פתחתי את הבוקר עם זריחה יפיפיה בפינה הפרטית שלי ב- l'Etry.
הכנתי לי דייסה (קרה, כי לא היה לי גז...) והתארגנתי בנחת.

יצאתי לדרך בסופו של דבר בערך ב- 7:15 כשאני מבריחה איילה/צבייה עדינה שבדיוק חוצה את השדה לצד הבקתה.

היום אופיין בעליות וירידות לסרוגין ולשמחתי לא היו מקטעים ארוכים ביער, בלי שום נוף :-) כמעט תמיד הנוף היה פתוח - לגמרי או חלקית.
מצד שני השבילים היו מאובקים לעיתים קרובות - או דרכי ג׳יפים או באתרי סקי יבשים... והעדר עצים גם אומר שהיה חם וחשוף לשמש שבהחלט טיגנה אותי ככה טוב טוב ;~)

הבוקר, בכל אופן, התחיל בעלייה בשביל (ספק דרך) רחב ונוח. אמנם ביער אבל כאמור - כזה שנפתח כל הזמן.
היה שקט וקריר ופגשתי 2-3 אנשים שבאו מולי.
למרות העלייה היה לי קליל.

בהמשך, השביל התחיל להתגלגל למעלה ולמטה, דרך כמה שטחי מרעה. אני חולפת ע״פ בית חווה אחד (לפחות) לפני שאני מגיעה לנקודת הציון הראשונה שלי היום: Col de Bassachaux בגובה של 1785מ׳.
יש שם איזו מסעדה שנראת ממש חמודה (Restaurant La Haute Bise); כרגע, כבר סוף עונה באלפים, היא פתוחה רק בסופש (ובמילא עוד מוקדם - הגעתי בערך ב- 8:40). אבל אני יושבת שם לנוח על ספסל וממלאה מים מברז (לא צריך לסנן) ושותה ומנשנשת קצת. פרחוני ויפה ומאוד רגוע מסביב!

הנוף ליד Col de Bassachaux

השביל פונה אחרי ה- Col הזה מסיבה כלשהי בכיוון מזרח (דרום-מזרח) - לשוויץ.
אני צועדת על דרך ג׳יפים - לתוך אתר סקי קטן נטוש. עדיין בצרפת, עדיין שקט מאוד ולא מידי חם או מידי מאובק בשלב זה. הנופים יפים ואני בהחלט מאוד נהנת! למרות הצלקות שהאתר מותיר בשטח.
אני מטפסת או הולכת מקטעים כמעט שטוחים, לסרוגין - ואף פעם לא תלול או קשה מידי.

אני נכנסת לשוויץ ב- Col du Chesery (נושק ל- 2000מ׳ גובה).
קצת הלאה משם, בירידה קלה, אני מגיעה לבקתת Cheseryהחמודה ומתיישבת בה לנוח בצל. השעה בערך 10:30.
הבקתה שוכנת לצד אגם קטן שנראה טוב בתמונות אבל בפועל הוא ממש מעופש...

Lac Vert

השביל שעובר מימין לאגם - חסום כרגע (להבנתי בגלל מפולת). אז כשאני קמה ללכת - אני עוקפת את האגם בדרך מאובקת מצד שמאל.
זה קטע די קצר, בעלייה נוחה, שמביא אותי לשיא הגובה להיום - Portes de Hiver (בערך 2100מ׳).

עכשיו אני בלב אתר סקי יבש שדי מלא (כמעט אמצע היום, יום שישי) במטיילים, כולל לא מעט רוכבי אופניים שעולים ברכבלים וטסים במורד...

הנופים יפים אבל חם לי מאוד, השמש קופחת, השלווה אבדה - והשביל תלול בירידה ומאוד מאוד מאובק, מתפורר בכמה מקטעים.
אני עוצרת שוב, ליד איזו מסעדה במורד השביל. אני מבקשת לטעון את הסלולרי שם ונחה בצל על כוס משקה קר, שעה ארוכה.

מהעבר השני של העמק אליו ירדתי במדרונות הסקי יש רכס עצום (אני לא יורדת עד למטה ממש - שם יש כמה עיירות שאני רואה מהשבילים). בגלל הראות עכשיו (אני הולכת אל תוך השמש) ועננות שמופיעה בשמים בכיוון ההוא - הרכס נראה רק כצללית (silhouette) עצומה ומאיימת. המראה הזה מלווה את כל הירידה שלי וגם כאן, במסעדה בה אני נחה - זה מרשים ומעניין.

אחרי מנוחה ארוכה בה הצטננתי מעט, הרוותי את צמאוני וגם ביקרתי בשרותים, טענתי את הסלולרי ומרחתי שכבה נדיבה מחודשת של קרם הגנה - אני יוצאת שוב לדרך. ממשיכה בשבילי האתר העמוס למדי במטיילים, לשמחתי לאט לאט מתרחקת מליבו אל שוליו היותר שקטים.

אני מתגלגלת בהנאה לבקתה הבאה בתור: Alpage Lapisa.
הנוף משגע! ושוב מאוד שליו ומזמין. אני מחליטה לעצור שוב להפסקה ארוכה אחרי ששמתי לב שאני מתחילה להיות ממש רעבה ושוב מאוד חם לי.
אני יושבת במרפסת המשקיפה אל הנוף הנפלא ונהנת מסלט שהיה ממש עשיר ומצוין! אני לא ממהרת לשום מקום...

בינתיים העננים זזים בשמים. מהבקתה אני כבר מזהה את מעבר ההרים הבא שלי להיום - Col de Coux - וכשאני שמה לב שהוא בצל, אני ממהרת לשלם, לאסוף מים אל הפאוץ׳ שלי ולשוב אל השביל.

Aplpage Lapisa החמודה

מהבקתה אני יורדת עוד קצת בשביל לפני שאני מתחילה לטפס. העלייה נראת מעט מאיימת בשלב זה של היום, כשאני כבר קצת עייפה. אבל העובדה שאני מטפסת בצל - מקלה מאוד.
הדרך היא שוב דרך ג׳יפים - אבל היא מהודקת היטב, לא כזו מהסוג המאובק שאני ממש לא אוהבת. ניכר בה (ע״פ הצמחייה שצומחת עליה) שזו לא דרך שמישהו מעיז לנסות לעלות בה לכיוון הפס. זה שביל ממש ממש נוח שעוזר לי מאוד להתמודד עם האתגר.

3 בחורים צרפתים צעירים שישבו בשולחן לצידי במרפסת של המסעדה מטפסים במקביל אלי (רק עם בקבובי מים ביד, המכונית שלהם בתחתית הדרך, ליד המסעדה), ואנחנו מדברים קצת. גם זה עוזר לי בעלייה - וביחד עם הנוף הנפלא אני ממש נהנת מהאתגר של הטיפוס!

למעלה - בגובה 1900מ׳ וקצת - ממש בגבול צרפת/שוויץ - אני לא מתעכבת לזמן רב, בגלל ששוב הגחתי לשמש. אני נפרדת משלושת הצעירים ומתחילה לצעוד למטה, למקטע ההליכה האחרון בהחלט שלי להיום.

המקטע הבא, בנופים יפים - דרך יער שנפתח שוב ושוב - הוא על דרך מאובקת מאוד (ב- col נעשות עבודות תשתית כלשהן וניכר שמשאיות/כלים אחרים עולים מכאן למעלה וחורצים את הדרך).
המקטע הוא כולו בירידה, והפעם היא תלולה ומתפוררת לא פעם.

אני מחליטה להגיע ל- Refuge de Chardonniere - מעל 600מ׳ הפרש גובה מה- col.... זו חתיכת ירידה לסיום יום, אבל אני הולכת מהר, נישאת על גלי היום המוצלח מאוד שהיה לי עד כה.
בערך ב- 3:30 אני כבר ליד ה- refuge. זה מקום מאוד משפחתי ולבבי (זוג הורים ותאום ותאומה קטנטנים ומתוקים וגם כלבה חברותית שמחפשת ליטופים; מנהלים משק עם פרות ועיזים וגם את הבקתה) ולשמחתי יש לי מקום!

===

התחלה: l'Etry
סיום: Refuge de Chardonniere
מרחק: 23קמ!
הפרשי גבההים: +900 / -1230

זמן ברוטו: כ- 8:15 שעות (עשיתי היום המון הפסקות! למעשה נראה לי שקצב ההליכה שלי, נטו, היה יחסית ממש מהיר)

===

פרט לכך שפחות אהבתי את אופי השביל (מאובק) במקטעים מסויימים - במורד אתר הסקי בשוויץ ובקטע האחרון - הנופים היו טובים ובדכ אפילו מצויינים ממש כל היום.

זה בהחלט יופי של מקטע!