אחרי מסלול הליכה מוצלח בהרי ה- Sawtooth במדינת Idaho, פניתי מזרחה, לעבר Wyoming ורכס ההרים הפראי Wind River Range של הרי הרוקיס.
כעבור מספר ימי מנוחה (בהם נהגתי די הרבה וביקרתי בין היתר ב- Craters of the Moon National Monument וב- Idaho Falls) הגיע הזמן לצאת שוב לשטח.
שוב בחרתי לי שביל מעגלי:
https://www.alltrails.com/trail/us/wyoming/cirque-of-the-towers-to-fremont-trail-loop?u=m
יצאתי לדרך ברכב ממלון הדרכים שלי ב Boulder וויומינג מעט אחרי 6 בבוקר. היה עדיין חשוך בחוץ. הכביש הצדדי, 353, שמוביל מנקודת היישוב הקטנטנה לתוך ה- Winds הוא סלול בהתחלה - ואחכ הופך לדרך עפר. רוב הזמן מדובר בכביש או בדרך עפר טובים ונוחים לנסיעה, אבל היו גם כמה קטעים משובשים , מרובי בורות ומעט מאתגרים. הללו הצריכו קצת סבלנות וריכוז, אבל בסהכ הם עבירים לרכב בעל הנעה רגילה. הנסיעה אורכת כשעה וחצי בנופים נהדרים - עם המרחבים היבשים, נמוכי הצמחייה של וויומינג משני צידי הכביש/דרך, חוות בודדות ספורות ופה ושם עצים או נחל. ומעבר להם - רכס ההרים. ליד אחת החוות הקמתי ממרבצו עדר קטן של Pronghorns יפים שנחו לצד הכביש בפרצו במנוסה כשהתקרבתי.
זהו בוקר שבת, תחילתו של סוף שבוע שמבטיח מזג אוויר מעולה. לאורך כביש הגישה המשובש שמוביל למגרש החנייה החולי ליד ה- trailhead שלי (Big Sandy Trailhead) כבר חנו מכוניות רבות. במזל רב הצלחתי לנכס לעצמי מקום חנייה פנוי אחד מבין שניים שנותרו במגרש עצמו.
אחרי התארגנות אחרונה ליד הרכב - יצאתי לדרך, מעט אחרי השעה 8.
מקטע מקשר קצרצר - ממגרש החנייה, מביא אותי אל ה- Continental Divide Scenic National Trail (או - CDT).
האלמנט המרכזי של המסלול שלי, כפי שמרמז שמו, הוא ה- "Cirque of the Towers" - שנמצא אי שם גבוה במעלה רכס ההרים, צפונית-מזרחית אלי.
ה- Cirque נגיש מדרום - בשביל שנקרא Big Sandy Trail ומתפצל מה- CDT מעט ימינה מכאן. זוהי דרך הגישה הקצרה והקלה יותר לתחתית (/מרכז) ה״קרקס הקרחוני״, דרך אגם Big Sandy הגדול (ואגמים נוספים) ומעבר ההרים הנוח Jackass.
מהצד המערבי הגישה אל ה- Cirque היא דרך מעבר הרים בשם Texas Pass שנמצא ממש ברום ה- Cirque. מדובר במעבר סלעי ותלול שאין עליו למעשה שביל ״רישמי״ (כזה שמסומן ומתוחזק ע״י הרשויות) והוא נחשב למאתגר. בדרך הגישה הזו, מגיעים אל ה- Cirque ״מאחור״/״למעלה״. השביל שמוביל לתחתית Texas Pass מצידו המערבי, מתפצל מה- CDT (צפונה מהנקודה בה אני עומדת עכשיו) ונקרא Shadow Lake Trail על שם האגם הגדול לידו מסתיים השביל ״רישמית״. המקטע שאחכ - אל ה- Pass וממנו למטה לבסיס/תחתית ה- Cirque - נחשב ל- off trail.
כדי לבצע מסלול את המסלול המעגלי, יש לעבור דרך Texas Pass וכך לחבר את Big Sandy Trail ו- Shadow Lake Trail למעגל - ששיאו בקרקס הקרחוני.
אני נמנעת מהליכה off trail באופן כמעט מוחלט. כ- solo hiker אני מעדיפה לוותר על סיכונים שכאלו. אולם - המסלול המעגלי הנ״ל, אף כי כאמור יש בו מקטע קצר שאינו ״רישמי״, כבר מזמן אומץ ו״התקבע״ בקרב קהילת ההייקרים המקומית. הוא נחשב פופולרי יחסית ומאוד מקובל ללכת אותו, בצורה הזו. ובשל כך - בשטח גם יש סימני דרך, אף כי אין שילוט. בייחוד בסופש - אין שום סיכוי שאהיה שם לבד ואני יוצאת לדרך בלי שום היסוס.
מכיוון שהחלטתי ״לתקוף״ את Texas Pass ממערב - אני פונה בנק׳ הפיצול שמאלה - ומתחילה לצעוד צפונה על ה- CDT.
השביל מיוער תחילה, במגמת עלייה קלה. כפי שהבטיחו התחזיות - מזג האוויר ממש מושלם. לא חם מידי, השמים צלולים, האוויר נפלא...
אחרי קטע יער לא ארוך, הגחתי לאחו פתוח ורחב, צבוע ירוק וצהוב של העשב וורוד של פריחה. וברקע - הרים צוקיים.
המקטע הזה של ה- CDT נמשך כך עד לנק׳ הפיצול ל- Shadow Lake Trail בעצם: שביל קצר ביער שנפתח שוב ושוב לאחו יפיפה - וברקע הרים קרחים וסלעיים. ככל שמתקמים צפונה - מתקרבים להרים והנוף נעשה יותר ויותר דרמטי ומרשים!
מגמת העלייה, שהיא מתונה כל הזמן, נמשכת באופן מובהק כמחצית הדרך (כ- 14 קמ, עד לנק הפיצול) כשלאחריה השביל עולה ויורד לסרוגין. ע״פ הנתונים הרישמיים - עד לנק הפיצול צוברים כ- 440מ׳ גובה, אבל לי זה הרגיש פחות.
המדרך - מצוין ונוח כל הזמן. אני לא זוכרת שהיה מקטע סלעי (או כזה שכלל מכשולים אחרים) אחד, כך שאם היה כזה - הוא כנראה היה ככ קצר שלא משך את תשומת ליבי.
בנוסף, חולפים לצד כמה וכמה אגמים יפים, בגדלים שונים. יש שפע של מים והמון אופציות לעצור למנוחה, או לחניית לילה.
כמות המטיילים, אף כי אינה זניחה, סבירה לחלוטין בהתחשב בכך שמדובר ביום שבת. יש ״טפטוף״ של אנשים (משני הכיוונים) שעבורי הוא נעים.
למרות האידיליה שאני מתארת, יש לציין שמדובר בשביל גבוה. ה- trailhead הוא בגובה של כ- 2700מ׳. האגם בו אני מתכננת לחנות הלילה - כ- 3030מ׳.
עבורי זהו שביל גבוה שני, כך שאני כנראה כבר די מאוקלמת. ובכל מקרה - לא מדובר בגבהים מסוכנים. אבל מי שמגיע לכאן ישירות מגובה פני הים, כנראה יתנשף קצת מעבר לרגיל בעליות. וכמובן שתמיד חשוב לזכור כמה הפכפך וקיצוני הוא מזג האוויר בהרים!
בשעה 11:30 בערך, אני עוצרת להפסקה די ארוכה ליד אגם Marms הגדול, כבר קרוב מאוד לנק הפיצול. ישבתי בצל, אכלתי תערובת של אגוזים ופירות יבשים, שתיתי מים ונהנתי מהשלווה שעטפה אותי.
ב- 12 בצהריים קמתי, העמסתי את התרמיל - ויצאתי שוב לשביל.
Shadow Lake trail הוא מסלול יפיפה במיוחד! הוא מוביל מזרחה בערוץ בשם Washakie - הישר אל חומת הסלע של ה- Cirque. הנוף מאוד דרמטי ומרשים. הערוץ עצמו רענן, צלול ועטוף צמחייה נמוכה, רעננה, ירוקה מאוד. ההליכה בערוץ לצד הנחל היתה שיא היום מבחינתי.
השטח נעשה יבש יותר כאשר מתקרבים אל האגם, ולאחריו - הנוף הוא סלעי ומאוד מאוד ragged.
אל האגם הגעתי לקראת השעה 2.
מכיוון שהיה ככ מוקדם, שקלתי לעצור כאן למנוחה ואחכ להמשיך הלאה - במעלה הערוץ. במרחק לא גדול מכאן ישנם שלושה אגמים נוספים, גם הם לא קטנים. ניתן לחנות גם לצידם.
אולם בעוד שאגם Shadow שוכן לצד יער נחמד - האגמים העליונים חשופים. אני מעדיפה לחנות בין עצים, בוודאי כשאני חונה בגובה כזה ובאיזור שנקרא ה- Winds ;-) העצים נותנים מחסה כלשהו מפני שמש, רוחות וגשם ובי הם נוסכים תחושה של בטחון.
אחרי התלבטות, אני מחליטה להשאר הלילה פה.
אני מזהה מיד חלקה ממש מצוינת לאוהל בסמוך לאגם - היא ישרה וחלקה, מוגנת משני צדדים ע״י עצים וסלעים עצומים, אך פתוחה לנופים אדירים של האגם והצוקים הסמוכים. אבל ב- Winds יש מגבלה של הקמת מחנה במרחק של 200פיט לפחות ממקור מים ואני נאלצת לוותר על החלקה המזמינה מכיוון שהיא קרובה מידי (כ- 30 מ׳ משפת האגם להערכתי).
אני משאירה שם את הציוד לצד האגם ונכנסת ליער שצמוד לו מצפון כדי למצוא לי חלקת אוהל אחרת שתמצא חן בעיני ותעמוד במגבלות. במשך כחצי שעה אני תרה אחרי חלקה כזו ולבסוף אני ״מתקבעת״ על אחת שמוצאת חן בעיני יותר מהאחרות (יש לא מעט חלקות מתאימות).
אני חוזרת אל האגם, לנקודה בה השארתי את התרמיל עם כל הציוד שלי וביחד עם התרמיל נכנסת שוב ליער. לוקחות לי כמה דקות לאתר שוב את החלקה שבחרתי - שמצטיינת בפרטיות רבה (במיוחד מכיוון האגם)... אחרי שאני מפנה את האדמה מענפי העצים הקטנים ומקימה את האוהל שלי - אני מתבוננת במחנה שלי בסיפוק. הקרקע בחלקה שבחרתי שטוחה ועכשיו גם חלקה. מצד אחד יש לי אחו קטן - כך שיש לי קצת נוף, אך מכל הצדדים האחרים האוהל הקטנטן, הכחול והמתוק שלי מוגן היטב (ע״י סלעים עצומים ועצים).
בשעה 3 או 3 וחצי אני יורדת לרחוץ באגם.
כשאני בתוך המים, בתחתונים ובלי בגד עליון... מגיעים, מהכיוון ממנו הגעתי אני, 6 אנשים עם כלב גדול. אני קצת קופאת מקור ולא תכננתי רחצה ככ ארוכה אבל אני ממתינה בסבלנות, בתוך המים, עד שהם יכנסו ליער, בחיפוש אחרי חלקת מחנה משלהם - לפני שאני ממהרת לצאת ומתעטפת במגבת הקטנה שלי (שבקושי עוטפת לי חצי גוף) - ובסנדלים חוזרת אל האוהל, להתלבש ולהתארגן בו.
בשעות הבאות, אני עסוקה בשיגרת המחנה שלי: יושבת בפינת האוכל שבחרתי (חצי צל / חצי שמש - אני משנה מיקום בין אלו, לפי הצורך; מרוחקת מהאוהל, כדי לא למשוך אליו ״ייצורים״), מרתיחה מים לתה, מנשנשת מעט gorp ואחכ מרתיחה שוב מים ואוכלת ארוחת ערב חמה, קוראת בספר, כותבת ביומן; אני עושה גיחה נוספת לאגם, כדי לאסוף מים - ומסננת אותם אל הפאוץ׳ שלי, בשביל מחר; הגב קצת כואב לי - ואני עושה הרבה מתיחות; לאט לאט אני מחליפה בגדים קלים - בבגדים חמים יותר.
בסביבות 7 מתחילה לנשוב רוח חזקה ונעשה לי קר. אע״פ שעוד ככ מוקדם, אני נכנסת לאוהל, מארגנת אותו לקראת שינה: מנפחת את מזרון השטח ואת הכרית, מארגנת את כל החפצים (לכל אחד יש פינה מדוייקת משלו). אחכ אני שוכבת בפנים וקוראת ומקשיבה לקולות שבחוץ.
יש חבורה של אנשים וכלב שחונים לא מאוד רחוק ממני; אני לא רואה אותם אבל שומעת אותם מידי פעם. זה דווקא ״מינון״ מתאים מבחינתי. לא קרוב מידי ולא רחוק מידי... פרט אליהם - אני שומעת מידי פעם ייצורים, בעיקר סנאים וצ׳יפיז (הקינוי שלי לצ׳יפמונקס המתוקים), את משבי הרוח שמכים בדפנות האוהל שלי ובענפי העצים, ובעיקר: אני שומעת את השקט הכל-כך נפלא...
התחלה: Big Sandy Trailhead
סיום: Shadow Lake
מרחק: 18.5~ ק״מ
הפרש גבהים: -100מ, +490מ
זמן (ברוטו): כ- 6 שעות
