"זקנים חסרי מנוח" – סובב אנפורנה מעל גיל 50 – פרק 5 - עוד 4 ימים

בשבוע שעבר קנינו קצת ציוד בית ספר לילדים של שיבה. זוכרים? הילדים ביקשו תיקים לבית הספר. אז קנינו תיקים, מחברות, עטים, עפרונות, בקיצור, הבנות השתוללו קצת. החברה האלה יהיו הילדים הכי מצוידים בבית הספר בפוקרה.

אתמול ארזנו את המוצ'ילה. לא חשבתי שאריזת מוצ'ילה זה כזה מבצע צבאי. אמנם הלכנו על מוצ'ילה של 90 ליטר, אבל אחרי שדחסנו פנימה בגדים (ממש מעט אם תשאלו את חגית), ציוד חורף, תיק העזרה ראשונה המפורסם ששוקל 3 ק"ג (מי שפספס מוזמן לקרוא פוסטים קודמים), נעלי ההליכה וקצת ציוד הכרחי, לא נשאר מקום לכלום. עכשיו מתחיל הדיון - מה יהיה עם ספרי הקריאה? ניקח רק ספר אחד ונתחלק? כלי רחצה -; כלי גילוח אפשר להוריד, דאודורנט -; מיותר, נסריח בכל מקרה, יש!! חסכנו 200 גר'. מגבות מיקרופייבר יש לנו בזכותכם (על חשבון הנקודות באתר למטייל), אז זה ממש לא נפח. הכפכפים יישארו כנראה בבית, נתקלח (אם וכאשר) עם סנדלים. עוד יהיו דיונים ארוכים לפני שהעסק יהיה סגור. לפחות ברמת המשקל אנחנו בסדר, כי כולל שקי השינה כל העסק שוקל 16 ק"ג, קלי קלות בשביל פורטר נפאלי (אני כמעט קרסתי כשניסיתי להרים את המפלצת...)

 אבל מסתבר שאנחנו לא כאלה גרועים, גם עידו ומיכל נתקלו בבעיות דומות. אתמול נפגשנו עם המוצ'ילות הארוזות (טובים אנחנו, מה? ארבעה ימים לפני הטיול ואנחנו כבר כמעט ארוזים) ובדקנו למי יש יותר גדול. מסתבר שגם להם יש מפלצת במשקל דומה (וזה בלי תיק עזרה ראשונה). כנראה שלא נוכל לדחוף אצלם ציוד עודף....