המסע בעקבות הפינגווין המלכותי - פרק רביעי – הגלים גבוהים יותר בדרך חזרה

לתחילת המסע

לפרק הקודם

ימים 14-17 - ימי הפלגה

את הדרך חזרה אנחנו עושים מול הגלים. למי שלא חווה ים גבוה, הפלגה מול גלים של 5-6 מטר זו חוויה מאתגרת. כל מי שרגיש למחלת ים מבלה את ארבעת ימי ההפלגה מאיי ג'ורג'יה לאיי פוקלנד במיטה או בשירותים. גם הפחות רגישים קצת מסוחררים. צוות הספינה ממש עוזר, הם מחלקים כדורים נגד מחלת ים כמו גרעינים, מביאים למי שצריך אוכל קל (רצוי לאכול בימים הללו, אבל רק אוכל קל), ומנקים את התקלות. טיפ– מי שרגיש למחלת ים, תשקלו היטב לפני שאתם יוצאים להרפתקה כזאת.

אלה מבינינו שאינם רגישים, מבלים את ימי ההפלגה בצפייה בציפורים ודולפינים, הרצאות מרתקות של צוות אנטארקטיקה 21 על האיזור, החי והצומח ומגלי הארצות שגילו אותו. בין לבין, צוות פוטוטבע עוזר לצלמים שבינינו לערוך ולשפר את הצילומים (המעולים) שחזרנו איתם. וכמובן, צוות האוניה ממשיך לפנק אותנו בארוחות גורמה מטורפות, משקאות כיד המלך ועוד שאר פינוקים. נחזור מכאן שמנמנים.

יום 18 - איי פוקלנד (טייק טו)

לאחר ארבעה ימי הפלגה אנחנו מגיעים בשעת בוקר מאוחרת ל- Bleaker Island, אחד האיים הקטנים באיי פוקלנד. הרוח ירדה והנחיתה נעימה. ממש כיף להרגיש קצת אדמה יציבה מתחת לרגליים אחרי 4 ימי הפלגה בים סוער.

האי בליקר הוא אי פרטי וגרים עליו 4 אנשים (!!). לא ממש ברור לנו מה מביא ארבעה אנשים לגור על אי קטן בסוף העולם. גם הם, כמו המשפחה שפגשנו בסונדרס, מתפרנסים בעיקר מתיירים ומגידול כבשים לצמר.

אנחנו כאן, כי יש כאן מושבה גדולה של פינגווינים שעדיין לא ראינו – Rockhoppers, פינגווין הסלעים. זה אחד ממיני הפינגווינים הקטנים ביותר באזור האנטארקטי (גובהם  50-60 ס"מ בלבד), והם נבדלים ממינים אחרים של פינגווינים בציצית הנוצות הצהבהבה – שחורה שלהם. זה מין הפינגווין הנפוץ ביותר (יש מהם מיליונים רבים) והם גם קרובים של הפינגווין המלכותי.  

הם ממש חמודים ההופרים האלה, מקפצים מסלע לסלע במין דילוג מוזר על 2 רגליים (מכאן גם שמם). יש להם רגליים ורדרדות, מה שהופך את זה לעוד יותר חמוד. לראות שיירה של הופרים מדלגים מהאוקינוס ועד המושבה (כמה עשרות מטרים בעליה) זה מחזה משעשע.

בין ההופרים אנחנו מזהים גם פינגווין מקרוני אחד. מוזר, כי יש כאן רק אחד בין מאות רוק הופרס. המקרוני נבדל מהרוק הופרס בעיקר בצבע הציצית, שאצלו היא הרבה יותר צהובה – כתומה. מעבר לזה, הם ממש דומים, והמקומיים מספרים לנו שהם יכולים להתרבות ביניהם. לא ברור אם הצאצאים פוריים, אבל הם מספרים שבקעו בעבר אפרוחים מזיווג בין מקרוני לרוק הופר. נקווה בשבילו שימצא אהבה, ואנחנו שמחים להוסיף מין חמישי לרשימת מיני הפינגווינים שראינו בטיול הזה (מגלן, ג'נטו, מלכותי, רוק הופר ומקרוני).

ליד מושבת הפינגווינים יש שתי מושבות של שני מיני קורמורנים – קורמורן הסלעים וקורמורן מלכותי – שנראים ממש דומים, אבל מין אחד (קורמורן הסלעים) מקנן ממש על המצוק והמין השני (המלכותי) מקנן על שפת המצוק, כך שהם לא מתחרים על מקומות קינון ויכולים לחיות בסמיכות (תודה לפרופסור אגמי). הירידה הזאת ממש כיפית, מזג האוויר מדהים ואנחנו נהנים לצעוד קצת על אדמה מוצקה בין העופות המדהימים בנוף הקשוח של איי פוקלנד.

יום 19 - איי פוקלנד (4)

במהלך הלילה אנחנו מפליגים ל- New Island, התחנה האחרונה שלנו בפוקלנד ובטיול כולו. כאן אנחנו יורדים לבקר במושבת אלבטרוס שחור גבות. מזג האוויר נפלא, והצעידה למושבה נעימה. כשאנחנו מגיעים, מסתבר לנו שמושבת האלבטרוסים היא בעצם מושבה מעורבת, יש כאן גם אלבטרוסים גם קורמורנים וגם פינגווינים (רוק הופרס) שחיים כולם ביחד.

זה פשוט מרהיב!!!!!!

האלבטרוסים כבר דוגרים, אז הם מסודרים בזוגות כשאחד (או אחת) דוגר ובן הזוג מעודד אותו ופולה כינים מבין נוצותיו (או ככה זה לפחות נראה). בין האלבטרוסים מסתובבים פינגווינים, ולצידם קורמורנים מלכותיים.

הרעש מחריש אוזניים, זה נראה כאילו כל מין מנסה לגבור על האחרים בצעקות. אבל זה גם ממש מרהיב. פינגווינים מקפצים, אלבטרוסים דואים וקורמורנים צוללים לתוך האוקיינוס. מרהיב, כבר אמרנו?

אנחנו מבלים את כל הבוקר עם העופות וחוזרים מותשים לספינה לעוד לילה של הפלגה מלאת פינוקים, וזהו, הסתיים הפרק. היה מ ד ה י ם  !!!!

לפרק הבא