פסלים ויצירות אמנות (כפר אמנים אחרי הכל), והכל נקי ומטופח.
שווה ביקור, עין הוד, אבל אנחנו חייבים להמשיך. נבוא פעם במיוחד לביקור כאן. מעין הוד אנחנו יורדים לעמק מלא עצי זית עתיקים, שממנו השביל חוזר ומטפס במעלה הכרמל. הוא אולי לא הר גבוה, הכרמל, אבל הוא ממש גדול, כל הזמן עולים ויורדים. הדרך ממשיכה על המורדות המערביים של הכרמל, בין אורנים צעירים והמוני סתווניות שמבשרות לנו שהסתיו בפתח, עד למרגלות מצפה עופר, כאן אנחנו מסיימים להיום ותופסים אוטובוס לתחילת המסלול. זה היתרון של צעידה בימי שישי, אם מסיימים מוקדם אפשר לחזור לתחילת מסלול באוטובוס ולחסוך את מחיר המונית.
לסיום אנחנו מנגבים חומוס אצל אבו קאסם בפוריידיס. חומוסיה משפחתית קטנה על מעגל התנועה של כביש 4 בכניסה לכפר. האמא מבשלת, האבא (אבו קאסם) מנהל, והילדים ממלצרים. זה לא המקום הכי מפורסם בפוריידיס, אבל אנחנו ממש אוהבים אותו. חומוס מעולה, לבנה מצויינת, סלט ירקות שנחתך לכבודכם, ועלי גפן ממולאים אורז שאמא אבו קאסם מכינה בעצמה. כדורי הפלפל המעולים (בעצם לא כדורים, הם יותר מן אצבעות כאלה) על חשבון הבית.
הלכנו היום 12 ק"מ עם עלייה מצטברת של כ-240 מ' ונקודת הגובה המקסימלית שלנו היתה 178 מ' ליד עין הוד. מסלול קל ונעים שמאפשר חזרה קלה לשביל אחרי כמה חודשי היעדרות.
.jpg?width=64&height=64)
.jpg?width=818&height=1604)
.jpeg?width=818&height=1604)
