7 בבוקר, השמש כבר זורחת בשמים, מחממת את האוהל הקטן שלי, שכרגיל ספוג במי טל.
אני ערה כבר מזמן אבל לא ממהרת להתארגן. אני נחושה להמתין עד שקרני השמש ייבשו את דפנות האוהל.
ב- 8 אני ניגשת לחנות המצויידת היטב של אתר הקמפינג הענק בו אני חונה (Pentewan Sands Holiday Park). אני קונה 2 קוראסונים גדולים, חמים וטריים ובקבוק שוקו קר.
ממול לאוהל שלי, מהצד השני של השביל, ישנה חלקה המיועדת למבנים טרומיים. לצד כל מבנה כזה יש שולחן פיקניק. אני מתיישבת לצד שולחן כזה, שעומד בשמש סמוך למבנה שאינו מאויש, נהנת מארוחת הבוקר שלי.
הפארק שהיה שקט כל כך בבוקר מתחיל להתעורר לאט, לאט. שורה של אנשים מנומנמים עושים את דרכם אל החנות, ילדים מתחילים להתרוצץ בדשא.
בשבילי זה סימן שהגיע הזמן לקפל את האוהל ולצאת לדרך….
בסביבות 9:30, אני עושה את דרכי לאורך הכביש, בחזרה אל השביל.
קטע ההליכה שבין Pentewan ל- Charlestown אינו קל בכלל. הוא עמוס עליות וירידות, קצרות אמנם אבל תלולות למדי, כולל כמה קטעי מדרגות.
וחם…
-
משום מה, כנראה בגלל העלייה בטמפרטורות ובלחות, אני חסרת אנרגיה מהבוקר ודי זוחלת.
בסביבות 12:20 אני מתיישבת בצל, בחצר של בית קפה קטן.
אני מורידה נעליים, מזמינה קפה וסנדוויץ' (5 פאונדס) ומתרכזת במנוחה…
-
אני לא אדם של קיץ… הסימנים הברורים שזה כבר כאן מתחילים לאותת לי שסוף השביל שלי מתקרב...
הלאה מ- Charlestown השביל הופך שוב להיות שטוח וקליל. אבל יש עבודות פיתוח מסיביות, של מה שנראה כמו אתר נופש מתהווה, בסמוך לשביל. וההליכה בקטע הזה היא לא כל כך מהנה.
-
הלאה משם, השביל מוביל אותי אל תוך המדשאות של מועדון גולף שניצב ממש בצמוד לקו החוף.
ה- SWCP חולף ע”פ מספר מועדונים כאלו אבל בד”כ הוא מאגף אותם מבחוץ. כאן ההולכים מופנים ממש אל תוך המגרשים (גם אם מתבקשים להקפיד לדרוך על השביל) ואני מוצאת את עצמי צועדת בין קבוצות קטנות של אנשים שעסוקים במשחק הנינוח.
כמה מהם מהנהנים לשלום או אפילו מברכים אותי במילה או שתיים. האווירה היא כל כך פסטורלית ורגועה שלרגע אני חושבת שלאמץ את ה”ספורט” הזה, שתמיד נראה לי משעמם רצח, זה יכול להיות עיסוק די נחמד.
-
הלאה מ- Carlyon Bay ומגרשי הגולף השלווים שלו ישנו קטע מתועש ולא נעים במיוחד ואז הליכה די ארוכה לצדו של כביש ל- Par והלאה ל- Polmear.
אני מצליחה לפספס את הירידה מהכביש אל החוף ב- Par ו”מרוויחה” עוד ק”מ בערך של הליכה מיותרת על אספלט. זה לא עושה לי טוב לכף רגל שמאל ואני מרגישה מתוסכלת מהיום הזה שיש בו עד כה הרבה מקטעים שמפרים לי את השלווה.
-
אחרי Polmear, ועוד יותר אחרי Polkerris, השביל מתחיל להשתפר שוב. הוא מתרחק ממקום ישוב, עמוס בצמחייה ומצטיין בנופי ים ומפרצים שקטים.
כמובן שגם פחות שטוח כאן אבל אני שמחה לשלם בקצת יותר מאמץ ובתמורה להנות שוב משלווה ויופי.
בסביבות 17 אני בעיירה Fowey. היא ממוקמת במפרץ מוגן בפתחו של נהר ששולח שלוחות אל היבשה ומוקפת נופים עשירים בצמחייה ויפים עד מאוד.
זו עיירה ממש גדולה ומלאה בפעילות והיא בהחלט מוצאת חן בעיני. אני נתקפת בחשק עז להסתובב פה קצת ואפילו שוקלת למצוא לי איזה B&B קטן ולהתמקם בו.
אבל כבר מהדרך הזמנתי לי מקום באתר קמפינג מסודר שנמצא מהעבר השני של המפרץ בכפר Polruan, ומכיון שכף רגל שמאל כואבת לי, אני עושה את הדבר הנכון וניגשת לרציף המעבורת, ועולה על הסירה הראשונה שחוצה את המפרץ ומהביאה אותי לשם.
-
Polruan קטן בהרבה משכנתו שממול אבל גם הוא כפר נמל יפיפה והוא עדיין גדול מהרבה מנקודות היישוב שעל פניהן חלפתי בשבועות האחרונים. יש פה הרגשה של כפר “אמיתי”, לא כזה שמנסה למצוא חן ולמשוך נופשים ותיירים, וגם הוא מאוד מוצא חן בעיני.
אתר הקמפינג שלי נמצא מעל הכפר – עלייה של כק”מ מהנמל, שם מורידה אותי הסירה, לאורך כביש.
זה מתגלה כאתר קמפינג מוצלח ביותר!
הוא בגודל בינוני ואף על פי שיש בו גם מבנים נייחים וגם קרוונים, בנוסף לאוהלים – ההפרדה היא מצויינת – בחלקות שדה מרוחקות זו מזו שתחומות ע”י גדר חיה גבוהה ואפילו עצים.
החלקה של האוהלים (יש למעשה שתיים כאלו) אינה גדולה ויש בה אפילו כמה אוהלים קטנים!
הפסילטיז (מקלחות, חנות, חדר כביסה וכו') נוחים והם מתוחזקים בצורה יוצאת מהכלל מבחינת נקיון ותשומת לב לפרטים.
כל האתר שקט ומזמין ומטופח מאוד ויש אפילו חדר קריאה קטן עם הרבה מאוד ספרים כולל כאלו על החי והצומח באיזור, גאוגרפיה, היסטוריה וכו'
זה אתר הקמפינג המוצלח ביותר מבחינתי בכל המסע והוא שווה בהחלט את הסטייה מהשביל – מה גם שהמיקום שלו, גבוה מעל למפרץ, בתוך שדות ירוקים – מאפשר לי להקים את האוהל הקטן שלי בנוף של ים כחול ונפלא.
סיכום היום:
נק' התחלה: Pentewan Beach.
נק' סיום: Polruan.
מרחק משוער: כ- 26 ק”מ.
לינה: Polruan Camping & Caravaning (אתר הקמפינג האהוב עלי במסלול!; קצת מרוחק מהשביל; מטופח מאוד; נוף יפה; מתקנים נוחים; לא המוני מידי).
סיכום מסלול: המקטע הראשון (לפני Charlestown) והאחרון (אחרי Polkerris) יפים מאוד. באמצע יש קטעי הליכה פחות מהנים (לעיתים לאורך כביש).
