Toxaway - Alice Lakes Loop (extended) - Day 0

השעה בערך 5 אחה״צ.
אני יושבת על סלע ביער, בבגדים תחתונים (שמתייבשים להם על הגוף אחרי רחצה באגם).
האוהל הקטן שלי (שמשום מה הצלחתי להקים היום די עקום) חונה לצידי. בין העצים ניבטים אלי המים התכולים של אגם Yellow Belly.
אני לבד ושקט פה לגמרי. הגעתי לפני כשעה / שעה וחצי. מזג האוויר מאוד נעים.
חוץ מקבוצת זבובים מעצבנים שמזמזמים סביבי, הסיטואציה היא ממש מושלמת.
רוח קלה נושבת מידי פעם; פה ושם נשמע ציוץ חד של ציפור או צווחה של סנאי; במים, שנעים קלות ברוח, מנצנצים באור השמש - שוחים כמה ברווזים...

אני אוהבת לטייל וכמעט כל סוג טיול מעניין אותי. הנהיגה ב- Chevy Malibu השכורה שלי בכבישי איידהו המתפתלים מאוד נעימה לי; אני אוהבת לשוטט בעיירות ובערים; לחצות גשרים ע״ג נהרות, להשקיף למפלים; לבקר בשווקי איכרים, להתבונן במבנים ובאנשים...

אבל הטיול המושלם מבחינתי הוא הליכה בשבילים. במשך כמה ימים רצופים. לבלות בשטח, בעיקר עם עצמי. "the mountains are calling" - ההרים קוראים...

אולי שעתיים בתוך המסלול הראשון שלי לקיץ 2022, בהרי ה- Sawtooth המרשימים של מדינת איידהו - ואני כבר מרגישה איך אני נטמעת בטבע שעוטף אותי.
ואני כבר מרגישה שאין הרגשה טובה מזו עבורי.

לא שמתי לב מתי בדיוק הגעתי לאגם Pettit. זו היתה כנראה שעת צהרים מאוחרת.
חניתי במגרש המיועד להייקרים, ליד Tin Cup Hiker Trailhead.

התאגנתי, העמסתי תרמיל - ויצאתי לדרך (כמה דקות לפני השעה 3, אני חושבת).

יש לי הליכה קצרצרה היום, לנקודת הלינה המתוכננת שלי - לצד אגם Yellow Belly (שלא נמצא ממש על המסלול שבחרתי לי, אלא בסמוך אליו, כ- ק״מ).

השביל המאובק מטפס ביער לצד האגם בשפוע נוח.

דקות לא ארוכות אחרי שאני מתחילה ללכת, אני מגיעה לפיצול שביל ראשון.
השביל שלי הוא מעגלי וכאן בפיצול הזה מתחיל המעגל. ימינה (משולט לאגם Toxaway) - להולכים נגד כיוון השעון (counter-clock) ושמאלה (לאגם אליס) - למי שהולך עם כיוון השעון.
אני פונה ימינה!
(המסלול באתר alltrails:
https://www.alltrails.com/explore/trail/us/idaho/imogene-lake-to-toxaway-lake-to-alice-lake-loop?mobileMap=false&ref=sidebar-static-map&u=m).

אף כי אינו שטוח, אין שום דבר קשה במקטע הזה. רק השמש החזקה מכה בי בחוזקה במקטעים הקצרים שאינם מוצלים (אני מאוד מתקשה בשמש). בגבהים האלו (לא טיפסתי הרבה - אבל השביל מתחיל בגובה של כ- 2100מ׳!) השמש שורפת יותר, במידה מורגשת.

במגרש החנייה יש משאבת מים ידנית, ממנה הקפדתי למלא מים קרים בפאוץ׳ שלי, את הכובע הרטבתי לפני שהנחתי על הראש - ועכשיו אני לוגמת מהמים בהנאה שוב ושוב כשאני מטפסת לאיטי, בהנאה ובסבלנות, במעלה המדרון.

אני מרגישה שהצעד שלי קליל, התרמיל יושב לי טוב על הגב ומרגיש נוח.
ביחד עם ההתרגשות, הציפייה והשמחה, יש לי תמיד קצת חששות וספקות ותהיות בתחילת שביל. במיוחד שביל ראשון לעונה כשעברו די הרבה שנים מאז עשיתי מסע שטח שכזה - עם ציוד מלא.
הבטחון נבנה בדכ עם הזמן, עם הק״מ והימים. נחמד לגלות בק״מ הראשונים של השביל - כמה נוח אני מרגישה עליו, כבר עכשיו.

את האגם הגדול אני משאירה מאחור במהרה - ככל שאני מטפסת ונכנסת ליער.
אחרי שהשגתי את שיא הגובה להיום, מגמת ההליכה משתנה ואני מתחילה לצעוד בירידה - עדיין ביער, עדיין בשפוע סביר ובשביל נוח לחלוטין.

יש תנועה דלילה של מטיילים מסביבי. בחלק התחתון, לצד אגם פטיט - גם כאלו עם תרמילים קטנים (מטיילי יום), כאן - במעמקי היער, אני פוגשת רק כמה מטיילים עם תרמילי גב גדולים שבאים מולי, נאבקים עכשיו במעלה המדרון.

בתום הירידה, אני מגיעה לפיצול שביל נוסף.
המסלול המעגלי, בכיוון אגם Toxaway - ממשיך בפיצול שמאלה מכאן (מערבה - ומעט אחכ דרום-מערבה). אני פונה ימינה (מזרחה), ע״פ השילוט, לכיוון אגם Yellow Belly.
מחר בבוקר אחזור אל נקודת הפיצול הזו - בדרכי להשלים את המעגל.

אני צועדת כק״מ מנק׳ הפיצול, במגמת ירידה קלה מאוד, עד שאני מגיעה לאגם.
המשימה היחידה שנותרה לי היום היא למצוא לי מקום נוח להקים בו את המחנה הקטן שלי.

יש דרך עפר (אינני יודעת מה טיבה) שמגיעה עד לאגם הזה ואני מופתעת מכמה שקט ונטוש הוא (במיוחד בהשוואה לשכנו הלא מאוד רחוק - אגם Pettit שהיה עמוס מאוד).
כשבחנתי את אפשרויות הלינה ללילה הראשון על השביל, קראתי ששולי האגם שאינם צמודים למגרש החנייה הקטן בקצה הדרך - נטושים בדכ וקל למצוא בהם מקום טוב לאוהל.
אע״פ שגדת האגם הסמוכה לקצה הדרך נראית אף היא אידאלית לקמפינג (וכרגע היא נטושה לגמרי), אני ממשיכה בשביל שמוביל אותי לאורך Yellow Belly Lake מדרום לו.

אני מוצאת במהרה את המקום המושלם. לא הרחק מהשביל, בינו לבין האגם, יש חלקת אדמה שטוחה, חלקה, מוגנת בין העצים - עם נוף נחמד וגישה נוחה אל המים.
אני מקימה את האוהל הקטנטן שלי בזריזות, משילה בגדים עליונים ונהנת מרחצה במים הקרין של האגם המאוד שליו ״שלי״.

אכלתי ארוחה כבדה (המבורגר טבעוני וסלט) בעיירונת החמודה Stanely - בדרך ל- trailhead. כך שנותר לי עכשיו רק להרגע ולנוח; לשתות תה חם, לנשנש חטיף, לקרוא בספר, לכתוב ביומן, להאזין לקולות היער. עד מחר...

התחלה: Tin Cup Trailhead, Pettit Lake
סיום: Yellow Belly Lake
מרחק: 4.7~ ק״מ
הפרש גבהים: +160 / -145
זמן (ברוטו): כ- 1:30