אחרי לילה נעים ונוח וארוחת בוקר טובה, נפרדתי מהמארחים הנחמדים שלי ב- Rifugio Alpe Selle ויצאתי לדרך במזג אוויר מצויין.
השעה היתה 8.
הלכתי את המרחק הקטן בחזרה לכיוון בקתות האבן היפות ב- Alpe Selle, עקפתי אותן - והתחלתי לטפס לכיוון מעבר ההרים - Colle d'Egua.
השיפוע היה מורגש כל הדרך אבל השביל טוב. לא התקשתי כלל.
בתחילה הפנתי מבטים שוב ושוב לאחור - ל- Alpe Selle. אולי בגלל שביליתי בו כל כך הרבה אתמול, המקום הזה נכנס לי ללב.
כעבור כשעה כבר יכולתי לראות מולי את שביל הגישה למעבר ההרים! ובערך ב- 9:20 הגעתי למעלה.
כמעט 3 קילומטרים עם כ- 430 מ׳ עלייה מאחורי. בשלב הזה, אחרי שבוע של הליכה, אני כבר כמעט לא מרגישה את העליות ואת הקילומטרים. כל עוד לא חם כמובן...
Colle d'Egua, בגובה 2240 מ׳ - מפורסם בכך שרואים ממנו את רכס ה- Monta Rosa המושלג. אם יש ראות טובה, כמובן.
למזלי - זכיתי לראות טובה למדי.
מעל למעבר ההרים - ישנו צלב גדול. ועוד למעלה משם - ניצב מחסה חרום, בנוף הנפלא.
טיפסתי והתיישבתי ליד הצלב על סלע. נחתי והתבוננתי בנוף הנהדר. העננים זזו בשמים והסתירו מעט את הרכס אבל הם רק הוסיפו עניין.
ביומן שלי כתבתי מאוחר יותר: ״אני צריכה ללכת את השביל שסובב את הרכס הזה יום אחד...״.
אחרי שרכס המונטה-רוזה משך את מירב תשומת הלב שלי בדקות הראשונות, התחלתי לבחון גם את העמק התלול, הפראי בעל הדפנות הסלעיות, מצידו השני של המעבר - בכיוון דרום-מערב.
לקראת 10, קמתי והעמסתי שוב תרמיל והתחלתי בירידה התלולה אל העמק.
הירידה היתה נוחה כל הדרך, למרות השיפוע הניכר. את ההליכה ליוו קולות פעמונים של בקר/צאן וקולות געייה של פרות. חלפתי על פני כמה Alpes קטנים, וראיתי כמה עדרי פרות ועדר עיזים קטן. כלבי רועים הסתובבו בין העדרים.
זה בקלות האיזור הכי פעיל מבחינת מרעה שפגשתי על השביל.
לקראת 11 התיישבתי במרפסת של Rifugio Boffalora (גובה 1685מ׳) שצופה בכיוון מטה. הזמנתי תה אפרסקים קר, הוצאתי את היומן שלי, שתיתי וכתבתי ונחתי במשך כחצי שעה.
כל הבוקר צעדתי לבד אבל כאן יש עוד מטיילים. זה יום שבת והתחזית אמנם בישרה גשמים אבל בינתיים די מושלם בחוץ. המדרון מנוקד במטיילים שצועדים למעלה או למטה.
אחרי מנוחה טובה קמתי והצטרפתי לצועדים.
הכפר Carcoforo הופיע למטה בהמשך. תחילה הופיעו העמק ושולי הכפר - מראה יפיפה. בהמשך השביל עובר ממש מעל למרכז העתיק של Carcoforo (1300 מ׳) והוא נראה מרתק ומקסים ממש!
בזמן שירדתי עם השביל לתחתית העמק, השמים האפירו. ענני גשם כבדים הופיעו מעל ובזמן שטיילתי לי בין הבתים היפים של Carcoforo - התחיל לרדת גשם.
מיהרתי לגשת ל- Albergo Alpenrose, התיישבתי במרפסת המקורה בדיוק כשהגשם התחזק (השעה היתה בערך 1 בצהריים). ישבתי שעה ארוכה על כוס קפה ואיזו עוגייה ענקית שהיתה כל כך קשה עד כי בקושי הצלחתי לנגוס בה. משהו הזוי (לטעמי, באיטליה ראיתי אותן בעוד מקומות אבל לא נפלתי שוב בפח. לצערי שכחתי את שם ה״מאפה״).
ניצלתי את הזמן כדי לחפור עוד במדריך השביל. בסופו של דבר בגלל שהגשם המשיך והמשיך והמשיך, ואני עדיין רציתי ״לחקור״ את הכפר - נכנסתי פנימה והזמנתי לי חדר.
אחר הצהריים הגשם פסק והצלחתי בסופו של דבר לטייל בכל רחוב/סימטת אבן בכפר הקטן. טיילתי גם לא מעט מסביבו (כולל הליכה לאתר הקמפינג הקטן שבכניסה לכפר, ליד הנהר).
הכפר הזה מאוד תיירותי. אמנם טיילתי ברחובות הצרים די לבד (כי יצאתי כשעדיין קצת טפטף) - אבל בסופ״ש הוא די מלא בתיירים. זה לא פגע בהנאה שלי, איכשהו כולם ״מתפזרים״ בו בצורה טובה, לפי הנסיון שלי.
הצלחתי אפילו ״להשתתף״ בתפילה בכנסייה העתיקה שבמרכז הכפר. את התפילה הוביל אמנם כומר אבל כל פעם עלתה אישה (תמיד נשים) שהקריאה איזה קטע, ובין לבין היו הרבה שירים ותפילות משותפות. ניכר היה שהנוכחים (פרט אלי ואולי לעוד כמה ״מסתננים״) מכירים היטב את הטקסטים וכולם השתתפו בשירה ובתפילות. לא הבנתי כמובן כלום אבל היה לי נעים ומעניין עד שכולם קמו ונעמדו בטור מול הכומר, אולי כדי לקבל את הלחם הזה שלהם (communion bread?). הבנתי שזה הזמן לפרוש וחמקתי החוצה.
סיכום יומי.
התחלה: Alpe Selle.
סיום: Carcoforo.
לינה: Albergo Alpen Rose. נחמד.
מרחק: 8 ק״מ.
עלייה מצטברת: 430 מ׳.
ירידה מצטברת: 970 מ׳.
גובה מירבי: 2250 מ׳.
גובה מינימלי: 1285 מ׳.
יום קליל ומשובח לכל אורכו.
שבילים טובים מאוד. אין שום בעייה בניווט.
עם קצת מזל הנופים מ- Colle d'Egua לרכס המונטה-רוזה נפלאים (שווה לטפס מעט מעל ל- colle). אם יש עננות על ההר כדאי אולי להמתין שם מעט, לקוות שהנוף יפתח.
זה בכלל מעבר הרים דרמטי ומרשים מאוד. כזה שמעברו השני מחכה עולם חדש.
Carcoforo תיירותי אבל הוא כפר מקסים. כדאי לטייל בין הבתים העתיקים.
זה יצא יום קצר אבל מושלם. הסתובבתי עוד די הרבה בכפר עצמו וסביבו (לא נכלל בנתוני המקטע).
