כמו אתמול, גם היום מתקיים פסטיבל ימי הביניים בעיירה "לוקט" שאליה ניסינו להגיע כבר פעמיים ללא הצלחה. אז אנחנו קמים מוקדם, נפרדים ממריאנסקה ונוסעים ללוקט (ניסיון שלישי) כדי להגיע לפני ההמון הצ'כי.
פסטיבל ימי הביניים על שם קארל הרביעי (מי שהוא לא יהיה) מתקיים כאן מידי שנה ומושך אליו אלפי צ'כים שחונים ביערות שמסביב לעיירה כי הכניסה אליה היא לתושבים בלבד. אבל אנחנו דפקנו את המערכת, הגענו ראשונים (כמעט) ואנחנו חונים ממש בכניסה לעיירה.
בעשר בדיוק נשמעת תרועת חצוצרות והפסטיבל מתחיל. עשרות שחקנים לבושים במיטב אופנת ימי הביניים מסתובבים בעיירה ונותנים לה נופך של עיירת ימי ביניים פעילה. בכל פינה יש מופע כלשהו - מספרי סיפורים באולמות הטירה (בצ'כית כמובן), בעלי מקצוע – נפח, נגר, יצרנית סלים, ועוד – בכיכר, הרכבים מוסיקליים שונים, רקדנים, בדרנים, ועוד, ועוד. אנחנו עוצרים לראות מופע ציפורי צייד של בחור לבוש כמו צייד, שמדגים איך צדים עם בזים, עיטים ואפילו ינשוף ענק.
אנחנו עולים למגדל הטירה לצפות על הסביבה, ובאחת הקומות נתקלים בסוורוס סנייפ (ע.ע. הארי פוטר) מדגים (ההסברים בצ'כית כמובן) רקיחת שיקויים. באחת הפינות אנחנו מבחינים במצבה עתיקה ולידה אריח קיר בעברית, כן, עברית בלוקט. האריח מסביר כי המצבה היא של בנימין בן משה (שמת בשנת 1610). עוד מסופר שהקהילה היהודית בלוקט הייתה קיימת מהמאה ה-15 ועד שלהי המאה ה-19 בהפסקות קצרות. במאה העשרים התמעטו כאן היהודים והקהילה עברה לכפר הסמוך פלכנוב וממנו אתם יודעים לאן..…
פסטיבל שמח הפסטיבל בלוקט. החברים כאן מספרים לנו שהשנה זהו פסטיבל מושקע במיוחד, כי זו השנה ה-700 לקיומו!!! יש היסטוריה בלוקט. בדרך לאוטו אנחנו עוצרים בדוכן יין לטעום (ולקנות) יין מקומי. טיפ - באוקטובר יש כאן פסטיבל יין גדול, מי שמתעניין ביין צ'כי מוזמן. אנחנו מסתפקים בבקבוק יין אדום מיקב מקומי.
בדרך חזרה לאופנבאך אנחנו עוצרים בעוד עיירה צ'כית קטנה – חב (Cheb) – ממש על גבול גרמניה. עיירה ציורית עם טירה גדולה, קתדרלה עצומה וכיכר שוק יפהפייה.
חב היא אחת העיירות העתיקות באזור, יש כאן עדויות ליישוב משנת 1061, והחל משנת 1175 יש כאן ישוב קבע. לטירה לא הגענו, זו טירה גותית מהמאה ה-12 שהשתמרה די יפה על פי התמונות, אבל כן ביקרנו בבזיליקה שבה שוכנת כנסיית ניקולס הקדוש. מבנה עצום מהמאה ה-13 עם שלושה מגדלים, שהשניים הגבוהים נהרסו במלחמה ושופצו בשנת 2008. בכיכר העיר אנחנו מטיילים בין הבתים (חלקם בתי עץ ממש עתיקים) הצבועים בכל צבעי הקשת ונהנים מהשקט. בקפה ברטולומאוס, שנמצא בכיכר העיירה אנחנו יושבים על דק עץ גדול, שותים קפה ואוכלים פלצ'ינטה עם פירות יער.
לפתע, ברעם מנועי דיזל ובקול צפירות אזעקה מחרישות אוזניים, מתחילים לזרום לכיכר רכבי כיבוי עתיקים. ג'יפים, כבאיות, תותחי מים ומשאיות סולם. רוב רובן אדומות (רק כמה בודדות בצבעים אחרים), כולן מצוחצחות ומבריקות, וכולן רועשות.
כנראה שהאירוע פורסם כאן, כי יחד עם השיירה מגיע גם הקהל, המוני צ'כים זורמים לכיכר והכבאים מרשים להם לעלות על הכבאית, להצטלם ואפילו – חלומו של כל ילד באשר הוא – להפעיל את הצופרים!!! המכוניות הן גרמניות, מתקופות שונות ואזורים שונים של גרמניה, אפילו כמה מה- DDR – מזרח גרמניה לשעבר. אנחנו מסתובבים קצת עם הקהל הצ'כי, מצטלמים בלי סוף, ומתאפקים נורא לא לבקש מאחד הכבאים להפעיל את הצופר, אנחנו הרי כבר לא ילדים (או שכן?).
זהו, כאן מסתיים טיולנו להפעם, ואתו גם סדרת הכתבות הזו. בפעם הבאה אולי נלך על משהו יותר אתגרי.
להתראות בינתיים מגבול צ'כיה-גרמניה
