הבוקר מתחיל בניקיון קל של הסירה. אתם לא מבינים כמה זבל אתם יכולים ליצר בשבוע.... הפלגה קצרצרה ל-Pont-Des-Sables, וזהו, נגמר שבוע מהמם על מי תעלת גרון ונהר Baise. רק עכשיו אני שם לב שלסירה יש שם. הוא רשום על השלט ששומר לנו מקום במעגן – Achille Talon – על שם גיבור של סידרת קומיקס צרפתית מפורסמת (כנראה) משנות השישים. טוב, אז עכשיו אנחנו אפילו יודעים איך קראו לסירה שלנו. סטפני מאושרת לשמוע שנהנינו ותוך חמש דקות אנחנו מסיימים את עניין ההחזרה (לא לפני שאנחנו משלמים את עלות הדלק – 220 אירו עבור 30 שעות מנוע שצרכנו).
מרטין מגיעה ישר ממשמרת בבית החולים. אני לא זוכר עם סיפרתי, אבל היא רופאה מרדימה ועובדת בבית חולים לא רחוק מכאן. היא עשתה משמרת לילה כדי לבוא לאסוף אותנו. מדהימה האישה הזאת. עקב ענייני טיסות יש לנו יומיים להעביר בצרפת ואנחנו מחליטים להקדיש אותם לבורדו – עיר היין. אנחנו נפרדים בנשיקות ממרטין ועולים על הרכבת לבורדו.
המלון שהזמנו – Campanile ליד תחנת הרכבת – הוא מלון קטן וחמוד. בכלל, רשת קמפניל היא רשת של מלונות נחמדים בכל רחבי צרפת. מחירים סבירים, שירות מעולה ובדרך כלל מיקום מצוין. הקמפניל הזה אינו יוצא דופן. החדר מרווח (אחרי הסירה הוא נראה לנו עצום!!) ונקי. המיטה נוחה ונעימה. המקלחת עצומה (גם בלי השבוע בסירה) והמים רותחים. מה עוד צריך?
אנחנו מתארגנים ויוצאים לסייר בעיר. קצת מסתבכים עם רכישת כרטיסים לרכבת החשמלית, כי המכונה מקבלת רק מטבעות, ואין לנו מספיק. לא נורא, בסוף הסתדרנו.
בורדו מ ד ה י מ ה !!!
אמנם היינו כאן לפני 20 שנה, אבל לא זכור לנו שכל כך התרשמנו ממנה. עיר אירופאית קלאסית, עם מבנים יפהפיים, מזרקות, אנדרטאות, שדרות רחבות, פארקים ירוקים, והכל נקי ונעים. אנחנו מסיירים באזור התיאטרון (מבנה מרהיב) ושדרות טורני הרחבות ומרגישים כמו בפריז, אבל ברגוע. אחרי טיול לאורך הנהר (כן, אותו גרון) אנחנו יוצאים לחפש מקום לארוחת ערב. לא ארחיב, אבל הטיפ שנתתי בפרק 6, תופס גם בבורדו. למצוא כאן מקום במסעדה בתשע בערב (במיוחד בשבת) זה די משימה בלתי אפשרית. בסוף כמובן שהסתדרנו, ואכלנו ארוחה איטלקית ממש טעימה. מחר נסייר כאן קצת יותר לעומק ובטח נקנה כמה בקבוקי יין.
לילה טוב מבורדו.