אחרי לילה מפנק ב- 'Village Inn' ב- !Westraed Ho, אני קמה לבוקר כחול, יפה וחמים.

ביומיים האחרונים השביל היה קצת עירוני מידי לטעמי, אבל היום אני צפויה לחזור להתפתל לאורך חופים צוקיים ושלווים. אני מצפה לזה מאוד!

ב- אני על השביל ומתחילה להתרחק מהעיירה, בהליכה לאורך החוף בכיוון דרום-מערב.

ברגע שאני משאירה את הבתים האחרונים של העיירה מאחורי, השביל מתחיל לענות על הציפיות שלי – ובגדול. אני הולכת קרוב לשפת הצוק בנוף פתוח מאוד. הכחול של הים, הירוק של העשב, ורוד וצהוב ולבן של פרחים… פה ושם רועות פרות והחוף הוא סלעי בד”כ וחצי-חולי לפעמים.

-

מכיון שאתמול התלבטתי לרגע אם כדאי לי להמשיך ללכת ולמצוא מקום ל- wild camping אחרי !Westward Ho, אני מוצאת את עצמי בוחנת את השטח מצידי השביל בנסיון לאתר מקום נוח לאוהל. לא רחוק מהעיירה, בטווח של שעה הליכה – אני מזהה כמה מקומות שטוחים שמתאימים מאוד לאוהל, אפילו עם נוף נפלא אל הים.

ב- 11:15 אני ב- Peppercombe. בקטע הבא, השביל נכנס ליער או שהוא מכתר יער בתוך שדה צמוד. היער כאן הוא ממש, ממש מקסים! יש שרכים על הרצפה ועל גזעי העצים, המוני פרחים על הקרקע והעצים בעצמם יפים מאוד. ובכלל זה גיוון נעים – רוב ה- SWCP הוא פתוח מאוד.

אני חולפת גם על פני Buck's Mills, כפר זעיר שבתיו היפים מפוזרים ביער.

השביל ממשיך להתפתל בתוך ולצד היער היפיפה והוא יותר תלול עכשיו – עולה ויורד, עולה ויורד. זה דפוס ששולט בשביל בימים הבאים… כמו רכבת הרים.

השביל משתנה לדרך עפר רחבה, עדיין בתוך יער. לצד הדרך יש מספר ספסלים בנקודה נופית שמשקיפה אל הים ואל הכפר המקסים Clovelly הרחק למטה.

אני עושה הפסקה על ספסל כזה. מלמעלה רואים רק חלק קטן מהכפר – את הנמל שלו וכמה בתים שקרובים אליו.

ירידה ארוכה בדרך העפר ואני בקצה העליון של Clovelly, בסביבות השעה 14. זה אחד הכפרים המיוחדים ביותר שהייתי בהם אי פעם. הכפר כולו הוא שניים-שלושה רחובות מרוצפי אבן (cobbled stones), צרים מאוד ותלולים במידה מטורפת. אין תנועה של מכוניות בכפר. לאורך הרחובות בנויים בתי אבן חמודים להפליא, מקושטים ומטופחים. בתחתית הכפרון, ישנו נמל ישן וקטן עם כמה סירות דיג. זהו כפר עתיק עם הסטוריה עשירה אבל היום הוא תיירותי לחלוטין. הרוב הגדול של הבתים, אם לא כולם, כבר לא משמשים למגורים אלא מושכרים כבתי נופש או שהוסבו לגלריות, מסעדות, חנויות בוטיק וכו'

אני מסתובבת בכפר שעה ארוכה, הוא מוצא חן בעיני מאוד למרות לא מעט תיירים שממלאים את הרחובות והחנויות הקטנות (עוד על Clovelly בלינק). לבסוף אני מתיישבת, די תשושה, בחצר הנעימה של מסעדה קטנה ועמוסה לאכול, לשתות ולנוח. ההליכה ברחובות התלולים, על האבנים העגלגלות, עם התרמיל הכבד על הגב ואחרי שכבר צעדתי כ- 18 ק”מ הבוקר, אינה קלה כלל.

-

בערך ב- 15:50, אחרי שמילאתי מים בפאוץ' וגם בבקבוק (בסה”כ כמעט 4 ליטר, כי אני מתכננת לישון הלילה בשטח), אני מתחילה לטפס במעלה הכפר – בחזרה אל השביל.

ההליכה ממשיכה ביער – בשביל שממשיך לעלות ולרדת לסרוגין. אני מגיעה לקטע פתוח קצר, אחרי נחל קטן, ואז נכנסת שוב ליער לקטע קצר נוסף, שם אני חוצה עוד נחל, ואז משאירה את העצים מאחור (למשך עוד קילומטרים רבים).

ההליכה עכשיו היא משדה מרעה אחד למשנהו – דרך מספר רב של שערי בקר, הליכה שלווה מאוד בנוף של ירוק וים. השביל נטוש כמעט לגמרי (אחרי קלובלי פגשתי רק עוד אדם אחד) ואני הולכת לבד בשדות, במזג אוויר מושלם, ונהנת מאוד.

-

הלאה לפנים, בולט לעין מבנה עגול מוזר קרוב לים – זוהי תחנת רדאר – Hartland Point Radar.

אני עוקפת את המבנה המגודר וממשיכה ללכת עוד קצת הלאה בקטע שהוא די סלעי ופראי ושונה למדי מהק”מ האחרונים שהיו ירוקים ו”רכים” (למראה ולמדרך).

קצת הלאה משם, לא רחוק מבית חווה מגודר, ישנו איזה צריף נטוש שכנראה משמש כקיוסק בקיץ. יש לצידו חלקת דשא, די שטוחה, וכמה שולחנות פיקניק. השעה היא כבר 18:50. הלכתי כבר כ- 30 ק”מ וביחד עם הפסקה מאוד פעילה שהייתה לי ב- Clovelly (שעה של שוטטות על אבנים ברחובות התלולים) והרבה מאוד עליות וירידות בדרך – זה היה יום מאומץ מאוד וארוך. המקום הזה הוא מושלם לחניית לילה והתזמון גם הוא מושלם לעצירה – רגע לפני שמתחיל להיות לי קשה מידי.

אני מניחה את התרמיל וניגשת לכיוון החווה. אין לי מושג אם המבנה הזה שייך לחווה ואני רוצה לשאול ולבקש רשות ללון כאן הלילה. אבל החווה מוקפת בגדר ואין מכוניות לצידה. השער נעול.

אני חוזרת לפינה הקטנה שלי, לצד הצריף ומתיישבת שם. עדיין מהססת להקים את האוהל, רוצה לקבל תחושה של המקום, לבדוק אם מסתובבים פה אנשים, אולי מישהו יגיע לחווה ואוכל לשאול אותו. ההרגשה היא של פינה נטושה למדי ולאט, לאט אני מתחילה להתמקם. חולצת נעליים, מטפלת ביבלת שצמחה לי בעקב באחת מכפות הרגליים. ברגע שהתיישבתי התחיל להיות לי קר ואני לובשת גופיה ארוכה וקצת אח”כ, כשהשמש מתחילה לרדת בשמים – והפינה שלי מתכסה בצל, אני מוסיפה עוד שכבה חמה ואח”כ גם כובע פליז. אחרי כשעה, אני מחליטה להשאר כאן הלילה ואני מקימה את האוהל, בקושי די רב, תודות לרוח שמתחילה לנשוב (השטח פתוח).

כשאני יושבת לאכול את ארוחת הערב שלי, על ספסל פיקניק, מגיעה למקום קבוצה של 8 או 9 גברים בקסדות ומדי עבודה. הם מתקרבים אלי ואני רואה שהם ממשמר החופים. מי שנראה כמו המפקד שלהם ניגש אלי ושואל אם אני הולכת בשביל החוף, מתעניין במסלול שלי ונותן כמה עצות (למשל הוא אומר לי שבמקרה צרה אני צריכה להתקשר אליהם –coast guards 999 – ולא אל המשטרה, כי השטח של השביל, כך הוא מסביר, הוא באחריותם). אני מנצלת את ההזדמנות לשאול אותו אם זה נראה לו בסדר שאני חונה כאן והוא אומר “בטח, אין עם זה שום בעיה”. שאר הגברים עומדים בשקט וממתינים עד שאנחנו מסיימים את השיחה והם מסתלקים משם.

אני מנסה לנקות את עצמי ככל שניתן בעזרת מגבת רטובה וקצת מים מהבקבוק ומחליפה לבגדי הלילה ה”נקיים” שלי.

עוד לפני שהשמש יורדת, ולמרות שלא יורד גשם, כבר רטוב לגמרי מסביבי. הדשא מלא בטל, הספסלים גם הם רטובים וכך גם האוהל שלי. הרטיבות די מקשה על ההתארגנות ואני לא יכולה שלא לחשוב על מקלחת... אוי כמה הייתי שמחה למקלחת חמה עכשיו…

כפיצוי על התנאים אני זוכה לשקיעה אדומה ויפיפיה:

סיכום היום:

נק' התחלה: !Westward Ho.

נק' סיום: קצת לפני המגדלור ב- Hartland Point.

מרחק משוער: כ- 30 ק”מ.

זמן (ברוטו) על השביל: כ- 10 שעות.

לינה: wild camping כ- 1 ק”מ מהמגדלור, Hartland Point.

highlight יומי: Clovelly.

סיכום מסלול: יום מעולה מהרגע הראשון, מגוון – שפת מצוק, יער, כפר מקסים, שדות מרעה. נופים נפלאים. הרבה עליות וירידות – יום הליכה קשה!

--

היום השמיני