בבוקר מקבלים את פני שמים כחולים-צלולים ! :-)
כשאני יוצאת לדרך, בערך בשעה, 8:15 - אני מפנה שוב את הראש לאחור - לצפון. מזהה את רכס-הסכין, עם 3 הפסגות המשוננות, עליו צעדתי אתמול בגשם ואפס ראות.
התחזיות היום צופות שמים צלולים בחלק הראשון של היום וגשם החל מהערב. אבל בניגוד לאתמול, אז התחזית טעתה בכמה (וכמה!) שעות טובות... היום, לפחות בינתיים, נראה שהיא בול.
מזג אוויר מושלם להליכה!
החלק הראשון של היום קליל.
אני צועדת תחילה בשביל מתון מאוד, בנוף פתוח יפיפה - עשבוני מאוד מסביב; אחכ אני מטפסת כ- 200מ׳ בשביל מאוד נוח, עדיין באותם נופים. השיפוע קצת יותר משמעותי, אבל לא בהרבה.
ממערב לשביל בולט בנוף למטה אגם גדול מאוד, תחום מצפון ע״י סכר. זהו Lac de Roseland.
מעט אחרי שעזבתי את הבקתה, אני עוקפת שני בחורים צרפתיים נחמדים שפגשתי ערב קודם לכן ב- Gite. הם הולכים מסלול אחר אז אני עוצרת לדבר איתם לדקה או שתיים ואחכ אנחנו נפרדים.
כחצי שעה מאוחר יותר אני עוקפת גבר צרפתי מבוגר, שאף הוא לן בבקתה - הוא הולך את השביל שלי אבל אני מהירה ממנו בהרבה (הוא יצא מאוד מוקדם) ויישן הלילה בבקתת Presset (מעט off trail קרוב למעבר ההרים של היום). אנחנו נפרדים ואני לא פוגשת בו אחכ שוב.
פרט אליהם אני צועדת לגמרי לבד. שקט, יפה, נעים מאוד.
כ- 1.8קמ מהבקתה, השביל מתאזן ואחרי פרק זמן קצר - מתחיל להתגלגל, במתינות - למעלה ולמטה.
שפע מים מסביב. ונוף נפלא - לכל הכיוונים, האגם למטה והרים ירקרקים מסביב.
בק״מ ה- 4.5 בערך, מתחילה ירידה על שביל נוח - שנמשכת כ- 1.5 ק״מ. והשביל שוב מתאזן למקטע הליכה קצרצר.
השעה היא בערך 10:20. הגעתי לתחילת העלייה שתיקח אותי מגובה 1790מ׳ ל- Col du Bresson - בגובה 2470מ׳.
בתחילת העלייה, עדיין לצד דרך ג׳יפים, קרוב למבני חווה, אני פוגשת שני אנשים - מטיילי יום (יש כביש שמגיע עד לא רחוק מכאן) - ליד מפל יפיפה.
מעט גבוה משם, אני נפרדת מהדרך ומתחילה לטפס במעלה המדרון הירוק בשביל טוב מאוד בשיפוע משמעותי בכיוון ה- col.
את כל העלייה, שלוקחת לי כשעה וחצי, אני עושה לבדי.
החלק התחתון - ירוק מאוד, ככל שאני מטפסת, אני נכנסת לשטח פראי יותר ויותר. החלק האחרון של העלייה הוא בשטח סלעי מאוד. מדהים איך הצליחו לשמור על איכות כזו של שביל במקטע ככ סלעי, צחיח, ״מאיים״ ! אני כבר מכינה את עצמי לשימוש בידיים - אבל העלייה ממש לא קשה, הרבה תודות לאיכות השביל.
הנוף מראש מעבר ההרים Bresson פראי ויפיפה לכל הכיוונים.
קרוב מאוד למעבר ההרים, בראש העמק שלתוכו יורד השביל שלי הלאה מכאן - ניצבת בקתת Presset, במיקום ממש מושלם.
אני מסירה את התרמיל, מצטרפת לזוג נרווגי מקסים שאני פוגשת כאן לראשונה. אנחנו יושבים ואוכלים ונחים ונהנים מהנוף.
אחרי ההפסקה, אני מתחילה לצעוד במורד השביל (תלול כאן! בעיקר בקטע הראשון, אבל השביל ממשיך להיות טוב).
העמק שבו אני צועדת הוא לגמרי קסום!
נחל צלול ומלבב, עם מספר יובלים, זורם בו, כשהוא מקפץ בחיוניות - בסדרה של מפלונים קטנטנים דרך בריכות זעירות יפות; משני הצדדים - צוקים, והמדרון כולו מלא צמחייה נמוכה - עשב, פרחים ומעט שיחים.
ההליכה פה חגיגה אמיתית והלב צוהל!
ככל שאני יורדת במדרון - השמים הולכים ומתכסים בעננים.
כשאני מגיעה, בערך בשעה 1:15, ל- Refuge Communal De La Balme (בערך בגובה 2000מ׳) כבר אפור מאוד מסביב.
מכאן ועד לסיום השביל שלי, יש ירידה ארוכה-ארוכה-ארוכה... הלכתי היום טוב מאוד, ואני מרגישה שיש לי עדיין הרבה ברגליים... אני מתלבטת מעט אם להמשיך בשביל אבל לאור התחזיות לערב סוער (והעדר מקום לינה סגור במרחק סביר), אני מחליטה להשאר כאן.
זה היום האחרון בו הבקתה פתוחה לעונה זו ולמעשה היא פתוחה חלקית. שני אנשי צוות נשארו פה, והם עסוקים בעיקר בפירוק ואריזה של מה שצריך לפרק ולאכסן פה ו/או לקחת למטה. לכן, אפשר לישון בפנים, יש גז לבישול, יש מקלחת חמה והשרותים הפנימיים פתוחים - אבל לא מוגשות ארוחות.
לי זה ממש מתאים! גם לצמד הנרווגי. וכך שאנחנו שלושת האורחים (המשלמים ;-) היחידים בבקתה הלילה ומקבלים חדר דורם ל- 4 אותו אנחנו חולקים.
בחורף אגב, 2 חדרי דורם נשארים פתוחים (ללא מצעים) וכן חדר האוכל (בלי גז בישול). השרותים והמקלחת הפנימיים סגורים - אבל יש שרותים טובים בחוץ. ויש מים זורמים צלולים מהנחל שעובר ממש דרך חצר הבקתה. בהחלט תנאים מצויינים ואופצייה מעניינת עבורי למסלולים עתידיים...
אחה״צ מתחיל גשם, חזק לעיתים. 3 בחורים צרפתים שהקימו את האוהלים שלהם בסמוך לבקתה נכנסים לבשל ולאכול בפנים ובסופו של דבר נשארים לישון על הריצפה בחדר האוכל החמים.
===
התחלה: Gite Plan-Mya
סיום: Refuge Communal De La Balme
מרחק: 12 ק״מ
הפרשי גבההים: +940 / -8
זמן ברוטו: 5~ שעות
===
מקטע מושלם!
יפה כל הזמן ומהנה. נוח מאוד להליכה כל הזמן.
השיא הוא במעבר ההרים Bresson - הנוף יפיפה, העלייה אליו ממש כייפית.
עבורי זה היה יום ממש קליל. אלמלא התחזיות (והמון ירידה משם והלאה, עד למקום הלינה הסגור הבא) הייתי ממשיכה כנראה ללכת.