מבקתת Estany Llong לבקתת Colomina
זה היום הרביעי להליכה ואני כבר לגמרי trail-broken. עליות - גם "עיקשות", גם סילעיות - הן כבר "שום-דבר" בשבילי. זה מצב שבו אני, כמי שגדלה על סידרת הטלוויזיה המופלאה 'סטיב אוסטין', מרגישה קצת "ביונית".
והיום הזה, בחלוקה שלי, הוא גם היום הקל במסע. בעצם זה יום מנוחה-בהליכה.
אני יוצאת לדרך ב- 7:50 ונכנסת מיד ליער.
השביל מטפס בחדות מיד עם היציאה מהבקתה בכיוון כללי דרום-מזרח.
בדרך למעבר ההרים Colladeta de Delluiאני חולפת על פני כמה אגמים, מדלגת בקלילות על פני אי אלו מקטעים סלעיים (לא מאוד ארוכים) והופ – מגיעה, בשביל נוח, למעלה (אחרי כשעתיים ורבע).
מאחר ויש לי המון זמן היום אני עושה כאן עצירה ארוכה (המעבר רחב מאוד ומשקיף על נוף יפה, אם כי אין בו טיפת צל). אני מנצלת את הזמן לטיפוס על הרכס ל- Pic de Dellui. הנוף מלמעלה יפה מאוד, כשבחלקים מהשביל מדובר ב- scrambling של ממש – הרכס הוא כמובן סלעי. אבל השארתי את כל הציוד ב- Col ונהניתי מאוד לטפס בלי תרמיל.
בסה"כ התעכבתי במעבר שעה ורבע (שמהם כשלושת-רבעי שעה, להערכתי, הוקדשו לטיפוס על הרכס והיתר - רביצה ושיחה עם מטיילים אחרים שמתקבצים לכאן).
המשך היום שלי קליל – בדרך משובצת אגמים גדולים מאוד, רובם תחומים ע"י סכר, בלי אף עליה ו/או ירידה ראויה לציון (אחרי הירידה ממעבר Dellui).
אני עושה עוד עצירה, ארוכה-ארוכה בשעת צהריים, לצד השביל, גבוה מעל אגם גדול מימדים (Embassada de Sallente).
יש שם אופציה למסלול צד לאיזו פסגה, אבל אני מוותרת (בדיעבד, זו דווקא יכולה להיות אופציה מאוד טובה למי שכמוני מגיע היום רק עד Colomina).
האגם הזה מאותת לי "ציביליזציה" - הוא תחום ע"י סכר אימתני, מוביל אל קצהו כביש ויש שם מגרש חניה גדול ותחנת רכבל שעולה משפת האגם אל נקודה לא מאוד מרוחקת מהשביל (כך שזו יכולה להיות נקודת גישה לחלק הדרומי של השמורה/הטרק).
אני שמחה להיות הרחק גבוה מעליו. משקיפה אבל לא נוגעת. עוד כמה ימים של טבע - זה לגמרי מתאים לי.
בערך ב- 14:30 הגעתי לבקתת Colomina.
הבקתה הזו ממוקמת ליד אגם לא מאוד גדול ובעל צבע כחול מטריף בגוונים משתנים. היא מוקפת בסלעים גדולים וחלקים (גבעות-סלע קטנות) – מין נוף צחיח ומוזר - ונראית כ"גוף זר" שהוצנח לתוך התפאורה החוצנית הזו.
הבקתה הזו היא מוצלחת מאוד בעיני. גם תודות למיקום המבודד וגם תודות למרתה - מנהלת הבקתה - שהיא אישה שמחה עם חיוך גדול במיוחד שנותנת לי מיד הרגשה כ"כ טובה שאני לא רק שמחה שהגעתי - אני ממש שמחה להשאר...
בסה"כ ביליתי כ- 6:40 שעות על השביל היום ומבחינה נופית זה (לטעמי) היום הכי פחות מרשים בטרק (אם כי ממש-ממש לא סבלתי!). אם נוריד את כל העצירות שעשיתי ואת מסלול הצד ל- Pic de Dellui, להערכתי הדרך בין הבקתות לקחה לי קצת פחות מ- 4 שעות (נטו).
מי שמחפש לקצר את מספר הימים בטרק יכול בהחלט לצרף את היום הזה אל היום הבא – שגם הוא (בלי מסלולי צד) קצר למדי.
הבעיה העיקרית לטעמי בתכנית הזו היא... היעד של היום הבא. בקתת J. M. Blanc עם האגמים שמקיפים אותה – היא לטעמי הנקודה הכי יפה במסלול כולו. זה לא מקום שהייתי רוצה להגיע אליו מאוחר בערב ולעזור למחרת מוקדם...
אולי האסטרטגיה הטובה ביותר כאן (למי שכוחו במתניו והוא אינו קצר בזמן) היא דווקא לתכנן טיול צד שיוסיף אתגר ועניין ליום הרביעי (או בדרך או ליד Colomina).
כמסלול אחה"צ מבקתת Colomina יצאתי "סתם" להקיף את האגם.
אפשרויות קצת יותר ארוכות שהומלצו לי וכדאי לשקול:
- לעלות טיפה מזרחה לאגם קטן (Estany Frescau) שלא רואים מהבקתה. משם אפשר להמשיך לעיקוף סביב Estany de Mar ו- Estany de Colomina (אבל שימו לב שאת מחציתו של הסיבוב הזה אתם במילא עושים בקטע של היום הבא).
- לעלות דרומית-מזרחית מהבקתה לפסגה שנקראת Pic de Pala Pedregosa במסלול שהוא הלוך-ושוב אבל נשמע לי הכי מוצלח.
אני ממליצה תמיד להתייעץ עם הצוות בבקתה.
היום החמישי בטרק.