יום ראשון של השבוע, סופ״ש. ב- 7:45 בערך אני מעמיסה את התרמיל שלי הגב ועוזבת את כרי הדשא של אתר הקמפינג בפאתי Samoens.
כ- 15 דקות הליכה, נעימות, לאורך הנהר (Le Giffre) מחזירות אותי לשביל שלי, GR5.
המקטע הראשון של ההליכה, בן כ- 5 ק״מ - בכיוון דרום-דרום-מזרח, בעמק, לאורך הנהר, בשבילים נוחים - הוא שטוח כמעט לחלוטין (מגמת עלייה מאוד זניחה).
כבר במקטע זה, קל להבחין שסופ״ש עכשיו - מה גם שהתחלתי בעמק מרובה בעיירות.
כבר בשעה מוקדמת יחסית זו, לא מעט מקומיים מטיילים עם הכלב, רצים או צועדים לצידי.
במקטע הבא, השביל מתחדד די בפתאומיות. אני נכנסת לנקיק יפיפה - Gorges de Tinge. מדובר בנקיק צר מאוד, עטוף צוקים חלקים וגבוהים. הצמחייה היא טחב ושרכים, האוויר קריר ולח. השביל עובר ממש דרך הנקיק, על גבי סידרה של 3 סולמות (לא מפחידים!).
זה מקטע מלהיב ומהנה וגם יפה וייחודי. אבל למען האמת הוא גם ממש קצר.
הלאה משם, אני עוזבת את ערוץ הנהר המרכזי, זה שזורם בעמק - ומאמצת מגמת הליכה לדרום, לאורך הערוץ של יובל עירני של אותו נהר - Giffre des Fonds. השפוע מעט מתמתן שוב (אבל כבר בהחלט לא שטוח!). אני ממשיכה ביער יפה, מתפתלת במקביל לכביש צר אותו אני חוצה כמה פעמים.
השביל ממש נחמד! שביל-יער ״אמיתי״, לא חלק אבל גם לא מתפורר, בנוי מאבנים/סלעים קטנים, שורשי עצים ואדמה חומה מהודקת היטב. יש הרבה טחב מסביב והצמחייה ירקרקה, טרייה.
כמעט 10 ק״מ מאז שיצאתי לדרך, קצת אחרי השעה 10, השביל שלי (וגם הכביש) פוגש מפל גבוהה ויפיפה - Cascade du Rouget. אני כמובן נהנת מזרימה מינימלית - אופיינית לאמצע ספטמבר, אבל עדיין יפה מאוד!
מן הסתם, יש פה לא מעט אנשים :-) כפי שאמרתי - סופ״ש, ומגיע לכאן כביש. יש גם מסעדה שהמרפסת שלה משקיפה על המפל (אני ממליצה למי שמטייל עם רכב באיזור, במיוחד בעונת האביב/תחילת הקיץ, להגיע לכאן. בעת הפשרת השלגים, כשהזרימה חזקה - המראה בוודאי עוד יותר מרשים).
אני מורידה תרמיל ומתעקבת לכ- 15 דקות ואחכ - חוזרת לשביל.
הקטע הבא (קצר) לא פחות ממטורף! אני מתפתלת במעלה המדרון, בין העצים, ממש במקביל למפל - כמעט במאונך :-) ממש נעזרת בידיים לעיתים (ניתן לראות את השיפוע - מימין למפל... אף כי השביל לא נראה מלמטה - כי הוא צר מאוד ומתפתל בתוך היער, בין העצים שרואים בתמונה עד קרוב מאוד לראש המפל למעלה). אני יודעת שיש מי שעוקפים את המקטע התלול בהליכה לאורך הכביש שממשיך להתפתל למעלה (משמאל למפל, מתרחק ממנו - והוא כמובן הרבה, הרבה פחות תלול) - אבל אני ממש נהנתי מהמקטע המלהיב!
אחרי הקטע המלהיב הזה, השביל חוזר לטפס בשיפוע משמעותי אך סביר - עדיין ביער היפיפה. יש שפע מים מסביב - הרבה יובלים, cascades קטנים עליזים, בריכות תכולות / ירקרקות קטנטנות וסלעים מכוסי טחב.
זה לגמרי לגמרי לגמרי מקסים!
אני חייבת לציין שלמרות הקירבה לכביש, בכל המקטעים בתוך היער - אני הולכת לבד או כמעט לבד (כנראה בזכות כמה מקטעים באמת תלולים, שמבריחים את רוב המטיילים) וממש מצליחה להרגיש עטופה ברעננות ובשלווה של היער הנפלא הזה. במיוחד נהנת משפע המים.
אחרי עוד מקטעון תלול מאוד (רק 20-30מ׳ - אבל נדרש שימוש בידיים) - אני שוב על הכביש, הפעם בקצה העליון שלו. ושוב יש כאן מסעדה - Chalet du Lignon - והפעם גם מגרש חנייה גדול מאוד.
השעה 11:10. הלכתי כבר קצת מעל 13 ק״מ. אני מחליטה לעשות הפסקה ארוכה ומתיישבת במרפסת של המסעדה החמודה, נהנת מהנוף, מקפה ואפילו קרפ.
ממגרש החנייה, מוביל שביל טוב, שמטפס מעל לערוץ נחל למפל יפיפה נוסף -Cascade de la Sauffaz (כ- 1 ק״מ וכמעט 200מ׳ עלייה, מקצה הכביש).
כשאני קמה וחוזרת ללכת, ב- 11:40 בערך, אני עושה את המקטע הראשון ביחד עם די הרבה מטיילי יום - משפחות ואפילו תיירים.
אחרי שבעלייה הארוכה ביער עד כה, התרכזתי בעיקר בצמחייה ובנחלים - מפה והלאה, אף כי המקטע הראשון עדיין מיוער - אני מתחילה לשים לב, יותר ויותר, לצוקים היפיפיים שמקיפים אותי! המראה פשוט משגע.
הבוקר היה ככ מהנה, וגם פה - היופי וההנאה שלי לא נפגמים ע״י העומס וההמולה (היחסיים) על השביל.
למרות זאת, אני שמחה כשמגיע הרגע להתפצל מההמון.
השביל בו צועדים רוב מטיילי היום, ממשיך הלאה, לאורך הערוץ (Torres de Sales) - למפל נוסף (Cascade de Sales). אני בטוחה שזה מסלול נפלא כי הוא ממשיך באותה מגמה ובנוף דומה.
השביל שלי פונה פה שמאלה (מזרחה), נפרד מהערוץ היפיפה ומהיער הרענן לכיוון Collet d'Anterne (בגובה 1800מ׳). זהו מקטע בן כ- 2ק״מ בעלייה משמעותית אבל לא תלול בשום שלב והשביל ממשיך להיות נוח.
שני שינויים מתרחשים במקטע הזה, ביחד עם שינוי כיוון חד: ראשית, כמות המטיילים מתמעטת (אם כי עדיין יש תנועה עירה על השביל! בכל זאת יום ראשון שימשי) ושנית - הנוף הולך ונפתח. אני רואה עכשיו היטב, גם את הצוקים היפיפיים שליוו אותי לאורך הערוץ וגם את כל העמק, לכיוון צפון (משם הגעתי), הרחק הרחק למטה.
דווקא כשאני מגיעה לשיא הגובה, המראה מתקלקל מאוד ״תודות״ לאנטנה גדולה ומסועפת שהחליטו להציב ממש בצמוד לשביל...
המקטע הבא מתגלגל - עולה ויורד לסרוגין - תמיד בשביל טוב, אף פעם לא תלול מאוד, לעיתים אפילו ממש מתון - עם נופים פתוחים - משגעים ממש! - לכל עבר.
זה מעין עמק גבוה שהוא פשוט גן עדן.
יש ממש מעט צל, אז תחת אחד העצים הבודדים אני עוצרת להפסקה - במיוחד כדי למרוח עוד שכבה של קרם הגנה.
בערך ב- 2 אני מגיעה לבקתת Alfred Willis (בגובה 1800מ׳).
עליז ונעים פה בצורה קיצונית! (וגם מלא במטיילים!)
הבעלים של הבקתה הוא בחור נפאלי שמתרוצץ כל הזמן בין האנשים ולא מפסיק לחייך. מסביב תלויים דגלי תפילה נפאליים צבעוניים, יש קולות של נחל מפכפך - והנוף שעוטף את העמק לא מפסיק לרתק לרגע.
מעבר לבקתה מתחילה עלייה תלולה - קצת מעל 300מ׳ הפרש גובה ע״פ 1.5 קמ. לאחרי ירידה קצרה - כ- 100מ׳ אבדן גובה ע״פ כקילומטר מובילה לאגם Anterne. התכנית המקורית שלי היתה להמשיך (אחרי הפסקה ארוכה) ללינה ליד האגם, אבל בחור בריטי שפגשתי באתר הקמפינג ב- Samoens, סיפר לי על הבקתה הזו, כמה מקסימה היא וכמה יפה סביבה... הוא נטע בי את המחשבה להשאר אולי כאן.
כשאני מגיעה, אני מוצאת לי פינה שקטה בצל, קצת בצד, ומבשלת לי ארוחת צהריים. את האוהל, שקיפלתי מעט רטוב בבוקר, אני פורסת בשמש לצידי להתייבש. אני פותחת ופורסת גם את השק״ש לאיוורור. אבל בסופו של דבר, אחרי שרוב מטיילי היום עוזבים ונעשה הרבה יותר שקט - אני ניגשת לשאול אם יש בבקתה מקום פנוי ומכיוון שאני מתבשרת שיש, אני מחליטה להשאר ללון פה. אני עוד אשלם על זה ביום קשה מחר... אבל כרגע אני מאושרת :)
===
התחלה: Samoens
סיום: Refuge Alfred Willis
מרחק: 16 ק״מ
הפרשי גבההים: +1330 / -220
זמן ברוטו: 7:15~
===
יום מהמם!
היה מגוון ומלהיב, מלא מראות יפיפיים (מסוגים שונים) והסיום הוא פשוט בגן עדן.
אין הרבה מה להגיד: נהנתי בטרוף.