אל העיירה Riva del Garda, בצפון אגם Garda, הגעתי בשעת אחר-צהריים מוקדמת, לאחר מסע שכלל 2 רכבות ואוטובוס.
רכבת מ- Mayrhofen ל- Jenbach. אחכ רכבת מ- Jenbach ל- Rovereto. ומשם אוטובוס ל- Riva.
בדרך, תוך כדי המקטע האחרון, הזמנתי לי מלון ב- Riva.
אם תסתכלו במפה, תראו שהמסע (שעובר, בין היתר, דרך אינסברוק, בולזנו וטרנטו) חוצה את רכס האלפים הדולומיטים.
זה היה גם מסע שלקח אותי מהגשם והשלג של אוסטריה והדולומיטים הגבוהים (חלק מהזמן, בעיקר ב- Brixen/Bressanone, ירד שלג מחוץ לרכבת; או שיכולנו לראות פסגות ומדרונות מושלגים, מבעד לעננים) אל השמים המעורבים בלא מעט שמש של שיפולי הדולומיטים הדרומיים, ואחכ - אגם גארדה עצמו.
אני חייבת לציין לטובה מאוד את נסיעת האוטובוס מ- Rovereto לאגם !
(כמובן - מומלץ מאוד גם עם רכב פרטי).
הנסיעה לקחה אותנו לכיוון האגם דרך כמה כפרים חמודים בנוף שנעשה הררי (צוקי) ומרשים יותר ויותר. עד שבעיקול כביש מיד אחרי Nago-Torbole (כפר חמוד ביותר!) מופיע לפתע האגם המרהיב - למטה.
זה מראה לא פחות ממפעים !
ככל הנראה, אילו הייתי מוכנה יותר, הייתי בוחרת לרדת ב- Nago-Torbole. הייתי מחפשת לי שביל שיורד רגלית משם בנוף האדיר של האגם הכחול - שהוא בפינתו הצפונית מוקף צוקים והרים תלולים מרשימים מאוד! - תחילה אל העיירה Torbole אשר לשפת האגם - והלאה משם ל- Rive del Garda.
בכלל, בתום הביקור באגם - אני יכולה להעיד שלטעמי החלק הזה - הצפוני, הוא בקלות היפה ביותר מבחינה נופית. לתחושתי ניתן בקלות לבלות רק בו שבוע שלם של הליכה בשבילים נפלאים... אני בהחלט אשמח לשוב לשם בהזדמנות נוספת.
בכל אופן, המשכתי באוטובוס לריבה כשאני מלאה התלהבות.
אחרי ש״זרקתי״ את התרמיל במלון (השעה היתה כבר כמעט 4), יצאתי לתור את העיירה. בלי שום תכנית, בלי שום רצון להכנס לכנסיות או למוזיאונים, בלי לחפש אף אטרקציה. פשוט ללכת ברחובות, לשטוף את העיניים, לנשום את האוויר הצלול - ולהרגיש בחופש ממלא אותי.
אין מה לומר: ריבה מושלמת לכל אלו.
העיירה יפיפייה !!!
על בתיה הצבעוניים, על רקע האגם המשגע וההרים המאוד ירוקים. סמטאות האבן, החנויות, שמשיות של בתי-האוכל השונים, המבנים העתיקים המטופחים, פרחים, ברווזים, הסטייל האיטלקי בכל מקום...
שלמות. החיים הטובים. תענוג.
לזה מצטרפים כמובן הקפה המושלם (אספרסו כמעט תמיד יותר טעים באיטליה! זו עובדה), הלימונצ׳לו והאוכל האיטלקי המצוין (** ביומיום אני טבעונית... אבל בחו״ל אני מוותרת ו״מתדרדרת״ לצמחונות לעיתים. באיטליה בעיקר, במיוחד בעיירות קטנות בהן האופציות הטבעוניות מאוד מצומצמות. מודה שאני נהנת מזה).
כבר אמרתי בפרק הראשון: איטליה אף פעם לא אכזבה אותי.
גם הפעם.
המעבר הפתאומי והמהיר מטרק אלפיני באוסטריה לטיול נינוח באגם גארדה הושלם.
בערב במלון, אחרי שהתייעצתי קודם לכן גם באינפו בעיירה, רקחתי לעצמי מסלול הליכה לא ארוך במיוחד ליום המחר. כזה שייקח אותי לכפר קטן במעלה ההרים מעל האגם.
ועל כך בפרק הבא.
