המסע בעקבות הפינגווין המלכותי - פרק ראשון - זה לא פשוט להגיע לסוף העולם

אי שם, בימים היפים של לפני אוקטובר 23, החלטנו להגשים חלום של כולנו (כל ארבעת חסרי המנוח) ולצאת להפלגה לאיי ג׳ורג׳יה הדרומיים. לא, טוני, לא מדובר בגאורגיה, לשעבר ברה"מ, וגם לא מדובר במדינת ג'ורג'יה שבדרום ארה"ב. איי ג'ורג'יה הדרומיים היא קבוצת איים השוכנת בדרום האוקיינוס האטלנטי בין דרום אמריקה ואנטארקטיקה, לא רחוק מאיי פוקלנד, שהם טריטוריה בריטית. הקבוצה מורכבת מהאי הגדול ג'ורג'יה הדרומית (ומכאן שמה) וממספר איים קטנים הסמוכים לו. גאוגרפית, האזור הוא חלק מיבשת אנטארקטיקה. המטרה היא לבקר במושבות הפינגווין המלכותי ולראות אותו בסביבתו הטבעית. אחרי מחקר לא קצר, אחרי הכל מדובר בהשקעה לא קטנה הן במונחי כסף והן במונחי זמן, בחרנו בחברת פוטוטבע, המתמחה בטיולי צילום. טיפ- לא שאנחנו צלמים גדולים, אבל המסע של פוטוטבע הוא בדיוק מה שחיפשנו - ספינה קטנה יחסית (רק כ-90 מטיילים), בתחילת עונת הטיולים, עם מיקוד ברור - איי ג׳ורג׳יה הדרומיים. כיוון שאני לא רוצה להיכנס לצד הכלכלי, רק אומר שההשקעה לזוג היא בערך מחיר של מכונית משפחתית קטנה.

יום 1 - הדרך לסוף העולם

מפה לשם, אחרי שנה לא פשוטה, המון התלבטויות, הרבה חששות והתרגשויות, אנחנו בנתב״ג עם ארבע מזוודות, ארבעה טרולים ומלא ציוד צילום (זה טיול צילום אחרי הכל), בדרך לסוף העולם. 

מתל אביב למדריד -  5 שעות

הפסקה במדריד - 4 שעות

ממדריד לסנטיאגו (צ'ילה) - 13 שעות

הפסקה פעילה בסנטיאגו (צריך לרוץ מטרמינל לטרמינל עם המזוודות) - 2.5 שעות

מסנטיאגו לפונטה ארנס - 3 שעות

תוסיפו לזה שלוש שעות לפני ושעה וחצי אחרי ותבינו שהמסע לנקודת ההתחלה של המסע, פונטה ארנס בדרום צ׳ילה, לוקח לנו 36 שעות. הכיף מתחיל.

לימים שלפני המסע הזמנו בקתה קטנה - Villanita - דרך בוקינג.קום, ובעלת המקום, אנה מריה, שולחת לנו נהג שיביא אותנו משדה התעופה הקטן של פונטה ארנס לבקתה. ״בשעה הזאת לא תמצאו מונית בשדה התעופה״ היא כותבת לנו. חואן גונזאלס מגיע עם טקסי קטנטן, ואנחנו נדחסים בו (בקושי רב) עם ארבע המזוודות ושלושת הטרולים שהבאנו. אנחנו באים לחודש, אחרי הכל.

אנה מריה ממתינה לנו ב-Villanita למרות השעה (ארבע לפנות בוקר) ולוקחת אותנו לבקתה. נבדוק אותה כבר מחר, את הבקתה.

לילה טוב. אנחנו גמורים מעייפות.

יום 2 - פונטה ארנס

אחרי 4 שעות שינה, אנחנו הולכים בהמלצת אנה מריה לאכול ארוחת בוקר ב- Wake-up Cafe - מקום ממש מעולה במרכז פונטה ארנס. המקום מפורסם בקפה המצוין שלו, אבל גם ארוחות הבוקר מעולות והשירות מקסים.

חזרה לבקתה שממש הצליחה לנו - שני חדרי שינה עם מיטות גדולות ונוחות, פינת אוכל קטנה ומטבח מאובזר היטב. בדיוק מה שדרוש לנו ליומיים. בדרך אנחנו עוד מספיקים להיכנס לסופר מקומי לעשות קצת קניות, כי שבת היום והכל נסגר מוקדם. טיפ– כשאתם בצ'ילה, תבדקו טוב את שעות הפתיחה של חנויות ומסעדות בסופי שבוע. הרוב סגור בימי ראשון וחלק גם בשבתות. קר בפונטנה ארנס, וקצת לא נעים להסתובב ברחובות, אז אנחנו נוסעים ל- Zona Franca  אזור הסחר החופשי של פונטה ארנס. יש כאן הכל, אבל לא ממש בזול. טיפ- צ׳ילה לא מדינה זולה, אל תבנו על קניות כאן, גם לא באזורי הסחר החופשי. ארוחת ערב אנחנו אוכלים בלה קוויזין, מסעדה צרפתית המדורגת מספר 1 בטריפאדוויזור, ובצדק. אנחנו מזמינים סקלופס, סרטנים וטונה צרובה קלות, והכל טעים טעים. עכשיו אפשר סוף סוף ללכת לישון שנת לילה מלאה אחרי יומיים בדרכים.

ה"מגלן אקספלורר" כבר מחכה לנו בנמל.

יום 3 - פונטה ארנס (2)

קמים לארוחת בוקר ב- Wake-up (הרכב מנצח לא מחליפים), המלצרית זוכרת מה הזמנו אתמול וההזמנה הפעם הולכת ממש מהר, למרות שאנגלית היא לא שפה מקובלת כאן. כיוון שלקחנו מקדם היסטריה של יומיים, עולים לספינה רק ביום שני, יש לנו יום להכיר את פונטה ארנס. אנה מריה מציעה שנזמין את חואן גונזאלס, נהג המונית האהוב עליה, שהוא גם מדריך טיולים חובב ויש לו ספרדית מעולה, שייקח אותנו לסיור באתרים החשובים בעיר. אנחנו עדיין גמורים מהטיסות והג'ט-לג, אז אנחנו מסכימים בשמחה.

פונטה ארנס, במקור Sandy Point, שוכנת בחצי האי ברונסוויק, לחופו הצפוני של מיצר מגלן. זו העיר הגדולה ביותר דרומית לקו רוחב 46 דרום, וגם העיר הדרומית ביותר בצ'ילה, ובשל מיקומה היא עיר החוף הקרה ביותר בעולם. עם יותר מ-100,000 תושבים, זהו גם היישוב הדרומי המאוכלס ביותר בעולם. הצ'יליאנים ממש אוהבים להיות "ביותר". הישוב הוקם במקור על ידי הממשלה הצ'יליאנית בשנת 1848 כמושבת עונשין כדי לקבוע ריבונות על מיצר מגלן. עד סוף המאה ה-19 גדלה פונטה ארנס בשטח ובחשיבות עקב התנועה הימית הגוברת שעברה בה בדרך לחוף המערבי של אמריקה הדרומית והצפונית. תקופת צמיחה זו נבעה גם מגלים של מהגרים אירופים, בעיקר מקרואטיה ורוסיה שהגיעו בעקבות הבהלה לזהב בארץ האש ותקופת השגשוג של גידול הכבשים בפטגוניה בשנות השמונים של המאה ה-19 ותחילת המאה העשרים. חברת הכבשים הגדולה ביותר, שהייתה בעלים של 10,000 קילומטרים רבועים בצ'ילה ובארגנטינה, פעלה בפונטה ארנס ובעליה התגוררו בעיר. תיכף תבינו למה אני מציין פרט טריוויאלי זה.

חואן מתחיל את הסיור באתר הכי מפורסם של פונטה ארנס - בית הקברות. זה אומר משהו על עיר שהאתר הכי מפורסם שלה הוא בית הקברות, לא?

בית הקברות יושב על ראש גבעה מעל מרכז העיר וידוע בקברים ובאנדרטאות המייצגים את ההיסטוריה והתרבות של האזור האנטארקטי. הוא נוסד בשנת 1894 והוא אחד מבתי הקברות הגדולים והעתיקים בצ'ילה, הקברים והאנדרטאות בבית הקברות בנויים במגוון סגנונות, והוא פשוט מקום יפה. בין הקברים והמונומנטים המפורסמים ביותר בבית הקברות ניתן למצוא את קברה של החלוצה הבריטית שרה בראון (יהודייה כמובן), שהייתה אחת הנשים הראשונות שעסקו במסחר באזור, האנדרטה לחייל האלמוני, אנדרטאות וקברים של מגלי עולם שמתו במהלך מסעותיהם באזור, ועוד, ועוד. אנחנו לא כל כך אנשי היסטוריה של האזור האנטארקטי, אז אנחנו נהנים מהשמש החמימה, הגינון המדהים והקברים הצבעוניים. טיפ– המקום שווה ביקור אם אתם בפונטה ארנס.

בדרך לאתר הבא, אנחנו עוצרים לרגע ליד Monumento Al Ovejero, האנדרטה לרועי הצאן. כמו שציינתי לעייל (עכשיו הבנתם למה) פונטה ארנס הייתה מרכז חשוב ביותר של גידול צאן בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, והאנדרטה הוקמה לציון חשיבותם של רועי הצאן להתפתחות הכלכלית של העיר.

האתר הבא שלנו הוא מוזיאון נאו ויקטוריה, והוא פנינה אמתית לחובבי ההיסטוריה הימית. המוזיאון, הממוקם כ-5 קילומטרים צפונית למרכז העיר, ומציג רפרודוקציות מדהימות של ספינות מפרש היסטוריות. הספינה החשובה ביותר כאן היא נאו ויקטוריה, אשר בה הפליג מגלן מסביב לעולם. השנייה היא ג'יימס קיירד, סירת ההצלה הקטנה אשר שימשה את חוקר אנטארקטיקה ארנסט שקלטון במסע ההצלה של צוות מלחיו לאחר כישלון המסע שלו לאנטארקטיקה (עליו נשמע בהמשך). והשלישית היא הביגל, הספינה שבין שאר מסעותיה לקחה את דארווין לאיי גלפאגוס. יש כאן הרגשה של חזרה בזמן לימים של מגלי הארצות הנועזים שיצאו להקיף את העולם על ספינות עץ רעועות, בלי מפות ובלי ציוד ניווט מתקדם. טיפ- המקום ממש שווה ביקור. זה פשוט מרגש לעמוד על הגשר של הנאו ויקטוריה כמו מגלן, או על הג'יימס קיירד כמו ארנסט שקלטון, ולהרגיש לרגע מה זה להיות מגלה עולם.

את הסיור אנחנו מסיימים בנקודת תצפית על העיר - Mirador Cerro De La Cruz - ממנה נשקף קו החוף של מיצר מגלן מעל גגות העיר.

טיפ- מקום נחמד פונטה ארנס, אבל אם מישהו מתכנן להגיע לכאן רק כדי לבקר בה, מיותר. זה לא אתר תיירות, זה אתר יציאה לטיולים בדרום צ'ילה וארגנטינה.

אחה״צ רגוע. ארוחת ערב ב- Esquina 21 - בר שכונתי עם אוכל טוב ושירות ידידותי למרות האנגלית, או חסרונה. וזהו.

מחר מתחילה ההרפתקה.

לפרק הבא