כמו כל קיץ, עם בוא חום יולי-אוגוסט אנחנו מחפשים מקום שאפשר להימלט אליו. השנה התווספה לכך המלחמה שפרצה בשבעה באוקטובר ולקחה מאיתנו הרבה חברים, גם ממנה אנחנו רוצים לתפוס קצת מרחק כדי לנשום יותר בקלות. הפעם בחרנו ברואנדה. למה רואנדה? אתם שואלים. ראשית, אני (אלון) מריץ שם פרוייקט כבר כמה שנים וממש אוהב את המדינה; שנית, "ארץ אלף הגבעות" כשמה כן היא – גבוהה וקרירה כמעט כל השנה; ושלישית, שם עוד לא היינו....
רואנדה היא מדינה ללא מוצא לים הגובלת באוגנדה, בורונדי, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו וטנזניה. האוכלוסייה המקומית מורכבת משלוש קבוצות אתניות. ה"הוטו", המהווים את רוב האוכלוסייה, הם איכרים מקבוצת עמי הבנטו; ה"טוטסי", רועים אשר הגיעו לאזור במאה ה-15, והיו עד 1959 הכת השלטת; ה"טווה", הנחשבים לשרידי המתיישבים הראשונים באזור והם בני הגזע הפיגמי. בניגוד לרבות ממדינות אפריקה, רואנדה היא המשך ישיר לישות מדינית היסטורית, שהתקיימה בגבולותיה בנוכחיים פחות או יותר עוד בתקופה הפרה-קולוניאלית. תולדותיה עומדות בצלו של המתח האתני שבין שתי הקבוצות העיקריות - הוטו וטוטסי - שהוביל לרצח העם שבוצע על ידי ממשל ההוטו בבני הטוטסי בשנת 1994 ובו נהרגו כמיליון בני אדם. כיום רואנדה היא דמוקרטיה נשיאותית רב-מפלגתית, שבה הנשיא הוא ראש המדינה וגם עומד בראש הרשות המבצעת וממנה את ראש הממשלה ואת השרים. הנשיא נבחר בבחירות ישירות על ידי העם. תקופת כהונתו היא 7 שנים, והוא יכול לכהן לכל היותר שתי קדנציות. עם זאת, נשיא רואנדה הנוכחי, פול קגאמה, מכהן כבר למעלה מ- 20 שנים, ופועל ביד קשה כלפי המתנגדים למשטרו.
רואנדה היא מדינה כפרית ש-90% מאוכלוסייתה, שמונה 12 מיליון תושבים, היא חקלאית ומתקיימת מגידול עצמי בחלקות אדמה קטנות ומשק חי - בקר, עזים וכבשים. רצח העם ב-1994 ריסק לחלוטין את כלכלת המדינה, שהייתה ענייה גם לפני כן, אך מאז נמצאת הכלכלה במגמת שיפור. התחבורה במדינה, מהטובות שראינו באפריקה, וראינו, מבוססת על מערכת כבישים שהוקמה בכספי סיוע בינלאומי לאחר רצח העם. שטחה הכולל של רואנדה הוא כ-26,000 קמ"ר (מאוד דומה לישראל), והיא מצויה ברובה ברם של מעל 1,500 מטרים. בגלל זה אנחנו כאן. הגובה ממתן את השפעות קו הרוחב הטרופי על האקלים, והטמפרטורה ביום נעה בדרך-כלל בין 22 ל-27 מעלות צלזיוס, ובלילה בין 16 ל-20 מעלות, עם הבדלים קטנים בין חודשי השנה. מושלם עבורנו!!!
החלטנו על רואנדה כשעוד לא היה ברור אם נוכל לטוס, מלחמה אחרי הכל, ובאמת היו קצת שינויים עקב שינויים בלוחות הטיסות של חברות התעופה. עד הרגע האחרון לא היינו בטוחים שנגיע, אבל בסוף כולנו כאן, במלון Amata n’Ubuki (חלב ודבש בשפה המקומית), מלון בוטיק קטן וחביב במרכז קיגלי. אנחנו נפגשים עם הדר, מנהלת חברת הטיולים W International, מתכננת הטיול שלנו. זה הולך להיות טיול מהמם.
אנחנו קופצים לביקור קצר בבית חב״ד של קיגלי, אצל הרב חיים, שהביא מיכלי גז לגזייה מאוגנדה, משהו שאין להשיג ברואנדה, ושאנחנו לא יכולים בלעדיו. כי אין כמו קפה שחור מבושל מול הנוף. הרב חיים מזמין אותנו לסעודת שבת, יום שישי היום, אבל אנחנו לא יכולים להגיע היום, אבל מבטיחים לבוא לשבת הבאה (אי"ה). היום אנחנו נחים, אז רק נוסעים לביקור קצר בתערוכה החקלאית הלאומית שמסתיימת היום ובמרכז המצוינות שבו מתנהל הפרויקט של פייר פלאנט, וחוזרים למלון ולארוחת ערב מצויינת ליד הבריכה.
ההרפתקאה מתחילה מחר !!!