The mountains are calling and I must go

SWCP - חלק 30 (ואחרון)

IO.

29/02/2016 עודכן: 09/07/2016

1,221

9:00 בבוקר, יום ד ה- 24.6.

אחרי שנת לילה טובה וארוחת בוקר ב- Finnygook Inn הנעים אני יוצאת אל היום ה- 36 שלי למסע – שהוא גם היום האחרון.

כ- 23 ק”מ מפרידים ביני לבין Cremyll, שם ה- SWCP עוזב את Cornwall באמצעות מעבורת וחוצה את המפרץ אל העיר Plymouth אשר במחוז Devon.

זה בוקר חמים. השמים מכוסים במעט ערפילים שהופכים במהלך הבוקר ל- haze.

היום שלי התחיל בחזרה אל השביל, דרך מגרשי הגולף ואז חצייה של שדה שקט שבו רעה עדר של כבשים יפות בצבע קפה שבינהן התרוצצו גדיים חמודים להפליא.

אחרי השדה, השביל חולף בתוך שטח אש צבאי. בהתאם לסימון, ניתן ללכת בתוך השטח הצבאי – בצמוד לחוף, במידה ולא מתקיימים באותו יום אימונים – או מסביב לו, לאורך הכביש.

אני נאלצתי לבצע עיקוף של האיזור המגודר, מה שגרם להליכת כביש די ארוכה ולא מהנה במיוחד, תוך שהדי ירי מלווים אותי.

הלאה משם ההליכה היא לאורך רצועת חוף ארוכה וישרה, לעיתים לאורך כביש, לעיתים בשביל חולי.

נקודת הציון הבולטת היום היא Rame Head. זוהי לשון יבשה עגולה שבולטת למים. בקצה שלה יש גבעה ובראשה מבנה אבן קטן, מרובע (שריד של כנסייה עתיקה). הנקודה בולטת ממרחק רב וזה נחמד להתקדם ולהרגיש את ה”מטרה” מתקרבת.

בסביבות 11:30 אני מגיעה אל המבנה שממוקם בנוף נפלא.

הערפל שליווה אותי בחלקים של הבוקר התפזר והשמים מלאים כחול.

בגלל ריבוי של מטיילי יום אני מתעקבת פה לזמן די קצר ועושה את הפסקת הצהרים שלי בפינה שקטה בהמשך השביל.

הקטע סביב Rame Head הוא נפלא והמבנה הקטן מלווה אותי עוד זמן מה הלאה, כשאני מפנה את מבטי לאחור שוב ושוב בעודי מתרחקת.

בסביבות השעה 13, אחרי קטע הליכה מיוער, אני מוצאת את עצמי צועדת ברחובות צמד הכפרים הסמוכים Cawsand ו- Kingsand.

מדובר בשני כפרים קטנים ומתוקים להפליא שעטופים בצמחייה עשירה. אני משוטטת ברחובות הנעימים שעה ארוכה ואז חוזרת לאחור, אל החוף של Cawsand.

יש פה סירת-מעבורת, שלוקחת את הנוסעים לשיט בן חצי שעה שמסתיים ב… נמל במרכז פלימות'.

המעבורת הבאה עוזבת את החוף בשעה 3...

אני מחליטה להתיישב בבית קפה חמוד, באחד הרחובות של הכפר, לקפה אחרון על ה- SWCP.

ה- SWCP ממשיך מכאן עוד כ- 6 ק”מ עד Cremyll, שם מעבורת חוצה את המפרץ הרחב לפלימות' (שהיא העיר הגדולה ביותר במסלול כולו). אבל היא מביאה את הנוסעים לנמל מסחרי באיזור תעשייתי של העיר ומשם יש הליכת עיר, לא מעניינת במיוחד – אל המרכז.

לעומת זאת, הסירה הקטנה שיוצאת מכאן, מ- Cawsand, מביאה את השטים הישר אל הברביקן, הנמל העתיק, התיירותי, במרכז העיר.

אני לוקחת נשימה עמוקה ובלב שלם, מחליטה שזהו – השביל שלי מסתיים פה!

לקראת השעה שלוש אני יורדת לחוף, עולה על הסירה שלוקחת אותי, ביחד עם עוד כמה תיירים, ל- Plymouth.

זו נסיעה נעימה מאוד. אני משאירה את Cornwall מאחור, מלווה במבט את קו החוף (שלשם שינוי נמצא בצד שמאל שלי), הולכת ומתקרבת אל העיר המוכרת לי.

אנחנו עוגנים בנמל ואני עולה אל המזח.

יתר הנוסעים מתפזרים והסירה ממהרת להעלות קבוצה חדשה של מטיילים ומתכוננת ליציאה לדרך – בכיוון השני.

אני לוקחת לי כמה דקות. עומדת עם התרמיל הגדול שלי שם בנמל ומביטה בהתרחשות שמסביבי.

ה- SWCP ממשיך פה מזרחה. אל המקטע הדרום-דבוני שלו.

אני מזהה את הסימון הכל כך מוכר של השביל והוא מעלה בי חיוך.

אבל אחרי שסיימתי לבהות, אני אוספת את עצמי ומפנה את הגב אל השביל וצועדת ברחובות העיר אל מקום הלינה שהזמנתי לי…

אולי בעוד כמה ימים אני אתקף בגעגועים לשביל, אולי אני אפילו אצטער שלא המשכתי ללכת, עוד קצת. אבל ברגעים אלו אני שלמה לגמרי עם הבחירה להפסיק ללכת כאן ועכשיו.

זה מוזר אבל כשאני צועדת לי שם, מתרחקת מהשביל, מכל הרגעים הרבים, מכל החוויות שצברתי בשבועות האחרונים, המראות, האתגרים – יש רגע אחד שמלווה אותי, חזק מכל האחרים: זה אדום החזה הקטן ששר לי שיר מרגש, על עץ בודד, אי שם ביום הראשון, לפני Purlock Weir…

איכשהו הרגע הקטן הזה עוצר בתוכו את כל מגוון החוויות שהן ה- SWCP שלי.

ואני לא מרגישה שאני נפרדת מהשביל לתמיד. אני עוזבת כרגע. אבל אני עוד אחזור...

סיכום היום:

נק' התחלה: Crafthole.

נק' סיום: Barbican, Plymouth.

מרחק הליכה משוער: כ- 17 ק”מ.

דילוג: כ- 6 ק”מ שביל, בין Cawsand ל- Cremyll.

תחבורה: מעבורת בין Cawsand ל- Plymouth (כ- 30 דקות, 4 פאונד).

סיכום מסלול: מקטע קליל. יש קטעי כביש בחצי הראשון. בסה”כ נחמד מאוד.

סיכום כללי:

הלכתי בסה”כ כ- 570 ק”מ מתוך מקטע בן כ- 680 ק”מ (בין Minehead ל- Plymouth; על 110 ק”מ דילגתי בשל אי אלו נסיבות)

המסע לקח 36 ימים, מתוכם 27 ימי הליכה ו- 9 ימי מנוחה/ ימי אפס (7 מהם כפויים, בגלל פציעה)