איסלנד 2009 חלק 4 , טיול נגיש,

 עמק טינגוויליר מכיל בתוכו את השבר הגיאולוגי החוצה את האי לכל אורכו, כתוצאה נוצרו מצוקי גדולים,אגמים גדולים מאוד, כמו גם מנקז את מי הקרחונים מהסביבה וישנם רבים כאלו. המישור הרחב בו ממוקם האתר, הוא אתר טבע מרהיב של זרמי לבה וסדקים, בריכות, מצוקים ואגמים. אחת התופעות הייחודיות לאיסלנד היא הגייזרים - סילון מים וקיטור המתפרץ מהאדמה כתוצאה מפעילות געשית בבטן האדמה.
הגייזר המתוייר ביותר מתפרץ לגובה של כ-60 מטר.
הסיבה לריבוי הגייזרים באיסלנד היא עובדת היותו של האי צעיר מבחינה גאולוגית והעובדה שהוא עדיין פעיל מבחינה וולקנית. קיטור, הוא אדי מים המצויים בלחץ גבוה. אדי מים הם גז טהור וחסר צבע, אשר בלחץ אטמוספירי סטנדרטי הטמפרטורה שלו היא בסביבות 100 מעלות צלזיוס ונפחו גדול פי 600 מנפחם של מים נוזליים. אדים אלו מסוגלים להגיע לטמפרטורות גבוהות הרבה יותר מ-100 מעלות צלזיוס . כשמים נוזליים באים במגע עם חפץ חם מספיק, הם מסוגלים להפוך לאד במהירות. מצב זה נקרא התפרצות אדים. איך זה עובד כשהגייזר מתמלא, המים שבראשו מתקררים,בשל הצרות התעלות, הקירור לא מגיע אל המים בשכבות התחתונות. המים הקרים מלמעלה לוחצים על המים החמים שלמטה,בדומה למכסה של סיר לחץ, ומאפשרים למים שבמאגר להתחמם אל מעבר לנקודת הרתיחה בעודם נוזלים. בסופו של דבר, הלחץ בקרבת תחתית הגייזר עולה ומגיע לנקודה בה מתחילה רתיחה. בועות אדים עולות אל ראש התעלות. כשבועות אלה פורצות דרך מוצא הגייזר,חלק מהמים גולשים או ניתזים החוצה, ובכך מקלים את משקל המים שבתעלות ובהתאמה, מקטינים את הלחץ על השכבות התחתונות. עם שחרור לחץ זה, המים שמעבר לנקודת הרתיחה הופכים לקיטור, ומתפרצים דרך הפתח. הקצף הנוצר מהקיטור המתפשט ומהמים החמים מותז אל מחוץ לגייזר. בסופו של דבר מתקררים המים שנותרו בגייזר אל מתחת לנקודת הרתיחה וההתפרצות מסתיימת. מים חמים תת-קרקעיים מתחילים לזרום שוב אל תעלות הגייזר, והמחזור מתחיל מהתחלה. הכוחות החזקים המופעלים באופן מחזורי בגייזר הם הסיבה לנדירות הגייזרים. ישנם מעיינות חמים במקומות רבים בעולם, אולם הגייזרים נדירים משום שהכוחות הללו פורצים עם הזמן את הסלעים, ומגדילים את הפתח כך שתופעת הגייזר אינה מתרחשת עוד. הגייזרים נפוצים במקומות בהם ישנם מחצבים שונים המומסים במים החמים והופכים לחומר דמוי-מלט המאחה את הסלעים ומאפשר להם לעמוד בלחץ. מקור השם "גייזר" מ"גייסיר", שמו של הגייזר הנודע ביותר באיסלנד. השם "גייסיר" מקורו במלה "גְיוֹסָה", שפירושה "לזרום" או "להתפרץ". הגייזרים נדירים למדי, משום שנדרש עבורם צירוף של נסיבות גאולוגיות ואקלימיות ייחודיות הקיים רק במקומות ספורים בעולם. על כן, ישנם רק שישה אזורים בעולם העשירים בקבוצות של גייזרים. פארק ילוסטון בארצות הברית
איסלנד
האזור הוולקני של טאופו באי הצפוני של ניו זילנד
קמצ`טקה שברוסיה
אל טאטיו שבצ`ילה
 האי אומנק באלסקה מהארבעה שראיתי אישית,ב-ילו סטון שבארה"ב, ברוטרואה שבניו זילנד,באיים האזוריים, ובאיסלנד, ישנם הבדלים בין הגיזרים בצורת ההתפרצות, בסביבה ועוד. בכולם ריח גפרית עז, בחלקם בוץ מבעבע. כמות האדים משתנה, אופי ההתפרצויות שונה. ומעיינות מים חמים שמובלים למרחצאות ,בריכות לרחצה כמו באיים האזורים ואסילנד. מרתק. במסעדת גיזר בה אכלנו צהרים לפני ההליכה לכיוון הגיזר ישבנו מול חלון הפונה אל הגישר עצמו. ראינו מרחוק את ההתפרצויות.


 ספינה ויקנגית שמשמשת שולחן ללקיחת אוכל בשרות עצמי.

מרחוק רואים את העשן הלבן שליד הגיזר



 העשן הלבן שמתמר מהאיזור

פסל עץ של "טרול" או "האנשים הקטנים" כפי שהם נקראים באיסלנד ששומרים על המסעדה,התושבים והגיזר.

צילום מטושטש של התפרצות הגיזר סטוקור דרך חלון המסעדה, המהירות,,,,,

הבוץ המבעבע .

הבוץ מקרוב והאדמה הצבעונית.
 הזכויות לתמונה למעלה שמורות ליוצרה ולגוגל. הגיזר סטרוקור ברוב הדרו.

"הגייזיר הגדול" שבק חיים בתחילת המאה, אחרי שנסתם בפסולת שהשליכו לתוכו תיירים.

הגייזר הפעיל והמפורסם ביותר נקרא סטרוקור Strokkur, פרושו "מחבצת חמאה" באיסלנדית, והוא הפעיל ביותר. הוא מתפרץ לגובה של כ- 20-60 מטר כל 4-7 דקות. לפעמים התפרצות אחת, לפעמים שניה באה בעקבות הראשונה. הכי מרתק לראות שלפני התפרצותו נוצרת בועה כחולה מרהיבה לפני התרוממות המים והתפרצותם בסילון עז לגובה רב. בחלק מההתפרצויות רואים מעין תחתית כחולה בבועה טרם התפרצותה, לתפוס את זה הכחול בצילום ממש קשה.

ספרנו את הדקות בין התפרצות להתפרצות, אי הסדירות, גמרה לנו לבזבז כמעט קלטת שלמה של סרט. יש במקום גיזר נוסף שלא מתפרץ קבוע אלא מידי פעם. עם ההתפרצות, הרוח מעיפה את האדים החמים עם כיוון הרוח, מומלץ לעמוד במקום בטוח כדי לא לקבל שפריץ של מים "מריחים" או כוויה.

פרח הכותנה הארקטית.

קישורים להתפרצות הגיזר כאן

סטרוקור הטבעת הכחולה לפני ההתפרצות כאן

התפרצות אחרת כאן

התפרצות כפולה כאן האזור צבוע בצבעי אפור,שחור בזלתי ובצבעוניות של סלעי הריוליט שהוא סלע וולקני הדומה לגרניט שמרכיב אותו. האיזור מדהים ביופיו ומרתק ברב גוניותו מההרים הצבועים בצבעי אדום כתום, ירוק, חום ושחור, פורצים סילוני קיטור בכל פינה.
הכל מעוטר בשדות של סלעי בזלת צורניים (מלשון צורות) שאם מסתכלים עליהם כל אחד רואה דמות אחרת. משטחים לבנים של פרחי ה"כותנה" הארקטית שמשתמשים בה לבידוד בבתים ,לבידוד צנרת והשורה ארוכה. שלושת היעדים החשובים ביותר למבקרים באיסלנד מכונים "משולש הזהב", והם מרוכזים בדרום האי.
ת`ינגוויליר, שהוא האתר ההיסטורי החשוב ביותר באיסלנד.
פנינגאג`יאו, מעיין המשאלות התכול והצלול לשם משליכים מטבעות. ת`ינגווילאוואטן. ו- האגם הגדול ביותר באיסלנד.
 מפל גוטלפוס ממנו צונח נהר הוויטה מגובה 32 מטרים בשני מפלים. במרחק עשרה קילומטרים נסיעה, נמצא גייסיר Geysir. המשך יבוא. חלק ראשון
 חלק שני