TMB -; סיפור מסע -; יום 8

מ- Gite-Auberge Bon Abri (שב- Champex D'en Haut) ל- Trient (דרך Alp Bovine ו- Col de la Forclaz).
מרחק: כ- 17 ק"מ
זמן (כולל הפסקות): כ- 5.5 שעות
מדינה: שווייץ
יום שבת, ה- 3 ליולי, 2010.
את הבוקר אני מתחילה עם מתנה -; קיפול נייר צבעוני שאני מקבלת מהאישה היפנית המקסימה שפגשתי ב- dorm! היא מסבירה לי שהקיפול נקרא ביפנית "צ'ורו" והוא ל"מזל טוב".
עכשיו, כשהמזל כבר איתי, אני צריכה לבחור בין שתי אלטרנטיבות להמשך המסלול:
·ה- main TMB route, דרך Alp Bovine ל- Col de la Forclaz -; זוהי האלטרנטיבה הקלה.
·דרך Fenetre D'Arpette (בגובה 2665 מ') -; הנקודה הגבוהה ביותר ב- TMB -; ל- Col de la Forclaz. האופציה הזו קשה יותר ומאוד מומלצת אבל רק במזג אוויר טוב!
IMG_0377.JPG
סימון דרך בנקודת הפיצול: ל- Arpette או ל- Bovine
ההתלבטות שלי מסתיימת בשיחה עם בעלי האכסניה. להערכתם יהיה היום הרבה קרח ב- Fenetre D'Arpette, המעבר מאוד סלעי ותלול והם לא ממליצים לי ללכת בו (בוודאי שלא לבד). אני, שבד"כ מאזינה בכובד ראש לעצות של המקומיים, משתכנעת בקלות ובוחרת באופציה הקלה/הבטוחה -; Alp Bovine. בשלב זה של הטרק אני כבר כ"כ בטוחה שאחזור לכאן שוב (אולי כחלק מה-Walker's Haute Route from Chamonix to Zermatt?...) שכבר לא כ"כ חשוב לי באיזו אלטרנטיבה אני צועדת.
בדיעבד, משיחות עם אנשים שהלכו בדרך השנייה באותו יום -; לא הייתה שום בעיה במעבר והם נתקלו במעט מאוד קרח. יש לי הרגשה שבעלי הצימר הרגישו יתר אחריות כלפי מאחר שאני אישה והולכת לבד...
את נקודת הפיצול של המסלול לשתי אלטרנטיבות עברתי אתמול. היא נמצאת כ-15 דקות לאחור -; לכיוון Champex, ומי שרוצה לטפס ל- Fenetre D'Arpette צריך לחזור על עקבותיו (ראיתי בהמשך הדרך פיצול נוסף שהוביל ל- Fenetre אבל הוא לא מסומן במפה הטופוגרפית). אני ממשיכה ל- Alp Bovine על השביל הראשי, ולשם כך אני צריכה רק להיפרד מכולם, לחצות את החצר האחורית של האכסניה ואת הנחל שזורם מאחוריה ולהגיח מהיער אל השביל.
IMG_0381.JPG
פרה עם פעמון גדול ופרה עם פעמון ענק... Champex D'en Bas
ההליכה דרך Champex d'en Haut (גובה: 1440מ') ו- Champex d'en Bas (גובה: 1299מ') ל- Plan de L'au (גובה: 1330מ') נעימה מאוד. האטרקציה העיקרית, פרט לצבע הירוק ששולט מסביב, היא הבתים עם הגינות המטופחות, חיות המשק בחצר, תיבות הדואר ויתר קישוטים. זוהי סביבה חקלאית, צנועה ושקטה מאוד.
אחרי Plan de L'au אני מתחילה לעלות בכביש אפר בתוך יער במשך כ- 20 דקות. כשהכביש הלא סלול מסתיים סוף-סוף, אני ממשיכה לטפס בשביל מגוון ויפה. הדרך מעניינת מאוד, מפותלת מאוד, יוצאת ונכנסת לסירוגין מהיער, חוצה מספר רב של נחלים קטנים וחמודים. הקרקע סלעית לעיתים וחלקה פעמים אחרות.
בסופו של טיפוס מהנה מאוד אני מגיחה לאחו פתוח על צלע ההר.
השביל כאן חלק ונוח והנוף משגע! מאחורי הרים משוננים, מסולעים, מנוקדים לבן. לפני ומשני צדדי הדרך פתוחה, ירוקה מאוד, פסטורלית ושליווה. השביל צר והקרקע מסביבו מלאה עשיו רענן מנוקד פרחים. המדרון מימין מיוער בעצים נטויים, ירוקים-כהים ויפים מאוד.
ב- 10:30 (אחרי כשעתיים וחצי של הליכה) אני מגיעה ל- Alp Bovine (גובה: 1987מ'). בחווה החקלאית הזו, המשקיפה על העיירה הגדולה Martigny ועל עמק Rhone כולו, נראה שהזמן עצר מלכת. כאן הפשטות שולטת, המודרניזציה נשארת למטה בעמק, התנאים בסיסיים ביותר.
אני עוצרת למנוחה ארוכה בחצר של החווה, יושבת לשתות קפה, ממלא מים, מורחת קרם הגנה, קוראת במדריך וסתם נהנית מהשקט המוחלט.
מאז עזבתי את Champex d'en Haut, כלומר במשך 2.5 שעות של הליכה, נתקלתי רק בשתי מטיילות שצעדו בשביל מולי!
ב-11 אני יוצאת שוב לדרך. אני הולכת מערבה באותו שביל פתוח וירוק מרחק לא רב לפני שהשביל נכנס שוב ליער ומתחיל להתפתל לו כלפי מטה.
פתאום, אחרי השלווה המופלאה שהקיפה אותי כל הבוקר, אני מוצאת את עצמי ב- Col de la Forclaz (גובה: 1526מ').
השעה 12:15 בצהריים, השמש בוהקת, והמקום תוסס, שמח ומלא באנשים. Hotel du Col de la Forclaz החינני (ממש באמצע ה- Col בפיתול הכביש) מרכז את עיקר הפעילות. מגרש החנייה שלו עמוס מכוניות, מספר קרוונים ושורה עצומה (20-30) של אופנועים כבדים (Harleys ואחרים). בית הקפה, המשקיף אל הנוף, הומה. גם מסביב למלון, יש פעילות רבה. קבוצות גדולות של אנשים מפוזרות מכל עבר -; חלק יושבים לפיקניק באחת הפינות הירוקות המוצלות, אחרים מתארגנים ליציאה להרים. הרבה מאוד מטיילי יום, עם תיקים קטנים, ילדים, צעירים ומבוגרים.
אני נזכרת שיום שבת היום -; סוף שבוע!
אחרי ההסתגלות הראשונית להמולה הלא צפויה, אני מעלה חיוך גדול על שפתי -; המקום יפיפה, מרומם רוח וכובש!
אני מתיישבת לי בפינה נעימה לנוח (יש כאן גם חנות עם אוכל ומזכרות למי שצריך להצטייד וגם שירותים ומים).
IMG_0385.JPG
בדרך ל- Alp Bovine (קטע ההליכה באחו, מבט לאחור -; אל ההרים)
הקטע השמיני של ה- TMB לפי המדריך של Kev Reynolds מסתיים כאן. ב- Hotel du Col de la Forclaz יש סוגים שונים של חדרים, כולל גם dormitory. אבל אני ממשיכה הלאה, דרומה לכיוון Le Peuty.
מעט אחרי Col de la Forclaz הדרך שוב מתפצלת.
·מה שנחשב לשביל הראשי של ה- TMB, יורד תחילה ל- Le Peuty (ישוב זעיר בעמק) ועולה משם בחדות ל- Col de Balme (כ- 3 שעות).
·האופציה השנייה מטפסת ל- Refuge Les Grands וממנו מערבה ל- Col de Balme (כ- 4 שעות).
התכנית שלי היא להגיע הערב ל- Col de Balme (אע"פ שעדיין לא הזמנתי מקום ב- refuge) ואני בוחרת בדרך הקלאסית, באופציה הקצרה דרך Le Peuty. אני יורדת בשביל הנעים וכעבור 30 או 40 דקות אני למטה -; בתחתית העמק, ביישוב הקטנטן.
השעה היא בערך 13:15, אני מלאת אנרגיה ורוצה להמשיך ללכת אבל... השמים שהיו יפים וכחולים כל היום קדרו לפתע מאוד. אני רואה את השביל העולה לכיוון Col de Balme ומהססת. ע"פ הספר יש לי עוד כשעתיים של עליה תלולה עד ל- Refuge וההרים בכיוון דרום מכוסים לגמרי בענן כבד. אני יודעת שה- refuge ממוקם על רכס חשוף מאוד ובלב חצוי אני מחליטה לעצור.
אני מתעשתת מהר, משינוי התכניות הפתאומי, ונגשת ל- refuge היחיד ב- Le Peuty. אבל אני מוצאת מקום נטוש, בסיסי ביותר ומוזנח מידי לטעמי. בגלל השעה המוקדמת, יש לי הרבה מאוד זמן לבלות כאן. אני נחושה למצוא מקלט נעים יותר ומחליטה ללכת ל- Trient. העיירה אמנם לא נמצאת בדיוק על ה- TMB אבל היא מרוחקת רק כ- 15 דקות הליכה מכאן, לאורך העמק.
IMG_0389.JPG
הנוף מהשביל היורד מ- Col de La Forclaz ל- Trient
לינה
Relais du Mont Blanc שב- Trient לא נראה ממבט ראשון מזמין כ"כ. זוהי ספק אכסניה ספק בית מלון (יש חדרי dormitory כמו גם חדרים פרטיים), גדול מאוד, ומזדקן משהו... מאחר שלא הזמנתי מקום מראש, יכול מאוד להיות שהייתי ממשיכה לבדוק אכסניה נוספת ב- Trient אלא שבדיוק כשהגעתי התחיל לטפטף...
בדיעבד -; נהניתי שם מאוד (57 פרנק שוויצרי, חצי פנסיון)!
ה- facilities (חדרים, שירותים ומקלחות) אכן בסיסיים למדי (החדרים צפופים) וחסרי חן אבל המים במקלחת חמים, הצוות חביב מאוד, האווירה טובה, ארוחת הערב טעימה ממש ו...
בפאב של המלון (שבו מתרכזים כל האורחים מן הסתם, בוודאי אלו שלנים בחדרים המשותפים) יש טלוויזיה וגם... מחשב עם אינטרנט חופשי לשימוש!!!
כמי שמבלה את רוב חייה מול מסך מחשב, אני משתדלת מאוד (אפילו מקפידה) להתנתק מכל המיחשוב הזה בחופשות שלי. ה- ipod נשאר בבית, יש לי טלפון דור אפס וגם הוא היה כבוי רוב הטרק ובוודאי שאני לא מטיילת עם laptop או blackberry. אני מחשיבה את הניתוק מרצון הזה לחלק חשוב בחופש שלי. לכן, אני די מתקשה להסביר (בעיקר לעצמי) את השמחה העצומה שאחזה בי (ממש צמרמורת) כשראיתי את המחשב...
את רוב שעות אחה"צ והערב ביליתי בפאב כשהזמן מתחלק לסירוגין בין "זמן איכות אינטרנטי" לבין צפייה בשני משחקי מונדיאל (גרמניה -; ארגנטינה 0:4; ספרד -; פרגוואי 0:1). לשמחתי נפגשתי שוב עם פאולה ויואה הפינים כך שהערב העירוני משהו שעבר עלי היה מהנה ביותר גם מהבחינה החברתית.
פגשתי גם בחור ספרדי בשם מנואל שהולך לבדו את ה- Haute Route from Chamonix to Zermatt! (זה הערב הראשון שלו על המסלול). מאחר שהטרק הזה מעניין אותי מאוד (...), ומאחר שמנואל הוא אדם מאוד נחמד, שוחחנו ארוכות.
הגשם לא פסק כמעט לרגע עד שהלכתי לישון (אחרי 11 בלילה) ובפעם הראשונה מאז התחלתי ללכת, התחזיות למחר צופות גשם כל היום...
IMG_0390.JPG
Trient

 בפרק הבא: 
יום ההליכה התשיעי.
ענבר (IO).