TMB - סיפור מסע - יום 10 (ולפני אחרון!)

TMB-; סיפור מסע -; יום 10

מ- Tre Le Champ ל- Refuge La Flegere(דרך Lac Blanc).

מרחק: כ- 8 ק"מ

זמן (כולל הפסקות וטיולי צד): כ- 6.5 שעות

מדינה: צרפת

יום שני, ה- 5 ליולי, 2010.

חיכיתי הרבה זמן לטרק הזה. קראתי עליו, חשבתי עליו, חלמתי עליו. כל קטע, כל יום, עורר את סקרנותי ויצר בי ציפייה. אבל יש ימים להם, בכל זאת, חיכיתי באופן מיוחד. היום ה- 10 הוא אחד מהימים האלה. ציפיתי לו במיוחד משתי סיבות: האחת -; קטע הסולמות המאתגר. השנייה -; מסלול הצד / הואריאנט ל- Lac Blanc.

לשמחתי הרבה מאוד, מזג האוויר שוב מאיר לי פנים עם שמש זורחת ושמים כחולים.

אני יוצאת לדרך ביחד עם Xu(הסיני-סקוטי) בערך ב- 7:40 בבוקר. אנחנו עוזבים את האכסניה החמודה, עולים קטע קצר במעלה הכביש ובמהרה מוצאים את השביל ונכנסים איתו ליער.

היום מתחיל בשביל שעולה ומתפתל בתוך יער דליל שנפתח לעיתים קרובות לנוף הרים יפיפה. לאחר עליה לא קשה ומאוד מהנה אני מגיחה מהיער (Xu כבר נשאר מאחור) לקטע סלעי וחשוף. עוד הליכה קצרה (במהלכה אני פוגשת Ibix), לצד קירות הסלע, בנוף פתוח אל פסגות רכס ה- Mont Blanc (בכיוון דרום), ושביל ההליכה מסתיים לו. הגעתי לקטע הסולמות הראשון!

אני מקפלת את מקלות ההליכה, מחברת אותם היטב, היטב לתרמיל ובחצי השעה הבאה (אולי שעה, לא ממש שמתי לב לזמן) אני עושה את דרכי, בזהירות רבה (אבל בלי שום קושי אמיתי) במעלה קיר הסלע. ההתקדמות, כמעט אנכית לחלוטין, תוך שימוש בסולמות מתכת, ווים, מדרגות עץ וברזל, כבלים ומדפי סלע צרים. מלהיב, מאתגר, מעניין ומהנה ביותר!

שימו לב -; מי שסובל מפחד גבהים ורוצה לעקוף את קטע הסולמות יכול להשתמש במסלול האלטרנטיבי דרך Col Des Montets (הפיצול מהשביל הראשי -; מיד ביציאה מ- Tre Le Champ -; פרטים במפות ובספרים. השילוט בשטח ברור).

עם סיום קטע הסולמות, אני מתפנה להביט שוב בנוף. הטיפוס החד פירושו צבירת גובה רב יחסית בזמן קצר ועכשיו כל הצד הצפוני של רכס ה- Mont Blanc חשוף לפני / מולי. המראה הוא לא פחות ממרהיב, האדרנלין זורם לי בעורקים וכולי נרגשת.

עוד הליכה קצרה, ואני מגיעה לפיצול דרכים.
 השביל הראשי של ה- TMB ממשיך מכאן בכיוון דרום-מערב והוא משולט ל- La Flegere. מדיווח שקיבלתי (באותו ערב, מפאולה ויואה הפינים) זהו קטע הליכה נפלא, מתון (ירידה קלה) וקל המתהדר במפל יפיפה ואותם נופי הרים מרהיבים.

אבל אני פונה מערבה, לכיוון Lac Blanc.

אגם קטנטן בדרך ל- Lac Blanc (הרחק מאחור פסגות רכס ה- Mont Blanc)

השמים עכשיו הם שילוב מעניין של עננים ופיסות כחול ושמש. הדרך מטפסת, תחילה במתינות ובהמשך בחדות, בנוף מלהיב. בשעה וחצי הבאות (בקירוב) אני פוגשת אגמים קטנטנים ופיסות שלג, חוצה גושי סלע אדירים, נעזרת שוב בסולמות (קצרים יותר) ומדרגות המעוגנים בסלע. מרחוק אני כבר מזהה מבנה עץ קטן (Refuge Lac Blanc) ומאחוריו / מעליו חודי הרים מסולעים, מכוסי לבן.

הערפל הקל שמכסה לסירוגין את הבקתה ממש לא מפריע לנוף. הוא מוסיף אלמנט של מסתוריות והוד. ולאורך כל הדרך הנפלאה הזו, מאחורי ולשמאלי (בכיוון כללי לדרום) -; ניצב לו אותו הרכס, רכס ה- Mont Blanc שבגללו (בזכותו!) אני כאן.

אני באמת לא חושבת שהליכה יכולה להיות מרגשת יותר, מעוררת השראה יותר, מהנה יותר.

אחרי כ- 3 שעות של הליכה, אני מוצאת את עצמי עומדת ממש מתחת לבקתה הנטועה בסלע. אני יודעת שרק בעוד כמה דקות, אחרי עוד טיפוס קטן ע"פ הסלע התלול, אני מגיעה ליעד הבא שלי -; Lac Blanc (גובה 2352מ').

בשעה 10:40 בערך, אני מתיישבת במרפסת של Refuge Lac Blanc, צופה אל הנוף המרהיב. ביומן שלי כתבתי (ציטוט מדויק): "שותה שוקו חם ואוכלת פאי אוכמניות (ב- 10 יורו שערורייתיים) בפינה הכי יפה ב- Tour of Mont Blanc".

יש לי עוד המון מה לומר על המקום הזה אבל נראה לי שכל מילה נוספת מיותרת...

היה קר מאוד למעלה אבל אני רציתי לשבת בחוץ, במרפסת, למנוחה המתבקשת (למרות שגם בתוך ה- refuge נעים מאוד). אחרי כ- 30 דקות של הפסקה, ולמרות שהתעטפתי בפליס ובמעיל גשם, קר לי מדי. בנוסף, המקום, שהיה עוד שליו ושקט כשהגעתי אליו, מתחיל להתמלא עכשיו במטיילים (המלצה חמה שלי -; נסו להגיע לשם כמה שיותר מוקדם!). אני מחליטה שהגיע הזמן להמשיך ללכת.

השעה עדיין מוקדמת והבוקר כבר שריינתי לי מקום ב- Refuge La Flegere שנמצא רק כשעה הליכה מכאן. זו ההזדמנות המושלמת (וגם המקום המושלם) לסטות קצת מהדרך. בשעה -; שעה וחצי הבאות אני מטפסת בשלג, מעל Lac Blanc (השבילים משולטים היטב).

כשאני יורדת בחזרה לאגם הקטן, המקום כבר הומה אדם. המון מטיילי יום, כמו גם תרמילאים, יושבים במרפסת של ה- refuge, מצטלמים ליד האגם, מטפסים על הסלעים החשופים שמסביב.

אני פוגשת את האימא והבן ההולנדים, מהאכסניה ב- Tre Le Champ, מחליפה איתם כמה מילים ופונה בשביל היורד מ- Lac Blanc לכיוון La Flegere.

שביל אל מול ה- Mont Blanc

השביל אמנם עמוס מאוד במטיילים, רובם מטיילי יום בגילאים שונים (מילדים צעירים ועד לאנשים מבוגרים ממש, כמעט קשישים) שבאים מולי, עושים את דרכם למעלה לכיוון Lac Blanc, אבל הירידה נהדרת. ההרים הפרוסים מדרום פשוט לא מפסיקים לרגש.

כעבור כשעה אני מגיעה לתחנת הרכבל ופוגשת את Xu יושב על כסא נוח, ליד הקיוסק המוצב במקום, ומלקק גלידה... אני (כמובן) ממהרת "להשיל" את התרמיל ולהתיישב לידו.

Refuge La Flegere (פרטים נוספים: http://www.refuges.info/point/360/refuge-garde/aiguilles-rouges/refuge-de-la-flegere/) הוא ה- refuge האחרון שלי ב- TMB ואני לא שוכחת את זה כשאני מגיעה אליו!

ה- refuge הגדול נמצא ממש מתחת לתחנת הרכבל ואם מתעלמים מהפגיעה בנוף כתוצאה מכביש האפר והמבנים השונים במקום -; מגלים שהנוף שנשקף ממנו אל עמק Chamonix וה- Mont Blanc שניצב ממש ממול נפלא לא פחות מהנוף שליווה אותי לאורך כל השביל היום.

בגלל המיקום שלו -; בסמוך לתחנת הרכבל העולה מהעמק, האופי של ה- refuge הזה מיוחד: במהלך היום הוא עטוף בתכונה רבה -; המוני אנשים באים והולכים, הרבה מטיילי יום וגם תרמילאים, קולות מערכת הכבלים. רק בשעות אחה"צ, אחרי שעות הפעילות של הרכבל, משתלטת שלווה על ה- refuge. וגם אז, קהל המתאכסנים במקום מגוון מאוד -; לצד "אנשי ה- TMB" שהתרגלתי כ"כ לפגוש (ואני חלק מהם) יש במקום מספר משפחות, בניהן גם כאלו עם ילדים ממש קטנים. האווירה היא לכן, שונה מאוד ועדיין -; נעימה מאוד.

את המקום מתפעלים, ביעילות רבה מאוד יש לומר, שלושה חבר'ה צעירים (שתי בחורות ובחור, נראים לי לא יותר מבני 20). הם חמודים, אדיבים ואפילו דוברי אנגלית טובה. ארוחת הערב טובה מאוד והמתקנים מצוינים (מקלחות, שירותים וחדרים).

בהחלט מקום ראוי לבלות בו לילה אחרון בטרק (47 יורו לחצי פנסיון; שימו לב כי זה מקום הלינה היחיד שפגשתי ב- TMB שבו מי הברז אינם לשתייה ויש לרכוש מים מינראליים לפני היציאה לדרך למחרת בבוקר!).

Mont Blanc מ- Refuge La Flegere

אחה"צ כשהמקום נרגע מהמולת היום, Xu ואני, שהגענו מוקדם והספקנו כבר להתארגן וגם לנוח, יוצאים שוב להרים. אנחנו מתרחקים מעט מתחנת הרכבל, מרחבת האפר, מהקיוסק שבינתיים כבר נסגר. יושבים בפינה שקטה, מתבוננים בהרים.

השמים בהחלט "נותנים הצגה" היום עם עננות שמשתנה כל הזמן. ה- Mont Blanc עצמו היה חשוף לפרקים ארוכים, על רקע שמים כחולים, אבל ברגעים אחרים הוא היה כולו מכוסה ענן. בכל רגע נתון פסגה אחרת ברכס האדיר הזה צצה ומופיעה מתוך העננים רק כדי להיעלם שוב מאחורי מסך אפור-לבן. מופע בלתי פוסק של תנועה והשתנות.

גם אחרי ארוחת הערב אנחנו יוצאים החוצה, הפעם עם פאולה ויואה שלנים גם הם כאן. עומדים ליד ה- refuge וצופים בלילה מכסה לאט, לאט את ההרים. אני חושבת לעצמי שבתור יום לפני אחרון, ובתור יום הליכה בכלל, זה היה יום לגמרי מושלם!

בפרק הבא: יום 11 ואחרון!