היום מוקדש לשתיים מהטירות המלכותיות של הלואר - בלואה ושאמבור. רק שתיים, אבל איזה שתיים?
את הבוקר אנחנו פותחים ב-Blois, גם כי היא עיר מעניינת, אבל גם כי יש כאן הבוקר שוק איכרים (לפי אתר התיירות של האזור). טיפ- השוק של בלואה ממש לא שווה את המאמץ, שלושה דוכנים שמוכרים כלום, אבל העיר עצמה יפה. סמטאות מפותלות ובתים ימי-ביניימיים עם ארובות מלבנים אדומות. העיר היוותה את מקום משכנם של שבעה ממלכי צרפת, וזה ניכר בארכיטקטורה שלה.
טירת בלואה - Royal Château of Blois - היא טירה ימי-ביניימית המורכבת מארבעה מבנים בנויים סביב חצר מרכזית. כל אחד מהבניינים נבנה בתקופה אחרת ובסגנון הארכיטקטוני האופייני לאותה תקופה. המבצר הוא מימי הביניים (המאה ה-13), האגף הגותי הוא מימי לואי ה-12 (סוף המאה ה-15), אגף הרנסאנס הוא מימי פרנסואה הראשון (המאה ה-16) והאגף הקלאסי הוא מימי גאסטון ד'אורלאנס, אחיו של לואי ה-12 שהיה טוען לכתר אבל לא זכה להגיע למלוכה (המאה ה-16). למי שמתעניין בארכיטקטורה הביקור כאן הוא חובה. לשאר בני התמותה זו פשוט טירה יפה.
מכאן אנחנו נוסעים ל-Château de Chambord - הטירה הגדולה ביותר בעמק הלואר. התחיל להקים אותה המלך פרנסואה הראשון בשנת 1519, אבל הוא זכה לגור בה חודשים ספורים בלבד, והעבודות בטירה הסתיימו למעשה רק בתקופתו של לואי ה-14 (כ-200 שנים מאוחר יותר).
הטירה פשוט מטורפת !!! היא שוכנת בלב פארק עצום ששימש את המלכים שגרו כאן לציד ונופש. פרנסואה הראשון, שהיה ידוע כמגלומן, לא חסך כסף בבניית הטירה כדי לא לצאת קמצן מול צ'ארלס החמישי והנרי השמיני שבנו כאן טירות גם הם. בטירה יש 440 חדרים, 365 אחים לחימום (קר כאן בחורף) ו-84 גרמי מדרגות, בהם גם גרם מדרגות לולייני כפול שמורכב משני גרמי מדרגות נפרדים הסובבים את אותו ציר (הוא מדהים), ויש הטוענים שהוא תוכנן ע"י ליאונרדו דה וינצ'י שגר לא רחוק מכאן.
מסביב לטירה יש גנים יפהפיים והיא באמת מהממת!!! לדעתי הצנועה, אם לבקר רק בטירה אחת שתסביר מה זה עמק הלואר, אז שאמבור היא האחת (אני יודע שאני אחטוף על זה....).
אנחנו מבלים כאן את כל אחר הצהריים, ולמרות שהחלטנו שלא נבקר בכל החדרים (400 חדרים זה קצת יותר מידי), אנחנו מבקרים בהרבה מהם (אלה הפתוחים לביקור כמובן) כי יש כאן המון מה לראות, כולל כל מיני תערוכות מתחלפות של אומנים שונים. חובה לעלות לגג הטירה, רצוי בגרם המדרגות הכפול, כי הנוף מכאן מהמם.
אנחנו חוזרים לעוד ארוחת ערב בבית כי חייבים לסיים לשתות את כל היין שקנינו בימים האחרונים.
לילה טוב מארץ הטירות.