יום רביעי, 30.4.2025
..
בשעת בוקר די מאוחרת, הגעתי ברכבת לתחנת Santa Maria Novella, תחנת הרכבת המרכזית של העיר פירנצה.
יום שימשי ודי חם בפירנצה, המוני אנשים ברחובות. אבל אני לא באתי לתור את העיר, המאוד אהובה עלי, הפעם. בצעד ממוקד מטרה, שמתי פעמיי לכנסיית Saint James (פחות מ- 10 דק הליכה מהתחנה), גם בה לא תכננתי לבקר. המטרה שלי היתה: איסוף של ׳תעודת הצליין׳ שלי (credential), בה אאסוף חותמות בתחנות לאורך הדרך (מנהג לגמרי אופציונלי כמובן, במיוחד עבור מי שמטרת ההליכה שלה אינה דתית; אבל הוא מאחד את ההולכים בשביל - ואם כבר בחרתי בשביל צליינות... אז למה לא, בעצם).
...
נקודת העניין הבאה שלי: ה- Basilica di Santa Croce di Firenze. נקודת ההתחלה ה״רישמית״ של השביל שלי.
כמובן שהקפדתי לעבור דרך Piazza del Duomo - הלב של פירנצה, מעיפה מבט מעריץ, הפעם רק מבחוץ, אל המבנים המופלאים שמקיפים אותי.
...
מכיוון שישנתי אולי שעתיים-שלוש בלילה (טיסת ערב שעוד התעכבה בכשעתיים והרבה התרגשות...), ואני ממילא לא מתכוונת לרוץ את השביל הזה, תכננתי להתחיל את השביל ממש רק מחר והיום אלון בעיירונת בפאתי פירנצה, רק כשעתיים וחצי של הליכה מכאן.
מכיוון שנושא השביל אותו בחרתי הוא ׳הקדוש פרנצ׳יסקוס׳ - החלטתי להקדיש מעט זמן לביקר בבזיליקת סנטה קרוצ׳ה (שבה כבר ביקרתי בעבר, למען האמת).
הקשר של פרנצ׳יסקוס לבזיליקה מתבטא בכמה אופנים:
ראשית, הקתדרלה נבנתה ע״י הנזירים הפרנצ׳יסקנים (מסדר דתי שפרנצ׳יסקוס ייסד אי שם במאה ה-13). היא שימשה לאורך הדורות ועדיין משמשת כמוקד לפעילות דתית של המסדר.
שנית, הכנסייה נבנתה בסגנון גותי פשוט יחסית, המשקף את עקרון הפשטות שהתווה פרנצ׳יסקוס.
ולבסוף, בכנסייה יש ציורים ופרסקאות שמתארים סצנות מחיי הקדוש - ואותם חיפשתי בביקור הזה באופן ספציפי.
כמובן שזכרתי גם לתבוע את החותם הראשון בפנקס הצליינית שלי.
...
זהו, עכשיו תמו כל ההכנות.
בהתרגשות עצומה ומעט חששות התחלתי לצעוד ברחובות העיר מרחק קצר אל נהר ה- Arno לאורכו תוביל אותי הדרך היום.
תמיד לוקח לי קצת זמן להכנס לקצב של שביל, ובאיזור עירוני אני מוצאת שזה קשה שבעתיים. הרי צעדתי ברחובות האלו כתיירת עירונית בעבר. ואני מוקפת בתיירים עליזים גם עכשיו ומרגישה חריגה בנוף. ואיזה מין ״שביל״ זה בכלל...
הגעתי במהרה לנהר ופניתי שמאלה - בכיוון מזרח, כשאני צועדת בסמוך לו.
הלכתי כברת דרך ממש קצרה, כ- 20 דק, עדיין בעיר - והגעתי לבית קפה קטן (מעין קיוסק) - שאורחיו יושבים בפארק מוצל ממש בצמוד לחומת האבן שתוחמת את גדת הנהר.
כבר היתה שעת צהריים. הייתי צמאה ואפילו קצת רעבה. החלטתי לעצור כאן, בדיוק בנקודה בה אני משאירה מאחור את האיזורים התיירותיים, ההומים של פירנצה.
זה איפשר לי לעצור ל(עוד) רגע. לשתות אספרסו וגם מים ולכרסם משהו קל. ובעיקר: להפרד מהעיר ולהתחיל, עכשיו באמת, את השביל שלי.
בנחת.
בערך ב- 13:45, קמתי והתחלתי שוב ללכת.
תחושה של שלווה אפפה אותי. השארתי מאחור את ההמולה. בבת אחת הרגשתי שאני נשאבת לדרך...
הדרך הובילה אותי בטיילת לאורך הנהר הירוק.
במקטע הזה - מאוד מטופח וירוק. אני הולכת בינות לשורות מסודרות של עצים מרשימים. אמנם במקביל לכביש תוך-עירוני - אבל ההליכה בגנים נעימה מאוד.
מהעבר השני של הנהר - שכונותיה היפות, המרוחקות של פירנצה. ומעבר להן - גבעות טוסקנה העגולות, מיוערות.
נעים, יפה ומעניין.
בהמשך, עדיין בצמוד לנהר, ישנם מקטעים חשופים לשמש, מעט מאובקים אפילו, כבר לא ככ מגונן...
וחם. אני, כהרגלי, מחפשת צל.
פחות אהבתי את המקטעים המאובקים אבל עדיין נחמד.
אני צועדת מעיירה קטנטונת / פרבר, לעיירה קטנטונת אחרת. כל הזמן בצמוד לארנו.
הבתים הולכים ומתמעטים, המרווחים בינהם גדלים, משני צידי הנהר.
את הדרך חלקתי עם מעט מאוד אנשים. כולם נראו לי מקומיים, לרוב כאלו שיצאו לטייל עם הכלב או חוזרים מהלימודים או יצאו לריצה. לא פגשתי ולו מטייל אחד נוסף.
בערך ב- 3, כבר מצאתי את עצמי בעיירת היעד שלי להיום - העיירה Girone.
גם כשאני מנסה ללכת בקצב נינוח, הקצב הטבעי שלי הוא מהיר יחסית. כל המקטעים לקחו לי פחות זמן (לעיתים במידה משמעותית) מאשר צופה המדריך שבו אני משתמשת. כך שאני מסיימת את הימים שלי מאוד מוקדם. מכל מיני סיבות, זה די התאים לי בסהכ.
מאחר שלא מיהרתי להגיע למקום הלינה, החלטתי להתיישב לצד הנהר בגינה מוצלת בכניסה לעיירה, בה מצאתי ברז מים קרים.
אחרי כחצי שעה קמתי והסתובבתי מעט בעיירונת, בה לא מצאתי כל עניין. יש בה איזו כנסייה שהעיצוב שלה מעט מוזר והיא לא הרשימה אותי יותר מידי (אני לא חובבת של כנסיות באופן מיוחד, אבל בשביל הזה ״הקפדתי״ לבדוק אותן).
לבסוף פניתי למקום הלינה שלי - B&B La Martellina - שהיה מאוד מוצלח (שכחתי לאסוף את החותם שלי ובעל הצימר, שהיה ממש נחמד, לא הזכיר לי... כפי שעשו בהמשך אחרים; יש לי הרגשה שמתארחים פה יותר תיירים שמבקרים בפירנצה ופחות צליינים - כמוני ;-) ).
את שעות אחה״צ ביליתי בגן המקסים של הצימר הגובל בנהר - נחה על ערסל, כותבת ביומן (שבזכותו אני מצליחה לכתוב את הפוסטים האלו...), קוראת בספר, מאזינה לפודקאסט, אוכלת (בעיירה יש פיצריה שלא פתוחה כל יום בעונה הזו והיתה סגורה ביום שלי, מעדנייה שמוכרת אוכל מוכן שבהחלט סיפק אותי וכן קפה פשוט - מה שנקרא באיטלקית ׳בר׳).
בנוסף, ניצלתי את ההגעה המוקדמת (כפי שעשיתי בהמשך כמעט בכל הימים) - כדי לכבס את החולצה וכל הבגדים התחתונים. תודות למזג האוויר החמים - אפילו הגרביים הספיקו להתייבש למחר.
החזקתי מעמד אולי עד 8 לפני שנרדמתי.
נק׳ התחלה: תחנת הרכבת Santa Maria Novella.
נק׳ סיום: B&B La Martellina בעיירה גירונה.
מרחק: 12.2 ק״מ.
הפרשי הגבהים זניחים לגמרי. המקטע שטוח.
זמן הליכה (נטו): כשעתיים ו- 20.
...
הכוכב של המקטע הזה הוא נהר הארנו היפה.
(אם מתעלמים כמובן מהעיר פירנצה).