SWCP - חלק 11

8 בבוקר. אני בנמל של Padstaw הנעימה וממתינה לסירה-מעבורת שתעביר אותי את המפרץ – ל- Stock (פאונד בכיוון אחד; השיט אורך כמה דקות).

ב- 8:15 אני מתחילה לצעוד, בדיונות חול מכוסות עשב, צפונה על השביל.

אני הולכת היום “בכיוון ההפוך” והים יהיה מצד שמאל שלי.

שבת בבוקר אחרי שבוע של חג וחופשת בית ספר, אני פוגשת הבוקר די הרבה אנשים שרצים או מטיילים עם הכלב על השביל ואח”כ – במקטעים המרוחקים יותר מישוב, עוד כמה וכמה מטיילי יום.

גם המון ארנבות מתרוצצות בעשב בקטע הזה של השביל.

הנוף בקטע הזה הוא פתוח מאוד אבל אף פעם לא רחוק מבית כלשהו. העיירה שבתיה פזורים פה בכל עבר נקראת Polzeath ונראה שהיא עוברת עכשיו איזושהי תנופת פיתוח.

אחרי שאני משאירה את הבתים האחרונים מאחור השביל ממשיך להיות פתוח מאוד – עם שדות רחבים, די שטוחים (יחסית). הדרך לא קשה בקטע הזה והשביל מאוד פרחוני ומהנה.

לקראת היישוב הקטן Port Quin, השביל מתחיל לקבל אופי תלול יותר, עדיין מתפתל מעל לים ועדיין פרחוני עד מאוד.

הגעתי ל- Port Quin בסביבות השעה 12 והתיישבתי שם לקפה ו- fruit cake במזנון קטן וחמוד שפועל מתוך רכב עתיק במגרש החנייה של הישוב הזעיר. חוץ מזה ממש אין שם כלום – חוץ מאחלה של נוף כמובן ואווירה נפלאה של שלווה וחופש.

-

אחרי הפסקה לא ארוכה, המשכתי ללכת.

הקטע הבא הוא יותר פראי והוא עולה ויורד בתלילות רבה יותר ובתדירות גבוהה יותר – בהתאם לקו החוף הצוקי, המפורץ. 

ההליכה היא יותר מאומצת עכשיו אבל בגלל התחזיות – לאחה”צ סוער – אני צועדת בקצב מהיר. ולמען האמת, אחרי 11 ימים על השביל – אני כבר די חסינה. עליות וירידות ממש לא מטרידות אותי בשלב זה.

מה שכן קצת מפריע הוא כאב שהופיע בכף רגל שמאל, בחלק העליון. אבל בינתיים זה לא כזה נורא ואני מתעלמת...

-

את הבתים של Port Isaac רואים מרחוק. זה לא מסוג הכפרים שמופיעים פתאום. הוא בנוי סביב מפרץ שחודר עמוק אל תוך היבשה, ובתיו פרוסים מהנמל ועד לראש הגבעה שמשקיפה על המים.

בסביבות 13:15, אחרי שהלכתי כ- 19 ק”מ (ב- 5 שעות!) אני בתחתית הכפר ומתחילה לצעוד במעלה הכביש, עולה מהנמל הישן בין הבתים היפים לעבר החלק העליון של הכפר.

מההתרשמות הקצרה שלי ממנו, Port Isaac הוא אחד הכפרים היפים במסלול. אבל אני חולפת על פניו בלי להתעקב ממש. אני לא לנה פה, כי הכל מלא ו/או יקר מידי. אני ממהרת לתפוס את האוטובוס שעובר על הכביש, גבוה-גבוה מעל לכפר. היום שבת והתדירות של האוטובוסים בין העיירות הקטנות היא נמוכה מאוד. בנוסף, בשמים מתחילים להתאסף עננים...

האוטובוס לוקח אותי שוב לעיר Wadebridge. התכנית שלי היא למצוא b&b שם או לקחת את האוטובוס ל- Padstaw וללון בה שוב (אבל לא בקמפינג בגלל שהלילה צפוי להיות ממש סוער).

עד שאני מגיעה ל – Wadebridge כבר יורד גשם די חזק ואפור מאוד בחוץ.

אני יורדת מהאוטובוס ומוצאת מקלט בסופרמארקט גדול שיש בו גם בית קפה. כשעליתי במעלה Port Isaac הכאב שהופיע בכף רגל שמאל הלך והתעצם. כשאני צועדת על המדרכות בעיר Wadebridge, אני כבר קצת צולעת – כנראה שהמדרך הקשה מעצים את הכאב ואני מתחילה להיות טיפה מודאגת.

אני מחליטה לחפש פה מקום לינה. בגלל הגשם והכאב ברגל אני לא רוצה להמשיך היום ל- Padstaw. אני מנצלת הפוגה קצרה בגשם, ומתמקמת במלון במדרחוב חביב, למרות שהמחיר שלו (60 פאונד) לא זול בכלל (אין פה הרבה אופציות, לפחות לא במרכז).

--

סיכום היום:

נק' התחלה: Padstaw.

נק' סיום: Port Isaac.

מרחק משוער: כ- 20.5 ק”מ.

לינה: מלון במרכז Wadebridge (שאינני זוכרת את שמו).

סיכום מסלול: יום מקסים! חולי, קליל ומעט “עירוני” בין Stock ל- Polzeath, פתוח ושקט הלאה ל- Port Quin, מפותל ומלא עליות וירידות עד Port Isaac המקסים. מאוד פרחוני!

--

להמשך המסלול