קמים לבוקר קריר ואפרפר (שינוי מרענן מה-27 מעלות שעזבנו בנתב"ג) ויוצאים לקניות. אמנם טיירי קנה לנו קצת מצרכים, אבל כדי להכין ארוחת בוקר אמתית חייבים עוד כמה דברים. השוק בכיכר בסטי הוא היום שוק פשפשים (לא משהו), שוק הירקות כאן הוא בימי ראשון וחמישי, אז אנחנו צועדים לשוק הקרוב - Marché Baudoyer - שנמצא 10 דקות הליכה, ליד כיכר ווז' (Vosges).
זהו שוק איכרים מקסים, עם דוכני ירקות, גבינות, בשרים, מאפים וכל מה שצריך כדי לחיות טוב. השוק ממוקם על רחוב ריבולי, ממש ליד בניין העירייה של הרובע ה-4. השוק פועל כאן בשעות הבוקר בימי רביעי ושבת. קנינו עגבניות בכל הצבעים (באמת – אדומות, צהובות, חומות, סגולות, ירוקות וכתומות), בגטים, ביצי חופש, גבינות, אננס, ובדרך הביתה עצרנו בחנות יין מקומית ולקחנו לנו בורדו צעיר ורוזה מבריטני. נושא השווקים השכונתיים האלה עלה כמה פעמים בטיולים שלנו לצרפת, מי בכלל קונה בכל השווקים הללו? כי יש המונים כאלה בכל עיר ובעיקר בפריז. לקח לנו זמן להבין את המודל הצרפתי – מכולת וסופר זה בשביל פסטה, אורז, מלח וסוכר, את המוצרים הטריים קונים בשוק. כל יום. אחרת זה לא יהיה טרי..... ולכן, בכל יום תוכלו למצוא לפחות שוק איכרים אחד במרחק הליכה מהבית. המלצה שלנו – וותרו על ארוחות הבוקר במלונות או במסעדות. בגט, גבינה, ירקות טריים ומיץ תפוזים סחוט טרי הם הטעם האמיתי של פריז. ואם בא לכם להתפנק, ""pain au chocolat מהבולאנג'רי הקרוב ישלים את ההנאה.
אחרי ארוחת הבוקר אנחנו יוצאים לטיול "בעקבות האמנות בפריז – טיול בין הגלריות הנסתרות במארה" לפי המסלול של חנה לנדאו כאן ב"למטייל". מומלץ!! מומלץ!! מומלץ!! לא הצלחנו לעמוד בסיור המלא (סליחה חנה) אבל היינו בכמה גלריות מדהימות. בדרך מהבית לאזור הגלריות אנחנו עוברים בגן הנעלם (טיפ) שנמצא ב- Square Saint-Gilles du Grand Veneur (חפשו ב- Google Maps). קצת מחוץ לרחובות הראשיים של רובע המארה, אבל ממש במרכז, ומחוץ למסלול התיירים, נמצא גן קטן ויפהפה. דשאים, ערוגות פרחים, משוכות ורדים גזומות בקפידה ומזרקת מים קטנה, כל זה באמצע שום מקום. אין כאן מסעדות או אטרקציות, פשוט גינה שכונתית מקסימה שאפשר לשבת בה ולספוג אוויר ואווירה של רובע המארה.
אבל חזרה לעבודה. הרי באנו לראות אמנות. מתחילים ב-Galerie Perrotin, שנמצאת ב-Hôtel de Mannevill. הגלריה נמצאת במבנה מדהים שרק בשבילו שווה לבקר בה. שתי קומות של תצוגות. הראשונה הייתה פחות מעניינת, אבל בקומה השנייה יש תערוכה מעולה. התערוכות מתחלפות כאן כל כמה חודשים, אז אין סיבה להיכנס לפרטים. פשוט תבואו עם ראש פתוח.
ברחוב Debelleyme אנחנו מבקרים ב- Galerie Karsten Greve (במספר 5) שהקומה הראשונה שלה מוקדשת לכמה יצירות עצומות (מי בכלל קונה את הדברים הללו) המוצגות כמו במוזיאון - יצירה אחת בכל בחדר. יש כאן גם קומת מרתף ושתי קומות נוספות עם תערוכות קצת יותר "רגועות". במספר 7 אנחנו נכנסים ל-Galerie Thaddaeus Ropac שהוקדשה הפעם לאמנית יפנית ששמה פרח מזיכרוני. לסיום אנחנו עולים ל- Galerie Xippas, שנמצאת ב- rue Vieille Temple מספר 108. גם כאן הבניין די גונב את ההצגה, וגם כאן יש הרגשה של ביקור במוזיאון, כולל המבנה העתיק, החדרים הגדולים וגרם מדרגות העץ המוביל למקום. בסך הכל הקדשנו לטיול הגלריות כ-4 שעות, ביקרנו ב-4 גלריות, ראינו כמה עשרות תמונות בסגנונות שונים וספגנו אווירת מארה. מה צריך יותר? במרכז פומפידו לא צריך לבקר הפעם. ראינו מספיק אמנות מודרנית.
אנחנו מסיימים את הסיור בשוק הילדים האדומים (35 rue Charlot). לא, אין כאן ילדים אינדיאנים, השוק נקרא כך לזכר בית היתומים שהיה כאן במאה השבע עשרה, ושכדי שלא ילכו להם ילדים לאיבוד הלבישו את כולם בבגדים אדומים. רעיון לא רע לכמה גננות (או נהגי הסעות) בארץ. המקום עליז ותוסס. דוכני ירקות לצד דוכני פרחים, גבינות לצד יין. כמה דוכני אומנים. בקיצור, שוק מקסים. יש כאן גם כמה מסעדות, אבל כיוון שהיום שבת והשעה שעת צהריים, הכל עמוס והתור ארוך ארוך. נבוא ביום אחר.
ארוחת ערב אנחנו אוכלים במסעדה מעולה (טיפ) שנמצאת ליד כיכר Sainte-Catherine (אחת הכיכרות האהובות עלינו בפריז) - Les Bougresses (6 Rue de Jarente). מסעדה צרפתית קטנה, עם תפריט קלאסי אך מוקפד. אנחנו מגיעים מוקדם, אז המקום נראה נטוש, אבל תוך חצי שעה כבר אין שולחן פנוי. אנחנו מזמינים אספרגוס (זו העונה), דג וסטייק, לצד יין הבית (מעולה), ומקנחים בקרם ברולה כהלכתו.
ארוחה מושלמת (לא זולה, אבל אנחנו בפריז) שסיימה יום מושלם. אין על העיר הזאת, פשוט אין!!!