7:30 בבוקר, אני עוזבת את ההוסטל המוצלח ב- St. Ives המקסימה ומתחילה לצעוד ברחובות המנומנמים של העיירה, עד לקצה הצפון-מערבי שלה – שם אני עולה על השביל.

כל עוד אני על המדרכות הקשות של העיירה, כף הרגל די כואבת לי, אני צולעת קצת ומרגישה מעט מהוססת. אבל כשאני עולה על השביל – שהמדרך בו רך בהרבה – הכאב נחלש במידה רבה ואני יכולה להנות מההליכה.

תוואי השטח בקטע ההליכה בין St Ives ל- Zennor הוא סלעי מאוד. לא עוד חופים חוליים – כאן הסלעים מכתרים את הים, שולחים שלוחות אל תוך המים ומרצפים גם את היבשה.
 הקטע הזה, בין שני מקומות הישוב, הוא פופולרי בקרב מטיילי יום תודות לזמינות של תחבורה ציבורית. הללו יוצאים מ- St. Ives וחוזרים אליה באוטובוס מ- Zennor (או להפך - נוסעים בבוקר באוטובוס ל- Zennor וחוזרים בהליכה ל- St. Ives). אבל בגלל שיצאתי מוקדם, השביל ריק. רק כשאני מתקרבת ל- Zennor (לקראת השעה 11 בבוקר) אני פוגשת מספר מטיילים שהגיעו באוטובוס הראשון ומתחילים ללכת, בכיוון ההפוך לשלי. במיוחד נחמד לי לפגוש שתי מטיילות נחמדות שישנו איתי בחדר באכסניה ב- St. Ives ובאות עכשיו על השביל מולי.

-

בעיני, דווקא אחרי Zennor, בקטע שהוא פחות פופולרי, יפה יותר. הנוף ממשיך להיות סלעי מאוד – גם השביל עצמו מסולע פה ושם, והמים הם בצבע כחול-טורקיז משגע! הנוף פראי ומרוחק ממקום ישוב. בגלל האופי הסלעי של הקרקע, שדות המרעה מרוחקים יותר כאן מקו החוף. פה ושם חולפים על פני אסופת בתים או בית חווה בודד, אבל המבנים אינם מגיעים עד לשביל או למים ואין פה עיירות או כפרים של ממש.

-

השביל הפראי שקט מאוד ומזג האוויר מצוין. כיף.

בשעת צהריים, אני מתיישבת למנוחה ארוכה ב- Gurnard's Head (לשון יבשה מסולעת שבולטת אל תוך הים). מסוק של משמר החופים מרחף בסמוך למצוק, מוריד כבל שאדם קשור אליו ואז מושך אותו בחזרה, מתרחק מהסלע, מסתובב גבוה באוויר ושוב מתקרב לצוקים וחוזר חלילה. אני עוקבת בעניין אחרי ההתרחשות, תוך הליכה ואח"כ ממקום המנוחה שלי, תוהה בהתחלה אם יש שם איזה מטייל במצוקה אבל מגיעה בסופו של דבר למסקנה שמדובר בתחזוקה כלשהי של המצוק או אולי תרגול של הצוות.

-

כשאני ממשיכה ללכת, היעד שלי להיום - המגדלור ב- Pendeen Watch - כבר בולט מרחוק לעין ובערך ב- 2:30 אני כבר שם.

מאחורי כ- 14 מייל / 22.5 ק"מ של שביל וכ- 7 שעות (ברוטו). לא רע לצולעת שכמוני אבל אני מעדיפה לא להתגרות בגורל ולמרות השעה המוקדמת - אני עוזבת את השביל ופונה לכיוון הכפר Pendeen שממוקם פנימה מרצועת החוף.

אני מקימה את האוהל שלי בשדה שמאחורי הפאב ה"שכונתי" ("The Northern Inn") כקילומטר וחצי מהשביל (עוד פיסת הליכה "מנהלתית" שיש לקחת בחשבון). השדה מעט מוזנח (זה לא ממש אתר קמפינג) אבל תמורת 5 פאונד בלבד אני מקבלת משטח ישר ורך להקים עליו את האוהל וגם מקלחת חמה ושימוש חופשי בשרותים של הפאב (שנשארים פתוחים גם בלילה) כמו גם את האפשרות לבלות את הערב בפאב הידידותי, להנות מארוחה טובה ומקום ישיבה חמים ומוגן.
 אחרי יום שימשי ונעים, כשאני מגיעה לפנדין כבר נושבת רוח שמביאה איתה עננים אפורים ומאיימים. אני שואלת לגבי האפשרות ללון בפנים (בפאב משכירים גם חדרים) - אבל כל החדרים תפוסים.

וכך יוצא שאני יושבת בפנים בשעת ערב מוקדמת, לוגמת תה חם, מתבוננת באנשים שהולכים וממלאים את הפאב שהיה ריק כשהגעתי, ומכינה את עצמי לעוד לילה רטוב באוהל...

-

סיכום היום:

נק' התחלה: St. Ives.

נק' סיום: Pendeen.

מרחק משוער: כ- 24 ק”מ.

זמן (ברוטו) על השביל: כ- 7 שעות.

לינה: בשדה שמאחורי הפאב “The Northern Inn” בכפר Pendeen (כ- 1.5 ק”מ מהשביל).

סיכום מסלול: קטע פראי וסלעי אבל לא קשה. יום מוצלח!

---

להמשך המסע