בוקר רטוב ואפרורי מקבל את פנינו.
עפ התחזית ירד גשם לסרוגין כל היום שיתחזק בשעות אחהצ והלילה. בגבהים שמעל 700מ׳ בערך צפוי לרדת שלג די כבד לעונה (מסומן כסערה...).
אחרי ארוחת הבוקר אנחנו עוזבים את מלוננו הנעים באלטדורף.
אנחנו מחליטים לדלג על המקטע בחזרה לשביל - עד ל- Flüelen בעזרת אוטובוס (נסיעה קצרה בת כרבע שעה), בעיקר כי אנחנו רוצים להגיע ליעד לפני פרוץ הסערה המובטחת (וגם כי הלכנו אתמול את המקטע).
השביל ביציאה מ- Flüelen מקסים לגמרי בעיני (גיל קצת פחות התלהב).
מדובר במקטע שטוח לגמרי, עשבוני, קרוב מאוד לאגם רוב הזמן. השביל מוביל אותנו דרך פארק / שמורת ציפורים שלווה. הנוף הרך מקרוב ביחד עם מי האגם הכל-כך שקטים בשעת בוקר מוקדמת זאת וההרים עטופי הערפילים שמסביב חודרים לי לתוך נימי הרגש הנעימים ביותר ואני צועדת בהנאה עצומה ולא מפסיקה להתלהב ולהלל את הדרך.
מכיוון שמדובר בבוקר יום ראשון וכרגע לא גשום - אנחנו פוגשים פה כמה וכמה אנשים שמטיילים עם הכלב (או הסוס!), רצים, צופים בציפורים או סתם מסתובבים כמונו, בולעים את הנוף. יחסית לשבילים הריקים שפגשנו ביתר המקטעים, זה היה המקטע הכי ״עמוס״ ועדיין בפחות משעה הליכה ראינו אולי 10 אנשים, חלקם מרחוק.
כמובן שראינו גם הרבה ציפורים ועופות מים וכן 4 צבאים :)
אחרי כ- 3 ק״מ של הליכה מערבה נפרדנו מהשמורה ופנינו צפונה. ההליכה כאן היא בצמוד לאגם לצד כביש שקט מאוד. עדיין שטוח וקליל, פרט לעלייה קצרה וירידה קצרה עוד יותר - שתיהן בשיפוע מאוד נוח.
בהמשך הדרך שלנו מיתמר צוק אדיר שמגיע בחלק ניכר מהמקטע קרוב מאוד למים. כבר מהעבר השני של האגם - מהמסלול אותו הלכנו אתמול - ראינו את המכוניות נעלמות בתוך מנהרה ארוכה חצובה בסלע. היינו סקרנים מאוד לגבי אופי השביל שלנו ״דרך״ הצוק...
זה התחיל במקטע חצוב כ״מרפסת״ בין הצוק למים, כשאנו מוגנים מלמעלה, מפני פיסות סלע צונחות, ע״י רשת.
המשיך במקטע, על מדרכה, דרך מנהרת המכוניות (לא עברה אף אחת במשך הדקות הארוכות בהן צעדנו במנהרה).
והסתיים בפיצול של המנהרה לכזו נפרדת עבור הולכי רגל ורוכבי אופניים. במנהרה זו נחצבו פתחים גדולים אל האגם בהם נבנו פינות ישיבה פתוחות אל הנוף :-)
ההליכה דרך המנהרות הרחבות (לא מלחיץ בכלל! גם למי שלא אוהבת מנהרות/מקומות סגורים) נמשכה כקילומטר. כל המקטע היה מלהיב ומעניין עבור שנינו. ושוב מצאנו עצמנו מתפעלים מהתכנון המופלא של השביל וההשקעה בו. זה הוביל לשיחה מעניינת אודות ההבדלים בין נערות ונערים שגדלים באיזור כזה בשוויץ לעומת מי שגדל במדינת ישראל הקטנה שעדיין במידה רבה נאבקת על עצם הישרדותה...
לבסוף הגחנו לקטע הליכה נוסף על מדרכה, לצד הכביש השקט.
האוויר היה קריר, הנוף ירוק ונפלא לפנים ומשמאל, השמים אפורים מאוד אבל לא ירד גשם - ומימין האגם היפיפה שלנו, כשמהעבר השני - הדרך שעברנו אתמול.
אחרי כמה דקות מהנות מאוד הגענו לכפר היפיפה Bauen.
התחרות קשה עד מאוד אבל אם אני נאלצת לבחור - אז זה הכפר הכי יפה במסלול שלנו!
Bauen טובל בצמחייה עשירה, צבעונית, רעננה מאוד; שקט לחלוטין, ממוקם בנוף הנפלא של האגם והצוקים שמקיפים אותו; יש בו כיכר קטנה ובה כנסייה לבנה יפה ומזרקה בה ניתן למלא מים; בתיו המטופחים, צבעוניים ויפיפיים ובינהם מדרכות אבן צרות... נקי וצלול ו... מקסים מקסים מקסים! (אפשר להגיע גם בשייט)
השעה היתה 10 בבוקר. כבר צעדנו שעתיים ואני ממש רציתי לעצור כאן לקפה, בעיקר כי ממש לא היה לי חשק פשוט לחלוף על פני המקום המדהים הזה.
אלא שיום ראשון בבוקר, המסעדה הצופה אל הנוף עדיין סגורה, הכפר הקטנטן שקט לגמרי, אין נפש חיה בחוץ...
מילאנו מים במזרקה שליד הכנסייה היפה והמשכנו בשביל...
הלילה אנחנו לנים בכפר Seelisberg שנמצא כ- 8 קמ שביל במעלה הצוק מכאן.
אחרי בוקר קליל לחלוטין, התחלנו לטפס בשיפוע משמעותי, בשביל עטוף צמחייה רעננה (עצים, שרכים, שיחים וטחב), בנוי מדרגות אבן יפות בחלקים ממנו.
העלייה היתה מעט מאמצת, במיוחד עבורי (אני לא בשיא הכושר... וצועדת עם בחור צעיר, אנרגטי, שהתאמן לקראת האתגר וגם ככה הוא בכושר לא רע בכלל). אבל זה מבחינתי מאמץ מבורך, כזה שמתפוגג אל מול החוויה ואף מעשיר אותה (מה גם שעצירה של חצי דקה מספיקה לי להתאוששות מלאה - זה בסהכ שביל ממש ממש קל!).
גיל רצה מאוד לחוות שוב שלג. מהבוקר הוא חקר ושאל אם לדעתי נלך שוב בשלג ואני בתמימותי הרבה עניתי ש״אני חושבת שכן״ והבטחתי שאם לא אז... ״נטפס מהמלון בשביל כלשהו עד שנגיע לגובה של שלג משמעותי״.
little did I know ;~)
טיפסנו בחדות בשביל היפיפה (ההליכה ביער אבל הנוף נפתח שוב ושוב לאגם) קצת פחות מחצי שעה, כשגשם קל מטפטף לסרוגין, עד שהגענו לנק בה השביל מתמתן במידה רבה.
פתאום שמנו לב לכך שהטפטוף הפך לשלג קל !
ההליכה בגשם קל מהנה עבור שנינו אבל השינוי התקבל אצלנו בהתלהבות רבה.
המשכנו לעלות עם השביל, הפעם במתינות וכמה דקות אחכ הגענו לכביש שקט, באיזור חקלאי מנוקד חוות שהיה ... לבן לגמרי !
מכאן, ועד למלוננו הנחמד ב- Seelisberg, צעדנו במעלה הצוק - בין כרי דשא עמוסי שלג.
השביל מתגלגל ברכות, למעלה ולמטה, בשיפועים נוחים מאוד (אף כי בדכ אינו שטוח לחלוטין) - לעיתים לצד כביש שקט, לפעמים בתוך יער, פה ושם בכבישי עפר לא סלולים של החוות או על שבילי הליכה של ממש!
כל הזמן הזה אנחנו צועדים בשלג שנערם לכדי כמה ס״מ טובים.
אני בודקת שוב ושוב את השביל, מוודא שאני לא מסכנת אותנו (אפשר ללכת לאורך הכביש! במידת הצורך) אבל כל עוד הולכים לאט ובזהירות - זה עדיין סביר לגמרי, גם עבור נעלי ריצת השטח שלנו (הגרביים כבר מזמן רטובות אבל כל עוד הולכים זה ממש לא נורא ולשנינו לא קר. רק אצבעות הידיים שלי קצת קפאו בשלב כלשהו, עד כי נאלצתי לעצור ולחמם אותן ע״י דחיפתן לבתי השחי...)
השביל מתגלגל במרחקים שונים מקצה הצוק - לעיתים אנחנו רחוקים מהאגם אבל תמיד שמחים כשהוא מופיע למטה.
בחלק מנק התצפית ניתן לראות בו זמנית את העיירה Brunnen, ממנה התחלנו לצעוד אתמול בבוקר, כמעט את כל המסלול שלנו אתמול (בצד השני של האגם) - וגם את הכפר Seelisberg אליו אנחנו צועדים :)
ההליכה במקטע הזה היתה חוויה מיוחדת ומרגשת מאוד עבורנו. השלג הפסיק וחזר לרדת לסרוגין, בשקט האופייני לסופת שלגים קלה. אנחנו כמובן לגמרי לבד על השביל (רק בקטע כביש קצר פגשנו בחור ובחורה שטיילו להם בחוץ, בלי תרמילים), צועדים בזהירות, בתשומת לב, אך ללא קושי אמיתי.
בערך בשעה 12:30, הגענו, מעט רטובים אך מאוד מרוצים, למלוננו הנחמד - Hotel Montana - בכפר Seelisberg.
עפ התכנית המקורית, היינו אמורים לצאת מכאן למסלול לתחתית האגם בנק׳ שנקראת Rütli. מדובר בשביל תלול למטה שאנחנו צריכים גם לחזור... לאור התנאים, אחרי שהתארגנו בחדרים, התקלחנו ונהננו מארוחת צהריים מצויינת במסעדה הנעימה של המלון - החלטנו להסתפק בשיטוט ארוך בבין בתי הכפר הקטן ובשבילים שלצידו.
כפי שצפו תחזיות מזג האוויר - השלג התחזק מאוד משעות הצהריים. סביבנו התפתחה סערה של ממש. הראות הפכה אפסית והכל נצבע בלבן. בלתי אפשרי היה לזהות את האגם הגדול מלמעלה - גם מנקודות התצפית.
בשעות הערב שמחנו להיות ספונים במלוננו החמים כשאנו צופים בשלג שממשיך לרדת בחוץ, תוהים לגבי המשך השביל מחר...
==
נתוני שביל (משוער, עפ תכנית ההליכה שלי שנבנתה ב- outdoor active):
מרחק: כ- 19 קמ
עלייה מצטברת: כ- 550מ׳
ירידה מצטברת: כ- 250מ׳
יצאנו קצת לפני 8 והגענו למלון ב 12:30 ללא הפסקות
(הנל לא כולל את טיול אחהצ בסביבות הכפר)
==
