אני קמה לבוקר רטוב מאוד ומוכה רוחות. גשם חזק יורד בחוץ ואפור מאוד, כמעט חשוך.

אחרי ארוחת בוקר, עדיין נאמנה לתכנית שלי – לחזור ל- Boscastle, ולהמשיך ללכת משם – אני ממהרת לתחנת האוטובוס במרכז הכפר Tintagel.

ב- 7:38 עובר האוטובוס הראשון ל- Boscastle וכבר ב- 7:30 אני בתחנה אבל כשהאוטובוס מגיע, קצת באיחור, אני נשארת לשבת על הספסל בתחנה… ברגע האחרון, אני מחליטה שאין טעם לצאת לשביל במזג אוויר שכזה.

אני נכנסת לבית קפה ומתיישבת. פותחת את המדריך שלי ומתחילה לחשוב על תכנית חלופית. לפי האינפורמציה שקיבלתי – אחה”צ יתבהר. מחר צפוי להיות בהיר בבוקר ובשעות אחה”צ המוקדמות יתחיל שוב לרדת גשם – חזק. לפי הנתונים האלו ניסיתי לתכנן את הימים הבאים.

בדיעבד, כנראה שהרעיון הטוב ביותר היה להשאר ב- Boscastle עד אחר הצהרים ואז להמשיך ללכת – גם אם יום קצר – כשמזג האוויר ירגע. אבל אחרי שהסתובבתי ב- Boscastle וב- Tintagel אתמול אחה”צ ובערב, הרגשתי שמיציתי ולא היה לי חשק להשאר, משום מה.
בדקתי גם את האופציה ללון ב- Port Isaac הכפר הבא במסלול, אבל אחרי די הרבה טלפונים למקומות לינה – התייאשתי. המקומות שהיה בהם חדר פנוי היו יקרים מידי בשבילי ואין שם אופציה לקמפינג.

בסופו של דבר, מכיוון ש”בער לי” להתקדם – החלטתי (בסיוע ה- info ב- Tintagel שבינתיים נפתח) להמשיך להתקדם באוטובוס, מתוך מחשבה שמחר אוכל לחזור לאחור ולהשלים את ההליכה.

לקחתי אוטובוס לעיר Wadebridge (נידמה לי שזה היה משהו כמו 30 דקות נסיעה) ומשם אוטובוס נוסף ל- Padstaw, בחזרה על השביל (עוד כחצי שעה נסיעה). תכננתי לבלות את יום המנוחה שלי שם.

כשהגעתי ל- Padstaw עדיין ירד גשם. אבל לאט, לאט התחיל להתבהר.

העיירה גדולה ומעניינת – מתאימה מאוד ליום מנוחה. יש לה נמל די גדול מלא סירות צבעוניות שסביבו התפתחה העיירה כאשר החלק שסביב הנמל הוא ישן ועל הגבעות מסביב בנויים הבתים היותר חדשים. במרכז הישן יש סמטאות אבן ציוריות עם שלל של מסעדות, בתי קפה, חנויות, מאפיות, מלונות וכו וכו – נחמד מאוד!

אחרי המלצה חמה של ה- info המקומי, החלטתי ללון ב- camping שנמצא בקצה העיירה (כ- 10-15 דקות הליכה מהמרכז לאורך המפרץ). הסתמכתי על תחזית מזג האוויר – שצפתה אחה”צ, ערב ולילה יבשים ונעימים.

כשהפסיק הגשם העמסתי את הציוד שלי וניגשתי לשם. אתר הקמפינג, שנקרא Denis Cove Campground, התגלה כמקום מקסים! בעלי האתר קיבלו את פני בלבביות חריגה – ציידו אותי בשפע של המלצות וניסו לסייע ממש בכל דבר ובשמחה רבה. האתר הוא קטן ולמרות שהוא מקבל גם קרוונים – יש הפרדה טובה בין אלו לבין יתר האוהלים. האיזור של האוהלים – הוא על מדשאה מטופחת שבאמצע שלה עובר שביל סלול שמאפשר גישה עם מכוניות אל האוהלים (כמו ברוב האתרים באנגליה). אבל מכיוון שהמדשאה רחבה מספיק, והמקום לא מאוד גדול – לי לפחות זה לא הפריע. התמקמתי לי ממש בראש האתר – מקום ממנו נשקף נוף יפה אל המפרץ, ואע”פ שיתר הדיירים היו כולם עם מכוניות ואוהלים יותר גדולים – אף אחד לא הפריע לי. האווירה היא שקטה ונעימה.
 יש באתר את כל השרותים המקובלים (יחסית לאתר קטן – לא תמצאו כאן פאב או בריכת שחייה שיש ב- holiday parks הגדולים) – יש כמובן מקלחות ושרותים (נוח מאוד! נקי ויש הרבה תאים. מקלחת חמה באמצעות token שקונים בקבלה בסכום קטן), סככת בישול, ברזים עם מים לשתייה, חדר ייבוש וכביסה וכו' – הכל מסודר, מטופח ונוח. אני מאוד ממליצה על המקום המוצלח הזה – רק שימו לב שאתם מקימים את האוהל שלכם על חלקה שטוחה… ;)

את אחה”צ – שהיה בהתאם לתחזית כחול למדי וללא גשם – ביליתי בעיקר בעיירה הנעימה, וכך הסתיים לו היום המנוחה הראשון שלי על ה- SWCP.

כשחזרתי לעיירה אחה”צ, אחרי ההתמקמות באתר הקמפינג, חזרתי אל ה- info center (נחמד ומועיל, ממוקם בנמל). ניסיתי לברר איך אני חוזרת מחר ל- Boscastle או Tintagle. אבל התברר לי שביום שבת תדירות האוטובוסים היא נמוכה. יצא שאצליח להגיע לשם רק בצהרים. בגלל שהתחזיות היו לגשם אחה”צ – זה היה מותיר לי יום הליכה קצר בלבד (או הליכה בגשם, שהיה צפוי להיות חזק). התבאסתי. בגלל שהיום כבר נחתי, ממש לא רציתי “לבזבז” עוד יום.

אחרי התלבטות, החלטתי לוותר על המקטע Boscastle ל- Port Isaac – למרות שהוא אמור להיות מעולה! – ובמקום, ללכת מחר מ- Padstaw ל- Port Isaac (הפוך מכיוון ההליכה הרגיל שלי – משיקולי התחלה מוקדמת בבוקר) ואז לחזור באוטובוס לפה ולהמשיך מכאן מחרתיים…

הצטערתי על הפיספוס של הקטע המומלץ אבל… יש עוד הרבה ימים לפני ואני במילא לא הולכת את כל השביל. חשבתי שזה יהיה הניצול הכי טוב של הזמן שלי.

זה אמנם קצת מוזר להשתמש ככה באוטובוסים במהלך שביל, אבל השביל הזה הוא מיוחד… הוא מתנהל כולו במקביל לציביליזציה ואני לפחות לא הצלחתי להתנתק ממנה במהלכו. מאוד מקובל להשתמש באוטובוסים תוך הליכה, פגשתי הרבה שמתנהלים ככה. ולמרות שזה הפריע לי קצת בהתחלה… בסופו של דבר התרגלתי. זה מתאים לשביל אז… זרמתי גם עם זה.

להמשך המסע