יום 4 - Monte Baldo

על פי תחזית מזג האוויר, החל משעות אחהצ המוקדמות ירד גשם אשר צפוי לרדת סביב האגם גם מחר.
בהתאם לכך, תכננתי לנצל את המחצית הראשונה של היום להליכה בשבילים הגבוהים של Monte Baldo, מעל לעיירה Malcesine בצד המזרחי של האגם.

בשעה 8:15, עליתי ברכבל הראשון שיוצא מהעיירה למעלה ההר.
מזג האוויר היה לגמרי מושלם, אך אני זכרתי את התחזית ומיהרתי לצאת לשביל הליכה ראשון שתכננתי לי לבוקר הזה.

כמעט כל המטיילים שהגיעו אותי ברכבל הקרון פנו שמאלה לאורך הרכס בשביל 651 (ברובו שטוח) לנקודת התצפית שבצפון הרכס, אבל אני החלטתי לייצר לעצמי מסלול מעגלי לשם.
לשם כך, פניתי בדרך עפר לשביל המסומן Sentiero del Ventrar.
במשך כ- 20 דקות צעדתי לגמרי לבדי במורד הדרך (שיפוע נוח, הדרך רחבה וקלילה להליכה). חלפתי על פני 2 חוות בנוף ירוק נפלא.

אחרי מבחני החווה השנייה, עזבתי את הדרך בשביל שהתפצל ממנה שמאלה והחל מטפס בחדות אל הרכס שבו עובר שביל 561 שמגיע ישירות מתחנת הרכבל.
ככל שצברתי גובה הלך ונפתח הנוף.
יכולתי להבחין למטה בדרך בה צעדתי בדקות האחרונות.
מכיוון מזרח ההרים היו ירוקים מאוד מקרוב, עוד מזרחה ההרים ״נופלים״ אל העמק בו זורם נהר ה- Adige שמגיע לעיר וורונה (מזווית הראייה שלי מדובר פשוט ב״רווח בין הרכס עליו אני נמצאת לרכס הבא); מעבר לעמק יש רכס נוסף שנראה גבוה ומיוער אף הוא.
מצפון, ומערב, הלכו וביצבצו הרי הדולומיטים הגבוהים בשיא הדרם - פסגותיהם החשופות מכוסות שלג; הם הלכו ונגלו לעיני, כמו גם האגם הכחול שלמטה - ככל שעליתי בשביל.
מראה נהדר !

השיפוע אמנם משמעותי אבל מדובר במקטע עלייה קצר. אחרי כ 20 דקות טיפוס כבר הייתי למעלה.
ואיזה נוף משגע המתין לי שם !!!

ביליתי דקות ארוכות בקצה הרכס כשאני ״בולעת״ עוד ועוד מהנופים המרהיבים הללו לפני שפניתי דרומה לאורך בחזרה לתחנת הרכבל.
במקטע הזה כבר פגשתי הרבה מטיילים ולהתרשמותי, רוב מי שעולה ברכבל מטייל בשביל הזה. וזה לא מפתיע בכלל: השביל קליל והנוף משגע כל הזמן !

--

נתוני המסלול:
כ- 4 ק״מ
מינוס 190מ׳ / פלוס 180מ׳
לקח לי כשעה ועשר דקות עם הרבה עצירות.

מסלול קליל ומומלץ ביותר!
אפשר להגיע לאותה נקודה גם הלוך-ושוב על שביל 651 (זה יהיה קצר וקל אף יותר).

--

אחרי מנוחת קפה בתחנת הרכבל, ומכיוון שמזג האוויר המשיך להיות מצויין - החלטתי לצאת למסלול שני. הפעם מדרום לתחנת הרכבל - ל- Cima delle Pozzette.

השעה היתה בערך 10:15 כאשר יצאתי לדרך.

בשונה מהשביל הראשון שהלכתי בבוקר, השביל הזה מציב אתגר די משמעותי.
הוא מטפס בשיפועים משתנים; לעיתים ישנם מקצעים קצרים שהם תלולים ממש; פה ושם יש צורך אפילו להעזר בידיים; פה ושם השביל מעט מתפורר.
אבל בסופו של דבר, אין בשביל הזה משהו מסובך. הוא פשוט דורש קצת מאמץ. ומכיוון שהוא שביל של הלוך-וחזור, גם לא חייבים להגיע לפסגה - אם כי רצוי ממש.

צעדתי בצעד נינוח ונהנתי ממש לטפס בנופים שהיו משובחים כל הזמן. בערך ב 12:45 - הגעתי לפסגה.
(בעצם יש שם שתי פסגות אך אני הסתפקתי בראשונה)

תחושת ההישג היתה משמעותית! ואני די התרגשתי. אולי גם כי ידעתי שזה השביל האחרון שלי בחופשה הזו סביב אגם גארדה. חופשה שאלתרתי לעצמי ממש תוך-כדי והתבררה כמאוד מוצלחת מבחינתי.

למרות שלא מדובר בשביל קל, הוא היה יחסית עמוס בדרך למעלה וגם בפסגה ממש לא הייתי לבד (טוב, ״עמוס״ זו הגזמה פראית; בואו נאמר שהוא לא היה ריק והיתה תנועה עירה של מטיילים בשני הכיוונים).
בנוסף, בזמן שטיפסתי - מזג האוויר הלך והאפיר. נראה היה שמצפון לאגם כבר מתחוללת לה סערה קטנה - והיא נעה דרומה, לכיווננו. ההרים שאת פסגותיהם המושלגות ראיתי כל כך טוב בבוקר - כבר היו עטופים בעננים כההים מאיימים.
לכן, ויתרתי על הפסגה השנייה ולא התעקבתי יותר מידי גם בראשונה. פניתי לאחור, ״פתחתי מבערים״ (כשהשיפוע וטיב השביל איפשרו) והתחלתי לרדת בחזרה לתחנת הרכבל.

כמה דקות לפני שהגעתי לתחנת הרכבל התחיל גשם קל שהלך והתגבר. פתאום נעשה גם ממש קר...
נכנסתי אל המבנה, את התרמיל עטפתי בכיסוי הגשם שלו ובעצמי לבשתי מעיל מעל לשכבת מיקרו-פליס. אחרי ההתארגנות הקצרה פניתי לתור לרכבל (כולם החליטו בבת אחת שהגיע הזמן לרדת...) איתו ירדתי בחזרה לעיירה מלצ׳סינה.

--

נתוני המסלול:
כ- 8.4 ק״מ
פלוס-מינוס 600מ׳
לקח לי כשעתיים ו- 40 דקות ללא הפסקות מרובות (אף כי בעלייה הייתי מעט שאננה ולא מיהרתי).

מסלול נפלא! נוף מוצלח כל הזמן לכל כיוון. מסלול מאומץ עם מקטעים בשיפוע משמעותי!

--

היעד האחרון בו בחרתי לבקר לסיום החופשה באגם גארדה היא העיירה סירמיונה - בדרום האגם.

לקחתי אוטובוס ממלצ׳סינה שליפף את האגם דרל עיירות מקסימות והוריד אותי בערך בשום מקום שנקרא - San Benedetto di Lagunna. זו היתה התחנה האחרונה ומשם יש אוטובוס ל- Sirmione.

אלא ש... לא היה שום קשר בין הלוז שהופיע בתחנה או זה שניבא Google maps - למציאות... (זה נכון אגב גם לאוטובוס איתו נסעתי ממלצ׳סינה).
עמדתי בתחנה פתוחה (ללא ספסל או הגנה מהגשם שירד לסרוגין אף כי לא היה ממש חזק בשום שלב) לצד כביש ובו תנועה די עירה בלי כלום מסביב... השעה בה היה אמור לעבור שם האוטובוס חלפה לה כבר מזמן. אחרי כ- 30 דק׳ התייאשתי והתחלתי לצעוד. וככה לסיום היום צעדתי עוד 9 ק״מ (!!) עד למלון שהזמנתי לעצמי בזמן נסיעת האוטובוס בסרמיונה.
(בדיעבאד - נכון יותר היה לרדת בעייירה גרדה או ב- Peschiera del Garda ולקחת משם סירה לסירמיונה; מיותר לציין שבזמן שצעדתי לי נחושה ליעד - האוטובוס שלו המתנתי חלף על פני... זה היה אמנם כשכבר הייתי קרובה לסירמיונה אבל אני עדיין הקפדתי ״לברך״ אותו בקללה או שתיים ;-)

הגעתי עייפה מכדי לטייל בעיירה (פרט לכך שהמלון היה בצד הצפוני - כך שחציתי בהליכה את כולה כמעט); וממילא עד שהתארגנתי במלון כבר היה חשוך וגם די גשום בחוץ כך שהסתפקתי בארוחת ערב חפוזה משהו והלכתי לישון.

בקרוב סיום וסיכום החופשה...