הפרק הזה נכתב במלון קטן וחמוד בשם Royal Mountain בכפר בשם דאנאקיו (Danaque) בחדר מפנק במונחים נפאליים, עם נוף מקסים ואחרי מקלחת של מים רותחים. אז הזקנים בסדר. אבל בואו נחזור לתחילת היום.
את אתמול סיימנו בארוחת ערב ממש טעימה במלון בצ'אמצ'ה. אכן שיבה צדק גם כאן. נפלנו למיטות בתשע, גמורים מעייפות.
הבוקר התחיל אפור ורטוב. היינו די אומללים להיכנס לבגדים רטובים ונעלי הליכה ולצאת לגשם השוטף. אמנם המטריות שלנו עדיין מחזיקות מעמד, אבל זה לא כיף. היציאה מצ'אמצ'ה (אין מה לדווח, סתם כפר) היא בעלייה די חדה לכיוון טאל. הדרך עוברת על גדת הנהר, עולה ויורדת בין מפלים מדהימים. שיבה קורא לזה "נפאלי ישר" שמשמעותו קצת עולים, קצת יורדים וחוזר חלילה. אחרי שלוש ורבע שעות בערך (סוף סוף בלי גשם) מגיעים לעלייה חדה, אבל לא ארוכה שלוקחת אותנו אחרי כחצי שעה של טיפוס אינטנסיבי לכפר קטן בשם טאל. הזקנים עשו את הדרך מצ'אמצ'ה לטאל בשלוש שעות וארבעים וחמש דקות. המלצה חמה -; אם אתם יכולים לתכנן, תכננו להישאר לילה בטאל.
הכפר שוכן בעיקול רחב של הנהר, בנוף מהמם של מפלים ונהר, והוא מלא גסט האוסים שממש צועקים אליכם בציבעוניות מרהיבה -; בואו אלי, בואו אלי. לצערנו אנחנו לא מתכננים כאן לילה, חבל. בטאל גם מתחילות תחנות טיהור המים הממשלתיות בהן אפשר לקנות ליטר מים בארבעים רופי, מים מינרליים כבר עולים כאן מאה ועשרים רופי. המים המטוהרים ממש מעולים ואנחנו מנסים גם להבין איך זה עובד. אם נצליח אני מבטיח לדווח. ביציאה מטאל אנחנו פוגשים את עמדת מגילות התפילה הראשונה שלנו, עידו מסובב אותן בכיוון השעון ונושא תפילה, אני מקווה שלמזג אוויר טוב. היציאה מטאל היא בדיוק כמו הכניסה אליו -; חצי שעה של טיפוס אינטנסיבי במדרגות אבן. הנוף ממשיך להיות מהמם. מפלים עצומים בכל פינה. שיבה אומר ש"אם אין מפל זה לא נפאל". ואני אומר, אתם כל הזמן בהרגשה שאתם ממש, אבל ממש גבוה, ואז מסתכלים למעלה ומבינים שאתם ממש, אבל ממש נמוך......
כמעט שעתיים אחרי טאל ב-"שביל קליפות החמורים" אנחנו מגיעים לפאתי דאראפאני (מים חמים בנפאלית) ומתמקמים לצהריים (דאהל באט, איך לא) במלון בשם היומרני Hotel Dorchester, בכפר קטנטן בשם קאטרה (Katre) שלא מופיע בשום מפה. האוכל מבושל במיוחד עבורנו, ברור, אין כאן אף אחד מלבדנו, במטבח הקטנטן על כירה מחוממת בעץ. שיבה (בתמונה) עוזר לבעלת המקום להכין את האוכל, וגם שומר שנקבל אוכל טרי. תותח!!
המקום מקסים. יש להם חנות קטנה שמלבד מים, קוקה קולה וויסקי, יש בה גם נעלי ספורט שלנייקי. ברור! כל מי שעובר כאן זקוק לנייקי אייר, איך לא חשבו על זה קודם? אנחנו יוצאים מקאטרה לכיוון דאראפרני מתוך כוונה למצוא שם מלון ללילה.בדרך כל הזמן עוקפים אותנו פורטרים שסוחבים כל דבר אפשרי -; אורז, ביצים, נייר טואלט, חומרי בנייה, ואפילו תרנגולות חיות. אתם מבינים פתאום שכל מה שאתם אוכלים, כל מה שאתם משתמשים וכל מה שאתם רואים הגיע לכאן על פורטר. המשבר שלי הגיע כשהתרווחתי על האסלה בגסט האוס והבנתי שהאסלה הזאת הגיע לכאן מבסיסהר (שלושה ימים) על גב של פורטר. לא ברור אם יש מעמדות בין הפורטרים, אבל אם יש, זה שסחב את האסלה הוא במעמד ממש נמוך. דאראפאני הוא כפר גדול ולא ממש מזמין. יש בו תחנת משטרה, ונקודת רישום מטיילים שבה כל מטייל חייב להירשם (צריך למצוא תעסוקה לתושבים, לא?). דאראפאני לא מאירה לנו פנים. המלון ששיבה מכיר סגור. מסתבר שבעל המקום נסע לקטמנדו כי אבא שלו נפטר. במלון השני לא מוכנים לקבל את "הדיל הישראלי" שאומר -; חדרים חינם בתנאי שאתם אוכלים במקום ארוחות ערב ובוקר - ובמלון השלישי אין מים חמים. אנחנו מחליטים להמשיך לכפר הבא -; באגארצ'אפ - בתקווה ששם המצב יותר טוב. הוא לא. המלון היחיד בכפר הקטן הזה ששיבה מוכן שנלון בו, מלא. זה לא היום שלנו. השעה שש בערב וזה ערב ראש השנה. שיבה אומר שבדאנאקיו יש מלון מקסים והוא מבטיח שיהיו חדרים ומים חמים. אנחנו די גמורים, כבר 9 שעות מאז שיצאנו מהמלון בצ'אמצ'ה, אבל אין ממש ברירה. שיבה אומר שהמלון נמצא 20 דקות מאיתנו ואנחנו מחליטים לעשות את המאמץ.
היה שווה!!
Royal Mountain בכפר דאנאקיו מתגלה כמלון מקסים. החדרים גדולים ומרווחים עם נוף מקסים מחלונות ענקיים. המיטות נוחות. יש שמיכות בשפע, מים רותחים במקלחת (100 רופי למקלחת כי לא היתה שמש וצריך להפעיל את מחמם המים על גז, אבל החדרים חינם ב"דיל"), ושיבה אומר שהם אפילו יודעים להכין שקשוקה לארוחת בוקר. אנחנו מתמקמים בחדרים, ואחרי מקלחות רותחות (אנחנו) וקפואות כי התקלקלה המקלחת (עידו ומיכל) אנחנו יורדים לחדר האוכל לחגיגת ערב ראש השנה. נרות, ברכות, תפוח בדבש עם כל באי חדר האוכל, בקיצור, ערב ראש השנה כהלכתו.
שנה טובה לכולם מהזקנים באנפורנה.
סובב אנפורנה -; הזקנים מטפסים !!!
