יפן – שלושה שבועות בארץ השמש העולה - פרק חמישי – ובו מקדשים, תחפושות והמון יפנים

לפרק הראשון

לפרק הרביעי של המסע

אנחנו קמים מוקדם ליום יפה. בכלל, מזג האוויר כאן לא כל כך מסתדר עם אפליקציות החיזוי. לפי האפליקציות יורד כאן גשם כל יום, והטמפרטורות 25-27 מעלות. המציאות קצת שונה – חום אימים (30-33 מעלות) וטיפה גשם לא ירד פה מאז שהגענו. לא שאנחנו מקטרים, אבל קחו בחשבון שאי אפשר לתכנן לפי האפליקציות. למרות מה שאנחנו חושבים על המלון שלנו (ראו בפוסט הקודם), ארוחת הבוקר כאן כלולה במחיר והיא מערבית וממש טובה. את היום אנחנו מתחילים באונומיצ'י, עיר קטנה הבנויה על גבעות רבות ורבים מאתריה ממוקמים על מורדותיהן, ומחייבים עלייה במעלה שבילים צרים החוצים את העיר. Temple walk המפורסם של אונומיצ'י, מוביל במעלה ובמורד המדרונות דרך מעל 25 מקדשים. ברחבי העיר מפוזרים גם 888 פסלים של חתולים, ויש יפנים שבאים לכאן "לצוד פסלי חתולים".

 אנחנו מתחילים את ה-Temple Walk במקדש Jodoji, מקדשו של האל Jodoshu, הכולל שער מרשים וסלע משאלות, שמי שמצליח לסובב אותו יכול לבקש משאלה. לא הצלחנו, אבל כן מצאנו את הנזיר שחותם על הגושווין. למרות שהיה צריך לקרוא לו באינטרקום. ממשיכים ל- Kaifukuji השכן. לפי האגדה, היו היו פעם שלושה "רובין הודים" שחיו באונומיצ'י בתקופת אדו. הם גנבו כסף מהעשירים וחלקו אותו לעניים. בסופו של דבר הם נתפסו וראשיהם נערפו ונטמנו במקדש קאיפוקוג'י. על פי האגדה ביקור ב- Kaifukuji מרפא כל מחלה מעל הצוואר. נקווה לטוב. ליתר ביטחון אנחנו מוצאים את הנזיר התורן ומחתימים את הגושווין.

אנחנו ממשיכים לצעוד במסלול המקדשים עד לרכבל שעולה למקדש Senkoji, הנמצא גבוה מעל העיר. חם היום, ואנחנו ממש נוטפי זיעה, אז הרוח במעלה ההר היא פיתרון נעים. העליה ברכבל קצרה, ואת הירידה עושים ברגל, דרך שורה שלמה של מקדשים על נוף העיר הפרוש למרגלותינו. Senkoji הוא מקדש של זרם ה- Shingon הבודהיסטי שהוקם בשנת 806. יש בו המון מבנים ועמדות תפילה. אחרי טקס הגושווין, יובל עולה בסולם חבלים לצוק המשקיף על העיר. הנוף משם מרהיב אבל אנחנו מוותרים. חגית מסובבת את מחרוזת התפילה הענקית של המקדש כדי לקבל ברכה, וסבתא יפנית חביבה מחלקת לכולנו סוכריות חמוצות, שאחרי כמה דקות הופכות מלוחות. יפן.

 אנחנו יורדים לאיטנו דרך כמה מקדשים (אל תקנו כרטיס הלוך ושוב ברכבל, כולם יורדים ברגל) ומגיעים לסמטת החתולים (צריך לשים לב לשילוט, כי הסמטה ממש קטנה ומופיעה בפתאומיות). זוהי סמטה צרה שמסתובבים בה המון חתולים אמיתיים ותיירים יפנים. יש כאן גם פסלים של חתולים, בתי קפה ומסעדות עם חתולים, מוזיאון קטן של פסלי חתולים (לא נכנסנו כי היה סגור) ואפילו סדנה בה אתם (היצירתיים שבכם) יכולים להכין חתול משלכם. הפסקה חביבה מכל המקדשים.

 מרחוק אנחנו שומעים קולות נגינה וצהלות שמחה, אז כמובן שאנחנו הולכים לחפש את המקור. בלב אונומיצ'י אנחנו נופלים לתוך תהלוכת תחפושות Halloween. קבוצות קבוצות של יפנים מחופשים צועדות במדרחוב של העיירה לקול מצהלות הקהל. איזה חמודים!!! יש כאן סמוראים, גיישות, פוקימונים, דמויות אנימה יפניות, רובוטים, שדים ורוחות. כולם בתלבושות מושקעות, עם כל האביזרים והמסיכות, וכולם מאושרים שאנחנו מצלמים אותם. אחד ה"סמוראים" התעקש שננסה את חרב ה"קטאנה" שלו, שהתגלתה כחרב סמוראים אמיתית ולא אביזר תחפושת. "אציל על ריקשה" השליך לקהל עוגיות אורז ועצר לידנו לחלק לנו עוגיות באופן אישי. כיף של תהלוכה.

החום כאן בלתי נסבל, אבל הכי גרוע זו הלחות (עיר נמל אחרי הכל), אז אנחנו נמלטים ל-Shimashima - בית קפה ממש חמוד במדרחוב של אונומיצ'י, עם קפה טעים, עוגות יפהפיות ומזגן. אחרי הפסקת הקפה אנחנו ממשיכים לאוקאיאמה, לביקור הגן Kōrakuen שהוא האטרקציה העיקרית (בעצם היחידה) של Okayama ונחשב לאחד משלושת הגנים היפים ביפן. הוא ממוקם ממש ליד טירת Okayama המתנשאת גבוה מעליו. האדון הפיאודלי המקומי הקים את הגן בשנת 1687 כמקום בילוי למשפחתו ואורחיו. מדי פעם הותר לציבור להיכנס לגן. בשנת 1884, לאחר תום התקופה הפיאודלית, הוא נפתח לציבור הרחב. זהו גן מרווח המשלב תכונות טיפוסיות של גן נוף יפני, כולל אגם גדול, נחלים, מפלים, שבילי הליכה וגבעת תצפית. הגן באמת מדהים. שווה לעצור כאן רק כדי לבקר בו. היום סוף שבוע, והגן מלא יפנים לבושים בבגדים מסורתיים, חלקם גם באו עם צלמים מקצועיים שמתעדים את הביקור.

 אנחנו ממשיכים לאוסקה, כאן נגור בשלושת הלילות הבאים כי לא הצלחנו למצוא מלון סביר בקובה. אנחנו גרים ב"דירת סתרים" מגניבה, שכדי להגיע אליה צריך להיכנס במעבר מאוד צר, לפתוח שער בעזרת קוד, ואת דלת הדירה בעזרת קוד נוסף. מזל שבעל המקום שלח לנו הוראות כניסה ממש מפורטות, כי גם ככה כמעט שלא מצאנו את המקום. הדירה ממש מפנקת, ויש בה כל מה שצריך כדי להעביר שלושה ימים בנעימים. ארוחת ערב אנחנו אוכלים באיזאקאיה (סוג של מסעדת פועלים יפנית) מקומית בשם Nakayoshiya, הנמצאת ממש ליד הדירה שלנו. המלצר היפני הצעיר, שהוא גם הטבח, מבין קצת אנגלית ועוזר לנו להתמצא בתפריט שכולו ביפנית. את השרימפס שהזמנו הוא שולה מהאקוורים שעל הבר, יותר טרי מזה אפשר לקבל רק עם רודפים אחריהם בים עם רשת דייגים. מעניין מאיפה הגיעה הטונה לסשימי. האוכל מעולה, הבירה טעימה ואנחנו מסיימים עוד יום מופלא בארץ השמש העולה.

לילה טוב מיפן, ארץ מדהימה, אנחנו ממשיכים להתאהב!!!

לפרק השישי