VdF day 9 - Pieve Santo Stefano to Sansepolcro

יום חמישי, 8.5.2025

...

המקטע הבא, מחבר 2 ערים של העמק הטיבר (Tiber Valley): Pieve Santo Stefano הקטנה ו- Sansecolpro, עיר גדולה יותר.
המרחק בינהן דרך הכביש הראשי שסלול לאורך העמק הוא בדהכ כ- 16 ק״מ. אולם זה לא תענוג גדול לצעוד במקביל לכביש סואן שכזה.

הדרך ה״רישמית״, מובילה מהצד המזרחי של ה- hwy, מעבר לשרשרת הרים - במקטע שלא כל כך ריאלי ללכת אותו ביום אחד (מעל 35 ק״מ עם הפרשי גובה של כמעט 1800 עלייה ומעל- 1800 ירידה; מי שבוחר בדרך הזו - מחלק בדכ את המקטע לשני ימים).

דרך שנייה, מובילה מערבה מהכביש - והיא קלה הרבה יותר וגם נושקת לצידו הדרום-מערבי של מאגר מים מלאכותי גדול.
אני בחרתי ללכת בדרך הזו ביום ארוך אחד.

...

ב- 7:20 נפרדתי מלאה (שמדלגת על המקטע באוטובוס, כדי לתת מנוחה לרגליים מלאות היבלות שלה), אליזבט ומוניקה (השתיים ייצאו מאוחר יותר, באותה דרך כמוני; יש להן מחר יום חופש ב- Sansecolpro והן לא ממהרות להגיע מוקדם היום לשם), ויצאתי לבדי לדרך.

חילקתי כהרגלי את היום למקטעים:
הראשון - ובו מרבית העליה והירידה להיום, עד לגשר איתו אחצה את האגם הגדול.
השני, לצד האגם האגם - על כביש.
השלישי - שטוח למדי, דרך איזור חקלאי ושטחי הצפה/בריכות של מערכת הסכר על לעיר.

הבוקר היה קריר ואפרורי, אפילו טפטף מעט בשעה הראשונה להליכה. לי מאוד נוח ללכת במזג אוויר שכזה (התרמיל עטוף במכיסוי הגשם; לבשתי גופיה ארוכה אך לא טרחתי ללבוש מעיל).

תחילה עלי למצוא את הדרך, ברחובות פייבה סנטו סטפנו אל מעבר תת-קרקעי שייקח אותי אל הצד המערבי של ה- hwy (מתחתיו). עניין של כ- 12 דקות.
ע״ המפה, המקטע הבא, מקביל לכביש ודי קרוב אליו. אולם לשמחתי, מיד כשהגחתי מהצד השני של הכביש - נבלעתי אל תוך היער. השביל הוא שביל הליכה אמיתי, צר ומהנה מאוד (אף כי מלא אבנים). שומעים את המיית המכוניות אבל היא אינה מפריעה כלל (אולי תודות לשעה המוקדמת).

זה יופי של מקטע. תחילה מטפס קצת, אחר כך יורד - אבל קליל.

הלאה משם, אחרי כמעט שעה וקצת מעל 4 ק״מ - הדרך פונה במגמה דרומית/דרום-מערבית, בעלייה, בשביל רחב/דרך ג׳יפים שהיא פתוחה בד״כ (מחוץ ליער או לצד עצים נמוכים לרוב). אפשר להתבונן לאחור - אל העמק המיושב בו מספר מבני תעשייה גדולים, ולפנים/לימין לרכס שמעל לעמק ירוק אחר.

גם המקטע הזה ממש נהדר.
חלפתי על פני חווה או שתיים ופגשתי כמה סוסים חברותיים - פרט לכך הייתי לגמרי לבד.

בשלב כלשהו, אחרי שהשגתי את שיא הגובה, כשאני שוב יורדת עם השביל - הופיע למטה האגם (למעשה רק פינה/זרוע קטנה שלו מציצה בין העצים) וכן הגשר שבו אני מתעתדת לחצות.

הסביבות השעה 9:40 בבוקר, אחרי כ-11.5 ק״מ, אחרי שכבר השלמתי את מירב העלייה להיום (וזה לא היה הרבה/קשה) - הגעתי לגשר.
לתדהמתי, אף כי מדובר בגשר צר, לא קצר, שבו נוסעים בשני הכיוונים - לא היתה שום מדרכה/שוליים למעבר הולכי רגל. פספסתי את העובדה הזו כאשר למדתי את הדרך...
נאלצתי לצעוד (בצעד מהיר ככל שיכולתי) ממש לצד המכוניות - והיו 4 או 5 שחלפו לצידי בעת שחציתי.
מי שמכיר את הנהג האיטלקי ה״ממוצע״ - הוא אינו הנהג הכי זהיר/אדיב שיש. אף כי בסה״כ אפשר לסמוך עליו (כאילו שהיתה לי ברירה). לטעמי הם חלפו מהר מידי וקרוב מידי אלי, אבל הגעתי לצד השני ב״חתיכה אחת״ וללא פגע.

בכך סיימתי את החלק הראשון של ההליכה להיום.
אחרי הפסקה די קצרה (פיפי, שיכבה מחודשת של קרם הגנה) בצד השני - חזרתי ללכת.

למרבה הצער, קטע הכביש (לרוב בירידה, לא תלולה) בחלק הבא של ההליכה, סיפק לי חוויה שהיתה די דומה לזו שעל הגשר.
מצד אחד זהו כביש די נידח ב׳שום מקום׳ (לא עברתי אף נקודת יישוב) ומצד שני - עברו די הרבה מכוניות; כל שלוש-ארבע דקות, אני חושבת, חלפה מכונית. הללו נסעו ממש מהר ורובן לא האטו כאשר הבחינו בי. הכביש צר ואין לו שוליים טובים ובוודאי לא מדרכה. לא הרגשתי מוגנת.
בנוסף, לאכזבתי, הנוף אל האגם שלו ציפיתי - היה מוסתר לרוב ע״י העצים. למרות שכן זכיתי להצצות פה ושם אל המים - וכן אל הסכר.

בסה״כ זה לא היה מקטע שנהנתי ממנו במיוחד ודי רצתי אותו כדי לרדת כבר מהכביש.

לבסוף, בסביבות 10:30-10:40, נפרדתי ממקטע הכביש ופניתי בדרך עפר, לצד נחל (שנראה לעיתים יותר כמו תעלת מים) - אל השדות.

מצאתי את עצמי מוקפת שוב בשלווה מוחלטת.

מכיוון שכאן התחיל המקטע האחרון להיום, החלטתי שזה הזמן מעולה להפסקה.

החלק השלישי של היום, בן כ- 7 קמ, היה שטוח כמעט לגמרי. משהו ממש נדיר ב- Via di Francesco.

משני צידי דרך העפר שלי, ליוותה אותי שורה של עצים (לעיתים מעט צפופים, לעיתים במרווחים; ובכל מקרה אפשר להציץ בינהם).
מימין, מעבר לשורת העצים - עובר הנחל/תעלה (ומצידה השני - שוב שורת עצים בדרך כלל). מעבר לעצים בצד זה ישנם שדות חקלאיים מעובדים לרוב, מבני חווה, צברי בתים והרחק יותר - רכסי הרים נמוכים.
משמל, יש לסרוגין בריכות הצפה הקשורות למאגר המים או שדות ירוקים מאוד (להבנתי, משמשים אף הם כשטחי הצפה, למקרה הצורך). מעבר לשדות, כמובן שגם כאן -רכסים ירוקים.

הצמחייה השתנתה כל הזמן והיה מעניין להציץ בין העצים אל הנוף המשתנה. פה ושם ראיתי בשדה מרוחק כלי רכב חקלאי או חקלאי בודד, פעמיים/שלוש חלף רכב לידי או מהצד השני של התעלה (גם שם עוברת דרך ג׳יפים ויש מספר גשרונים שמחברים את צידי התעלה).

זה היה מהנה ומקסים.

לקראת סיום המקטע התרבו הבתים. הדרך הסתיימה במפעל בטון מכוער ומאובק ולאחרי והגיע שוב מקטע כביש פחות נעים, חצייה של הכביש הראשי של העמק - ואז הליכה בפאתי Sansecolpro עד למרכז העתיק שלה.

אל המרכז העתיק הגעתי בשעת צהריים מאוחרת, משהו בין 13:30 ל- 14.

אחרי שהתהלכתי קצת בסמטאות החלטתי להתיישב בקפה/בר נחמד כדי להטעין את הטלפון, לנוח קצת (כבר היה שימשי ואפילו מעט חם, מזמן החלפתי לחולצה קצרה) וכמובן גם כדי להנות מאספרסו איטלקי טוב ומאפה מצויין.

אחרי המנוחה יצאתי שוב לתור את העיר (כלומר: את המרכז העתיק שלה).

Sansecolpro בהחלט חמודה, יש בה לא מעט עניין והיא מאוד Pilgrim friendly.

צליינים נכנסים אל המוזיאונים בחינם (מקובל להשאיר donativo - תרומה) וישנה איזו כנסיה/מנזר שמזמינה את הצליינים פנימה (שילוט מסביר פנים) וגם מציעה לינה עבור תרומה ויש בה הרבה חומר על הדרך להבנתי (כשהגעתי היתה סגורה, צהרים, אתם יודעים ;-) ואחכ כבר לא חזרתי אליה, אף כי תכננתי); יש לפחות מסעדה אחת שמציעה fixed menue לצליינים (3 מנות, עם בחירה, פלוס שתייה אחת ב- 15 יורו) וכו׳

יש לה סמטאות חמודות, כמה כיכרות נאות, חנויות בוטיק/גלריות נחמדות, מסעדות ובתי קפה וברים לרוב וכו׳ - וכן שרותים חיוניים דוגמת בתי מרקחת וסופרמארקטים.
וכמובן את ה״מבחר״ ה״רגיל״ של כנסיות (מבחר גדול יותר מהרגיל, למען האמת) ושאר מבני דת :-)
(יש גם איזשהו מבצר/מנזר מעט מרוחק מהעיר שאפשר להגיע אליו במונית והוא נחשב ״שווה ביקור״; לא בדקתי).

אחרי שהסתובבתי שעה ארוכה, פניתי ל- b&b שלי, שהיה מרכזי מאוד, ואחרי התארגנות ומנוחה נפגשתי עם לאה איתה הסתובבתי עוד שעה ארוכה ברחובות (הפעם ויתרתי על ביקור באחד המוזיאונים, אף כי זו היתה התכנית המקורית שלי; מפני שנגמר לי הכח...).
שמחתי שיצאתי לדרך מוקדם; זה איפשר לי, למרות מרחק לא זניח שהלכתי בשביל היום, לבלות כמה שעות בעיר הנעימה.

ב- 7 בערב נפגשנו - כל ה- 4 - לארוחה.
אליזבט ומוניקה נשארות פה מחר ליום מנוחה ואחכ מדלגות על מקטע עד לעיר הבאה על הדרך, אליה נגיע לאה ואנוכי בהליכה; כך שלשמחתי הרבה החבורה תתאחד שוב בעוד יומיים :-)

נק׳ התחלה: Pieve Santo Stefano.

נק׳ סיום: Old Sansecolpro.

מרחק: 27~ ק״מ.

עלייה: ~600מ׳.

ירידה: ~720מ׳.

זמן הליכה (נטו): 5:20 שעות.

...

יום מגוון. אין בו היילייט מיוחד אבל מקטעים 1 ו- 3 היו מהנים מאוד והביקור בעיר עצמה תרם לעוד יום מוצלח מאוד.
היום הכי ארוך עד כה. לא התקשתי אף כי בסוף היום כבר הייתי ממש עייפה (תוסיפו ל- 27 ק״מ לפחות 2-3 ק״מ של הליכה בעיר, תוך הביקור בה ובסהכ הרבה שעות על הרגליים).

לינק ליום העשירי