הלילה במחנה הקטן והפרטי שלי, ליד Porthallow, עבר בשלום. לא ירד גשם והצלחתי לישון לא רע, יחסית לשינה באוהל.

קמתי רעננה והתארגנתי לאט. האוהל היה כמובן ספוג ברטיבות מהטל – וכך גם המדשאה שבה עמד האוהל שלי. ספסל הפיקניק, אף שגם הוא היה די רטוב, שימש אותי להתארגנות קלה.

ב- 8:30 התחלתי ללכת.

בגלל שאתמול לא עברתי ליד חנות פתוחה, ארוחת הבוקר שלי כללה רק חטיף אנרגיה. עלוב למדי – אבל זה מה שהיה לי. ידעתי שהעיירה Helford אינה רחוקה ובניתי (שלא לומר: פינטזתי) על אספרסו טוב וארוחת בוקר ראויה.

(אגב, בבית הקפה “Fat Apples” מגישים ארוחת בוקר והיא אפילו נראת ממש טובה אבל הם פותחים מאוחר, ב- 10 אם אני לא טועה. ולי אין סבלנות להמתין...).

הבוקר הוא מעט אפור. אני עושה את דרכי לאורך הכביש, בירידה, ומגיעה במהירות לנמל של Porthallow הקטנטן. חולפת שוב על פני השלט שמציין את נקודת חצי הדרך ב- SWCP ומתחילה לטפס בתוך הצמחייה בצד השני של החוף.

אני צועדת כברת דרך קצרה בכיוון צפון עד ל- Nare Point – נקודת תצפית בולטת כמעט בפתחו של Helford River העצום שנמשך הרחק מערבה – אל תוך היבשה.

השביל מזמן לי היום שתי נקודות בהן יש לחצות מקור מים בעזרת מעבורת.

-

הנקודה הראשונה – Gillian Creek, נמצאת מרחק קצר מערבית ל- Nare Point ממש בפתחו של הנהר.

אני מגיע למפרץ היפה בשעת בוקר. גובה המים במפרץ נמוך מאוד – זוהי שעת שפל. המעבורת שפועלת פה כברת דרך קצרצרה בין Flushing Cove ל- St Anthony-in-Message מצידו השני של המפרצון – מושבתת עכשיו, עד בוא הגאות.

בשעת שפל שכזו, ע”פ השילוט וע”פ המידע שבידי, יש להשתמש במעקף קרקעי (שביל משולט היטב) בן כ- 2 מייל (3 ק”מ) שמכתר את המפרץ הקטן.

אבל כשאני עומדת שם, ב- Flushing Cove, ומביטה אל העבר השני אני מזהה צמד דייגים שעומדים עם רשתות, בתוך המים הרדודים, כמעט באמצע הדרך, קצת קרוב יותר לגדה הרחוקה… יש להם מכנסי דייג ארוכים – כאלו מהסוג שמגיע עד החזה, אבל לא נראה לי שהמים עוברים להם את הברכיים בהרבה.

אף על פי שלא קראתי בשום מקור שאפשר לחצות את המפרץ ברגל בשעת שפל, מהנקודה בה אני עומדת – זה נראה לי די אפשרי.

חוץ משני הדייגים – שנמצאים רחוק מידי כדי לתקשר, אין נפש חיה בסביבה – אף אדם להתייעץ איתו. אז אני עומדת כמה דקות ומהססת ולבסוף מחליטה לבד...

אני מתחילה להתקדם על הסלעים, אל תוך המפרץ, הולכת לאט ובהיסוס, נזהרת שלא להחליק (הסלעים מכוסים ירוקת ושאר צמחייה חלקלקה). אני מוצאת לי דרך ע”ג הסלעים לפחות כ- 1/3 מהמרחק. עכשיו הבתים מהצד השני הם קרובים כל כך… אני בוחנת את העומק של המים בנקודה שמעבר לסלע עליו אני עומדת – והם ממש נמוכים. אני מסמנת לי במבט דרך – ע”ג סלעים כשאפשר – ומנסה להעריך מה עומק המים במקטעים שבין סלעים.

המרחק הוא כל כך קצרצר ואני מחליטה להמשיך להתקדם.

אני מורידה את הנעלים והמכנסים, קושרת אותם על התרמיל, נועלת סנדלים ו… “קופצת” למים.

המים קרים מאוד והקרקעית בוצית ומלאה בצמחיה חלקלקה, אבל אני מצליחה להתקדם לאט ובזהירות כשהמים לא עוברים לי בהרבה את הברכים בשום שלב.

כל החצייה לוקחת לי אולי 20 דקות וכשאני עומדת על החוף בצד השני אני מרוצה מעצמי לגמרי – חסכתי הליכה של 3 ק”מ ומאוד מאוד נהנתי מהחוויה!!!

פתאום אני נעשית מודעת לעובדה שאני עומדת בתחתונים לחופו של ישוב קטן wink אבל הרגליים שלי מרוחות בבוץ עד קצת מעל לברך… אז אני מתגברת על הנטייה ללבוש מהר את המכנסיים. אני חוצה את החוף ומתיישבת על ספסל לצד ה… כנסייה smiley למזלי הכפרון נטוש למדי בשעה זו, למדי... אני מנקה את הרגליים מהבוץ בסבלנות ומתלבשת ונועלת נעליים – לפני שאני ממשיכה ללכת.

-

השביל ממשיך בכיוון מערב לאורך הגדה הדרומית של נהר הלפורד כשהוא מוקף צמחייה ירוקה מאוד ועשירה מאוד ונפתח רק פה ושם לנופים היפים של הנהר.

בסביבות השעה 11:30 אני מגיעה לכפר הגדול והיפה Helford.

כאן נמצאת נקודת החצייה השנייה שלי להיום – חצייה של נהר הלפורד מהכפר Helford, בגדה הדרומית של הנהר, ל- Helford Passage – נקודת הישוב בגדה הצפונית.

אבל בעוד במפרץ ג'יליאן ישנו מעקף קצר יחסית (כאמור, רק כ- 3 ק”מ) – כאן מדובר בעיקוף רציני בן כ- 13 מייל!!! (כ- 21 ק”מ). כאשר האופציה לחצות ברגל אינה אפשרית כאן בשום פנים – גם בשעת שפל הנהר הוא די רחב ודי עמוק.

-

אני חוצה את הכפר וממהרת לצידו המרוחק – Helford Point And Ferry – אבל מגלה שהמעבורת תחזור לפעול רק לקראת השעה 13 – עם העלייה במפלס המים. זה משאיר לי כשעה וחצי.

בגלל שלא ממש אכלתי ארוחת בוקר, אני חוזרת לכפר וניגשת לחנות הקטנטנה שעל פניה חלפתי קודם. אני מתאכזבת לגלות שם אספקה ממש דלה ומחירים ממש גבוהים ומסתפקת בכמה לחמניות אותן אני בולעת עם שארית של דבש שיש איתי.

עכשיו אחרי שאכלתי אני מחפשת קפה והמקום היחיד שפתוח בסמוך למעגן הוא כמובן… הפאב שממוקם במבנה אבן קטן עתיק ואופייני לאזור – צבוע לבן ובעל גג “קש” בצבע חום-כהה.

אני מגלה שהמקום (Shipwrights Arms) חמוד להפליא גם מבפנים ומזמינה אספרסו ושתייה קלה ויושבת על ה- deck המקסים של הפאב ממש על המים… מזג האוויר, שהיה עוד טיפה אפרורי בבוקר, הוא מקסים עכשיו ואני יושבת ככה שעה ארוכה נהנת מהבריזה ומהנופים ומההתרחשות במים.

קצת לפני אחת מתחילים להתאסף ליד מעגן המעבורת כמה מטיילים. בשעה היעודה מגיעה מהצד השני סירה קטנה שמקפיצה את כולנו בתוך כמה דקות ל- Helford Passage.

-

בגלל שהלכתי ממש מעט היום (רק כ- 13 ק”מ) ואני מרגישה מצוין ועדיין מוקדם ומזג האוויר מושלם… אני מתפתה להמשיך ללכת. אבל מראש תכננתי להגיע היום בהליכה רק עד כאן – ולהמשיך באוטובוס לעיר הקטנה Falmouth שנמצאת במרחק של עוד כ- 16 ק”מ.

אני כבר ממש זקוקה לאספקה (כולל גם כסף מזומן) ויודעת שבעיר אמצע את הכל בעוד שבעיירות הזעירות שאני פוגשת בדרך – קשה לעיתים להצייד (כפי שנוכחתי ביומיים האחרונים).

ללכת עוד 16 ק”מ (עד לעיר) – אני יודעת שממש לא כדאי לי, בגלל כף הרגל – ובגלל שכאן עובר אוטובוס זו הנקודה שבה אני צריכה לבחור.

באופן די מפתיע, ההגיון גובר על הרצון. אני עוזבת את השביל, צועדת כחצי ק”מ במעלה הכביש שמוביל ל- Helford Passage ומוצאת את האוטובוס ל- Falmouth ממתין לי בתחנה.

נסיעה קצרה ומהנה בנופים יפים של מרחבים ירוקים, ובערך ב- 14:30 אני בעיר!

-

בסיוע ה- info אני מתמקמת בחדר מעל הפאב Jacob's Ladder – במיקום מצוין במרכז. אני משלמת מראש לשני לילות – כדי שאוכל ללכת מחר את המקטע עליו דילגתי עם תרמיל קל – וממהרת להשלים את כל הסידורים שהיו נחוצים לי (מקלחת וכביסה וביקור בסופר ובבית מרקחת ומשיכת מזומנים בכספומט). אח”כ אני “משלימה שעות הליכה וקילומטראג'” ברחובות העיר הנעימה – ובייחוד בנמל.

-

ה- SWCP בהחלט אינו מיועד למי שמחפש מסלול מרוחק ומבודד. אבל הוא מתאים מאוד למי שנהנה לשלב טבע ועיר. אם לפני הקיץ הזה אני עוד לא בטוחה לאיזו אסכולה מבין השתיים אני שייכת – בקיץ 2015 אני לומדת שאני שייכת לקבוצת האנשים שהם “גם וגם”. אני אוהבת גם מסלולים מבודדים וגם מסלולים שיש בהם מהכל.

ומילה על לינה בפאבים בכלל וב- Jacob's Ladder בפרט. אל תעיזו ללון בפאב בלי שאתם מצוידים באטמי אזניים – ושאלו יהיו איכותיים! blush

-

סיכום היום:

נק' התחלה: Porthallow.

נק' סיום: Helford Passage.

מרחק הליכה משוער: כ- 13 ק”מ.

לינה: The Jacob's Ladder Inn (פאב בעיר Falmouth; יש כל מיני סוגי חדרים; אני בחרתי בחדר דורם אבל לנתי בו לבד והיה לי מאוד נוח ונעים; 20 פאונד ללילה; מיקום מרכזי; אטמי אזניים חובה! כמו בכל פאב). הגעה לעיר באוטובוס מ- Helford Passage.

סיכום מסלול: קליל ומהנה! עשיר מאוד בצמחייה כל היום.

--

למקטע הבא