טנזניה 2015 – חיות בר וחופי פרא - היום השני

מי שלא קרא את היום הראשון מוזמן

קמים מוקדם, הלכנו לישון בשבע..., ואוכלים ארוחת בוקר מצוינת באימפלה. דונלד מופיע עם רובי ומסביר לנו שרובי יהיה הנהג שלנו כי צ'רלס לא יכול להשתחרר ממחויבויות משפחתיות. מעמיסים את הג'יפ ויוצאים לספארי. הג'יפים של הספארי נוחים מאוד. ספסלים נוחים, גג נפתח והמון מקום. הג'יפ שלנו הוא ג'יפ קטן, יש בו חמישה מקומות מלבד הנהג, יש ג'יפים ארוכים עם 3 מקומות נוספים. עוברים דרך ארושה, לא השתנה כאן דבר מהביקור האחרון לפני חמש שנים. עושים קצת קניות בסופר מקומי. יובל מתלהבת כי יש כאן גלידה, משהו שהיא לא ראתה כבר 4 חודשים. נוסעים לפארק אגם מניירה, כשעתיים נסיעה מארושה. על אגם מניירה כתב ארנסט המינגווי כי הוא "האגם היפה ביותר שראיתי באפריקה". אנחנו מסכימים. האגם, שאורכן כ- 50 ק"מ, משתרע לאורך בסיס השבר הסורי אפריקאי בגובה של כ- 600 מטר מעל פני הים. שטחו של האגם הוא כ- 200 קמ"ר והוא תופס את רוב שיטחו של פארק לאומי אגם מניירה (330 קמ"ר). בגלל הקומפקטיות שלו, והמגוון העשיר של צמחייה ובעלי חיים, הפארק מציע מיקרוקוסמוס וירטואלי של הספארי בטנזניה.

בכניסה לפארק אנחנו פוגשים שני אוטובוסים עם ילדי בית ספר יסודי שבאו לטיול השנתי. לוקח את מקורות הירקון בקלות.... הפארק עמוס קופים, בעיקר בבונים וקופי Vervet, אלה עם הביצים הכחולות. אנחנו עוצרים לתצפית ליד בריכת ההיפופוטמים. יש כאן המוני היפופוטמים והם מחוץ למים, אז אפשר לראות כמה הם מגושמים. היפופוטם זכר גדול יכול להגיע לטון וחצי, זה עצום!!. מסביב המון ציפורים – אנפות, חסידות, מגלנים ועוד. ממש מערבולת של צבעים. ליד ההיפופוטמים רועה עדר של גנו, אחד מהם מתקרב מידי להיפופוטמים ומגורש באלימות. יש כאן גם עשרות צבאים, בעיקר תומפסון אבל גם גראנט ואימפאלה. ממשיכים בנסיעה בין עשרות ג'ירפות, מיליוני פלמינגו והמוני זברות. צהריים אנחנו אוכלים באתר ה פיקניקים, אסור לצאת מהרכב ברוב שטח הפארק, אז יש אתרים מיועדים לפיקניקים. אחרי הצהריים אנחנו ממשיכים לטייל בין המון ציפורים, שאת רובם אנחנו אפילו לא מזהים ומחפשים פילים. אין לנו מזל היום, אנחנו לא מצליחים לאתר פילים, רק גללים שלהם, אבל זה לא ממש נחשב. אנחנו מגיעים לאזור מיוער ומגלים כמה עדרים של אימפאלות. סוג אנטילופה עם קרניים מרשימות. אנחנו עוצרים ליד עדר זכרים רווקים, ואחר כך ליד זכר עם עדר נקבות וגורים. חיה מרשימה האימפאלה. אנחנו מגיעים לקצה הפארק, לאזור של מעיינות חמים. יש כאן נביעות שאי אפשר לגעת המים מרוב חום. מסביב עדרי בופאלו, פרה מצחיקה עם קרניים עצומות, חזירי יבלות (פומבה) משעשעים, ועוד ועוד ועוד. לדעתנו חזירי היבלות הם החיה הכי מצחיקה בספארי. יש להם הליכה מעכסת, וכדי לאכול עשב הם קורעים על הברכיים הקדמיות, אחרת הניבים מפריעים להם. נפרדים מפארק אגם מניירה (בלי פילים הפעם) ונוסעים לקראטו, עיירה קטנה שלידה נמצה הלודג' שלנו - Farm House Lodge. נוסעים בשביל עפר לשום מקום ומגיעים למקום שממש לא מזכיר את אפריקה. מתחם ענק של גנים פורחים, מטופל ומתוחזק להפליא. באמצע עומד בית לבן עם גג קש ומסביבו, בתוך החורש, מפוזרות בקתות קטנות עם שמות בסווהילית. לשלנו קוראים Kiboko – היפופוטם בסווהילית. יש גם בריכת שחייה קטנה עם מיטות שיזוף וכסאות מסביבה. הפארם האוס הוא מתחם מפנק ברמות. חדרים גדולים ומרווחים, מיטות נוחות, אוכל מעולה (האירוח הוא על בסיס הכול כלול – ארוחת בוקר מעולה, ארוחת ערב שונה בכל יום ולאנצ' בוקס שאתם אורזים לעצמכם ויכולים לבחור מה שאתם אוהבים ממגוון יפה של מטעמים), אינטרנט חופשי בשטחים הציבוריים, וקוקטייל עם שקיעה, מלווה בנשנושים למי שעוד רעב. יש פינת קפה עם מכונת קפה אמתית וניתן לעשות קפה בכל שעה. וכמובן, עוגיות ונשנושים חופשי. הצוות מקסים וחייכני. את פנינו מקבלים במגבות לחות לניקוי אבק הספארי (ויש!!) וכוס תה קר. מדהים. אחרי ה- Happy Hour - קוקטייל וריקודים – אנחנו אוכלים ארוחת ערב מעולה. פלורנטינה המלצרית שלנו מבטיחה לנו שמחר נראה קרנף. נראה. לילה טוב מטנזניה.

ליום השלישי המדהים….